סקירת ביקורת על הספר "לימוד החיים המקוונים: פדגוגיה ציבורית בעולם דיגיטלי"

מחבר הספר: Peter Pericles Trifonas

Hung, A. C. Y. (2013, November 1). Review of the book Learning the virtual life: Public pedagogy in a digital world. Teachers College Record. Retrieved November 7, 2013, 

מחבר סקירת הביקורת: Aaron Chia Yuan Hung

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר , ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

"לימוד החיים המקוונים" הוא אסופה אקלקטית של מאמרים הבוחנת את הפוטנציאל המעצב והמשחרר של טכנולוגיות דיגיטליות לעצב מחדש חינוך, תקשורת ותרבות. הכרך אינו מציע עמדה אחידה לגבי תרבות דיגיטלית. במקום זאת, שלושה עשר הפרקים מספקים טווח רחב של נקודות מבט לגבי נושאים שונים, לרבות רשתות חברתיות, עולמות מקוונים, אתרי ויקי, בלוגים, משחקי מחשב כמו גם אוריינות דיגיטלית ברמות שונות של הוראה.

חלק מהפרקים דנים בהשפעתם של חיים דיגיטליים בהקשרי לימוד פורמליים ובלתי פורמליים. לדוגמה, בפרק הראשון, מיטשל (Mitchell) דנה באופן שאוריינות דיגיטלית מאתגרת את השיח הפורמלי והאקדמי יותר של ההשכלה הגבוהה, וטוענת שגישה ביקורתית לאוריינות דיגיטלית יכולה לעזור לנו לבחון מחדש את הדגש המסורתי לגבי כתיבה וחיבור באקדמיה.

בפרק שבע, סואורנטה (Suoranta) וואדן (Vaden) מסתמכים על עבודתו של רנסייר (Ranciere) לגבי פדגוגיה משחררת כדי לטעון שאתרי ויקי עוזרים למשתמשים להשתחרר מהתבניות המוסדיות של החינוך על ידי כך שהם מעניקים לכולם גישה שווה ללמידה ואפשרות שווה לתרום לידע.

הפרק של וילינסקי (Willinsky) מפריך את התפיסה המקובלת שוויקיפדיה אינה אמינה ומלאה באי-דיוקים. בניתוח קפדני של מאמר ויקי ודפי דיון, וילינסקי מראה כיצד מושגת הסכמה בין עורכים בנושאים שנויים במחלוקת. הוא גם מצליח להראות באיזו תדירות קוראי ויקיפדיה מתקשרים לאתרים חיצוניים מדפי ויקי, וטוען שוויקיפדיה יכולה לעזור לחבר קוראים למקורות מחקריים.

מספר פרקים עוסקים בגישות פילוסופיות רחבות יותר לחיים דיגיטליים. הפרק של ג'נסון (Jenson) ודה-קסטל (de Castell) מתבונן באפיסטמולוגיות חדשות בתרבות דיגיטלית, ומתמקד בפרט במייספייס (MySpace), סקנד לייף (Second Life), וויקיפדיה. לדוגמה, "ידיעה" במייספייס מבוססת על הסבר של החיים החברתיים של מישהו – חברים, משפחה, הערות, מועדפים וכדומה. הן טוענות שצורה זו של יצירה וצריכה של העצמי מתפתחת בקביעות ומצויה באופן הולך וגובר בסיכון לניצול בידי קהלים לא מכוונים כגון מעסיקים נוכחיים או פוטנציאלים.

הפרק של הכסמן (Hoechsmann) מזהה בני נוער כ"יצרכנים" ("prosumers" – אנשים המייצרים וצורכים מדיה) ומתאר ארבע פרקטיקות המעסיקות בני נוער באינטרנט: תודעה (יצירת זהות), תקשורת (התערות עם חברים), קהילה (בניית רשתות ייחודיות) וצריכה (צריכת פרסום). ומעניין ביותר, הוא מטיל ספק ברטוריקת השינוי של ה"אופטימיסטיים הטכניים" וטוען כי קיימת עדיין אי-ודאות גדולה מאוד לגבי כיצד או באם הכלים הדיגיטליים החדשים יביאו לשינוי קבוע.

בעוד שפרקים רבים הם יותר פילוסופיים בטבעם, מספר פרקים התבלטו בשל הסתמכותם על מחקר אמפירי והם מציעים רעיונות קונקרטיים ומעשיים לגבי למידה דיגיטלית ופדגוגיה. לדוגמה, הפרק של אילומקי (Ilomaki), טאלס (Taalas) ולקאלה (Lakkala) אודות מורים פיניים בוחן שני חקרי מקרים המערבים את השימוש במיומנויות דיגיטליות במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות.

הפרק של פוטר (Potter) מתאר שני פרויקטים הבוחנים מדיה דיגיטלית באנגליה. הפרויקט הראשון עושה שימוש בנתונים שנאספו באמצעות שאלונים, ראיונות של קבוצת מיקוד, והקלטות אודיו ווידאו, ומתבונן בצורה רחבה ב(חוסר) הקשר בין שימושים במדיה דיגיטלית בבית לבין בית הספר. הפרויקט השני מתבונן בסרטי וידאו שנוצרו בידי לומדים צעירים כדי לתעד את זמנם בבית ספר יסודי. הפעילות ייצגה אפשרות עבור התלמידים לאצור היבט מזהותם ולערוך אותו אל תוך הווידאו.

אף על פי שהכרך הערוך מתמודד עם מספר נושאים חשובים אשר עניינו חוקרים במהלך שנים רבות, הוא מחמיץ את האפשרות להניע את הדיאלוג קדימה. אף על פי שחשוב להזכיר את היסודות התאורטיים של הטכנולוגיה הדיגיטלית, קיימת התעניינות הולכת וגוברת לנוע אל מעבר לדיונים האבסטרקטים ולתאר כיצד משתמשים ספציפיים עושים שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בהקשרים ספציפיים. בקצרה, הראיות האמפיריות ההולכות וגדלות כבר הניעו את הדיאלוג בכיוונים חדשים, והן מחייבות את התאורטיקנים להתחיל ולנסח שאלות חדשות ואתגרים חדשים.

ייתכן כי ניתן להאשים את הכותרת בהסתמכות רבה מדי על שימוש במילות מפתח מושכות במקום להציע אפיון מדויק ומשמעותי של תכניה. בעוד שכמה פרקים מהווים תרומות משמעותיות ללימודי תרבות ולתחומים ביקורתיים אחרים, הם פחות ישימים למי שמחפש פתרונות מעשיים לדאגות היומיומיות והקונקרטיות של המחנך. הכרך היה גם מרוויח מארגון ומעריכה טובים יותר.

קישור לספר באמזון: