סקירת ביקורת על הספר "הערכה כתהליך מכוון"
נבו, ד' (2013). סקירת ביקורת על הספר "הערכה כתהליך מכוון", ברברה פרסקו, חרותה ורטהיים ורבקה לזובסקי (עורכות). דפים, 55, 211-209.
מחבר סקירת הביקורת : פרופסור דוד נבו
בספר הערכה כתהליך מכוון שלושה שערים. השער הראשון–"תרומתה של הערכה לתהליכי שינוי",עוסק בנושא חשוב מאוד בתחום ההערכה; נושא השימוש בהערכה (evaluation utilization, the use of evaluation) נדון בהרחבה בספרות המקצועית העולמית, אך זכה עד כה לתשומת לב מעטה בלבד בספרות ההערכה אשר נכתבה בארץ, ובפרט בזו אשר עוסקת בתחום החינוך.
השער השני בספר–"גישות ושיטות בהערכה", דן בהיבטים המתודולוגיים של ביצוע פעולת הערכה. אף שעיקר חשיבותו של שער זה בפתיחת הספרות המקצועית העולמית בפני הקורא אשר אינו בקי באנגלית, עיסוקו העיקרי בשיטות חקר איכותניות יוצר את הרושם המוטעה כי שיטות איכותניות מתאימות יותר להערכה מאשר למחקר.
בשער השלישי של הספר–"פעולות הערכה בחייו של מוסד אקדמי", מוצגות כמה פעולות הערכה שבוצעו במכללה האקדמית בית ברל ובחנו מושאי הערכה בתוך המכללה או מחוצה לה. איכותם של דוחות ההערכה המוצגים אינה אחידה, אך ללא ספק הם מעידים על "תרבות ההערכה" הנהוגה במכללה.
איכותם של הפרקים אינה זהה; חלקם מצוינים, חלקם טובים פחות. בחלק מהפרקים יש הפניות לסקירות מקיפות בספרות במקצועית העולמית, אך בפרקים אחרים מצוינים רק (או בעיקר) פרסומים שראו אור בארץ ובעברית, ללא ביסוס של הדברים על הספרות המקצועית העולמית הרלוונטית או על מה שעולה ממנה. רוב המאמרים האמפיריים כתובים היטב ובשיטתיות, כפי שנדרש בדיווחי מחקר.
מבנה הספר שונה במקצת מן המקובל בספרים דומים העוסקים בהערכה בחינוך. בולט בהעדרו הנושא הערכת הישגי תלמידים, אם כי הוא מאוזכר בכמה מאמרים בספר (אחד המאמרים עוסק אפילו בידע שיש למרצים במכללות להכשרת מורים על אודות שיטות הערכה חלופיות ובמידת השימוש שלהם בשיטות הללו).
בפתח הספר ובמבואות היה כדאי להבהיר ולהסביר מונחים ומושגים כגון: מה זאת הערכה? מה היא כוללת ומה אינה כוללת? מהו ההבדל בין הערכה לבין מחקר? מהם מחקרי הערכה? שמורה נותן ציונים לתלמידיו, או כשמנהל מעריך את אחד המורים שלו – האם זוהי פעולת הערכה, פעולת מחקר או מחקר הערכה? הסברים כאלה חסרים בספר.
בפתח הדבר ובמבואות לשלושת שעריו עורכות הספר אינן מרבות בדברים. חסרה לא רק הגדרה של מושגים אל גם הצעת תפיסה כלשהי אשר תנחה את סוגיות ההערכה שהספר מציג או אינטגרציה של המאמרים הכלולים בו (מעבר לסקירת מבנה השערים ואפיון קצר של תוכנם).
הערכה כתהליך מכוון הוא ספר ראוי, וטוב שמכון מופ"ת החליט לפרסמו. הספר מציג התנסויות טובות בהערכה של חברי סגל במכללה אשר מפיקים תועלת מהשימוש בה, אולם קהל היעד שלו מצומצם מזה שהוא מנסה לכוון אליו. לדעת מחבר סקירת הביקורת הקוראים הפוטנציאלים של ספר זה הם חברי סגל והנהלה במוסדות להכשרת מורים (קהל היעד הטבעי של פרסומי מכון מופ"ת). הללו אינם רוצים בהכרח להבין מהי הערכה או הערכה בחינוך, אלא מעוניינים לפתח את תרבות ההערכה במוסד ההכשרה שלהם ולהפיק תועלת מפעולות הערכה אשר תתבטא בשיפור ההוראה ותכניות הלימודים.
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
שלום רב,לאחרונה התחלתי ללמוד בעצמי ולהתעמק בנושא הערכה חלופית. קראתי מאמרים שונים בנושא ומתוך המידע שקראתי, לא הבנתי למה הכוונה שהמבחן מנותק מהקשר לעומת הערכה חלופית שמקושרת למציאות היומיומית של הילדים.האם מבחן המסכם חומר לימודי הוא מנותק הקשר? נכון שיש שם שינון,אבל הוא לא מנותק הקשר, הוא בא לסכם חומר מסוים שנלמד, בא לבדוק מי שולט בחומר ומי לא. גם מבחני המיצ"ב הסטנדרטיים כבייכול בודקים הבנת הנקרא של תלמידים וכתיבה, יש טקסטים סיפוריים מעולם הילדים וטקסטים מידעים. נושאי הכתיבה תמיד מעולם הילדים. אז מה פה מנותק הקשר?אודה לתשובתך,זהר