סקירה : האתגר העיקרי של המורים להיסטוריה , לפי תכנית הלימודים הנוכחית הוא "להספיק את החומר"
האתגר העיקרי של המורים להיסטוריה , לפי תכנית הלימודים הנוכחית בחטיבה העליונה , הוא "להספיק את החומר" , כך נטען בסקירה חדשה, העוסקת, בין היתר, בתכנית הלימודים בהיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הסקירה נכתבה ע"י ד"ר יהושע מטיאש עבור "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים, הבוחנת בימים אלו הצעות לארגון לימודים מחודש של תחומי מדעי הרוח במערכת החינוך.
עפ"י הסקירה , קיים פער גדול בין התפיסה הרעיונית , המוצגת ב"אני מאמין" של תכניות הלימודים בהיסטוריה , לבין הסילבוס של התוכניות.
" האני מאמין" המוצג בתחילת תכניות הלימודים , רואה את מקצוע ההיסטוריה כתחום חקר , התורם לקידום היכולות הקוגניטיביות של הלומד והתפתחותו המוסרית האזרחית. עפ"י הסקירה , בפועל בבתי הספר התכנים בחטיבה העליונה בנושא הלאומיות מוצגים כנתונים סגורים ואין מקום להערכות , פרשנויות או סימני שאלה לגבי הלאומיות בהיסטוריה .
מקור וקרדיט : "קו לחינוך"
ד"ר יהושע מתיאש . שילוב תכנים ומיומנויות בהוראה ובלמידה של היסטוריה ופילוסופיה על פי תכנית הלימודים בחינוך הממלכתי בישראל. היוזמה למחקר יישומי בחינוך. 2012
על פי הסקירה, קיים פער גדול בין התפיסה הרעיונית, המוצגת ב"אני מאמין" של תוכניות הלימודים בהיסטוריה, לבין הסילבוס של התוכניות. "האני מאמין", המוצג בתחילת תוכניות הלימודים, רואה את מקצוע ההיסטוריה כתחום חקר, התורם לקידום היכולות הקוגניטיביות של הלומד והתפתחותו המוסרית והאזרחית. לפי האני מאמין, הלמידה אמורה לכלול מרכיבים מגוונים וביניהם; לימוד של שיטת החקר ההיסטורית, הכרת תפקיד העדויות והשקפת ההיסטוריון בבניית תמונת העבר, זיהוי השפעת ההווה ביצירת סיפור העבר, לימוד מושגים היסטוריים, הסבר של קשר בין אירועים, עיבוד של מידע ממקורות היסטוריים, השוואות, שימוש במושגים ובהכללות שהתגבשו בעבר כדי להסביר תופעה בהווה, הבחנה בין עיקר לטפל ובין ראיות למסקנות, ניתוח טקסט כתוב בהקשרו ההיסטורי ובחינתו באופן ביקורתי, ניסוח שאלות לבדיקת מהימנות של מקור ידע, שימוש בסביבות למידה ממוחשבות וניתוח מפות ודיאגרמות.
לעומת זאת נטען בסקירה, כי תוכנית הלימודים עצמה מציגה את ההיסטוריה בתור גוף של ידיעות עובדתיות, בלי הממדים האינטלקטואליים והמתודולוגיים המודגשים בתפיסה הרעיונית.