סינגור (תמיכה) באמצעות טיעון

Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn, ADVOCATING THROUGH ARGUMENTATION.Science & Children; Summer 2013, Vol. 59 Issue 9, p46-51, 6p

"הסנאי המעופף מצפון קרוליינה כל כך נחמד, אנחנו צריכים להציל אותו", קראה אסתר. אנטוני ענה לה, " נחמדות לא חשובה. מה שחשוב הוא שאנחנו מצילים מינים שצריכים אותם ביותר. אני חושב שעלינו להציל את העכביש. הרבה מיני חיות אוכלות עכבישים, כך שאם הוא לא יהיה, הרבה חיות תרעבנה".

זו דוגמה אחת לטיעון מלהיב שעלה בין התלמידים בזמן משחק תחרותי Round-robin שכל משתתף בתורו , מעלה טיעון אל הבא בתור, בקטע זה של השעור. דרך הבניה של טיעונים, תלמידים מוזמנים לבחור באופן מנומק מינים שונים והקשר שלהם להכחדה והמסה הביולוגית המקומית.

טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם. מבצעי המחקר רוצים שהתלמידים שלהם יבינו איך המינים השונים תלויים זה בזה בסביבה האקולוגית ואיך הסביבה האקולוגית בכללותה, תושפע אם אחד המינים יוכחד.

רעיון ליבה זה של יחסי גומלין בין מינים בסביבה אקולוגית נמצא בתכנית הלימוד לסביבות K-12. המורים מעוניינים שהתלמידים שלהם יכירו בחשיבות של העלאת טיעונים ולקיחת אחריות אישית כשזה נוגע בסכנת הכחדה של מינים שונים. כדי שהתלמידים ילמדו על סכנת הכחדת מינים בסביבה שלהם, נדרשת נגישות לאינטרנט ומקורות מידע כתובים אחרים. החוקרים סיפקו ברשת מקורות מידע שניתן להתייחס אליהם עם תלמידים.

מעורבות

הפעילות התחילה כשהתלמידים התבקשו לחשוב במשך 10 שניות, באילו קריטריונים מדענים צריכים להשתמש כדי לקבוע את המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. התלמידים ענו שהמיון צריך להתבסס על מספר הפריטים של מין מסויים שנשארו בסביבה הטבעית , בהמשך, החוקרים בקשו מהתלמידים לרשום, כל אחד, מינים הנמצאים בסכנת הכחדה בעולם.

בתחילה, התשובות שלהם התמקדו ביונקים גדולים כמו דב הקוטב ונמרים. אף תלמיד לא ציין צמחים, דגים או זוחלים כמינים הנמצאים בסכנת הכחדה. כשהם התבקשו לציין מינים מסביבתם הקרובה, מזרח טנסי, השתררה בכתה דומייה. האם דובים שחורים או סוגים של חרקים, הם תהו בלעג. המבטים הלעגנים שעל פניהם, אמרו לחוקרים ששעור זה יהיה הזדמנות גדולה להפוך את התלמידים להיות בעלי תודעה רבה יותר לסביבתם הקרובה. החוקרים בחרו מראש ארבעה מינים הנתונים בסכנת הכחדה במזרח טנסי, שהתלמידים יתמקדו בהם. הסנאי המעופף מצפון קרוליינה, העטלף מאינדיאנה, עכביש וחזזית סלע. בחירה זאת לא רק תבטיח שהתלמידים יהיו מודעים למינים מקומיים הנמצאים בסכנת הכחדה, היא תתן להם מבט רחב על מינים החיים בסביבתם, מהיונקים הנחמדים עד לעכבישים המפחידים והפטריות המשעממות.

בשלב הבא במסגרת המחקר נאמר לתלמידים שהם ישתתפו באופן היפוטטי בתחרות שהזוכה בה יקבל מענק של מליון דולר לצורך נסיון להציל רק מין אחד בלבד מבין המינים שצויינו כנמצאים בסכנת הכחדה. תפקיד התלמידים להכין את הטיעונים הטובים ביותר לטובת המין שהם מייצגים כדי שיזכו במענק להצלת המין. התלמידים התבקשו לדרג את המינים בסדר יורד, של המין המועדף על ידם. התלמידים רשמו את הדרוג על דפים שנאספו ושמשו לפיצולם לקבוצות. זה לא מפתיע שהסנאי המעופף דורג ראשון כמועמד להצלה, על ידי התלמידים. זו הייתה הסיבה שהחוקרים השתמשו בשיטת הדרוג ליצירת קבוצות המחקר. החוקרים השתמשו בבחירה השניה והשלישית של התלמידים וכך היתה חלוקה לקבוצות שהבטיחה שכל מין יופיע ויוצג בדיון.

גילוי

באמצעות שימוש בדף מומחה, תלמידים אספו מידע על החיה שלהם. הם ענו על שאלות, כמו, כמה חיות להשאיר במסגרת הפרוייקט? איזה תפקיד הן משחקות במערכת האקולוגית? מה תיהיינה ההשלכות אם המין הזה יוכחד? התשובות לשאלות אלה תובאנה מאוחר יותר ויעשה בהן שימוש כראיות כי הן יצרו טיעון מדוע החיה שלהם חייבת להינצל מהכחדה. משיקולי, זמן כל המידע ברשתות ובמוקדי המידע, הודפס. זה עזר להתגבר על המחסור במחשבים, ונתן לחוקרים זמן לעבור על החומר בטרם הועבר לתלמידים. לכל תלמיד היה את העותק שלו כך שהם יכלו לראות את תשובות יתר חברי הקבוצה. לצורך הגדלת זמן הלמידה דפי התשובות הועברו בין כל חברי הקבוצה כדי שהם יוכלו לחלוק את מה שלמדו עם יתר החברים. השאלות מויינו כדי להתאימן לרמת התלמידים ובאיזה שלב להעלות אותן לדיון. בהמשך הודגם לתלמידים, איך לבנות טיעון. כדוגמה הובא ספור דובי הקוטב והוצגו הצהרות היכולות לעזור או לא לעזור לבנית מקרה להצלת מין זה. האחת, "חשוב להציל את דובי הקוטב מאחר והם משאירים שיירי מזון, שמינים אחרים, כמו, השועל הארקטי והשחפים, ניזונים מהם. זה חשוב מאד למערכת האקולוגית שלנו, כי אם לא יהיו דובי קוטב, לא יהיה מזון לשועלי הקוטב וגם הם ימותו".

התלמידים התבקשו להעריך את התשובה הזאת ולאחר מכן נערך דיון על החשיבות של ראיה טובה המתארת את היחסים בין המינים לבין שרשרת המזון. נמצא כי חשוב לבנות את הטיעון על ידי ציוד התלמידים בדוגמה של טיעון חלש. התלמידים התבקשו להעריך את הטיעון, "לדובי הקוטב יש רגליים גדולות כדי לעזור להם ללכת בשלג ועל הקרח. דובי הקוטב לא יוכלו לשרוד אם לא היו להם רגלים גדולות בגלל שהם יפלו בשלג ובין סדקי הקרח". כשהתלמידים נשאלו האם זה טיעון טוב או רע, להצלת דובי הקוטב, תלמיד אמר שזה לא מסביר מדוע זה משפיע על המערכת האקולוגית. אחרי שהתלמידים העריכו עוד כמה דוגמאות נוספות, ויכלו להציג איך לבחור נקודת טיעון טובה לעומת חלשה, הם היו מוכנים לבנית טיעון. הכתה חולקה שוב לקבוצות בהן דברו על הסיבות החשובות ביותר מדוע המין שלהם חייב להינצל, תוך רישום סיבות אלה בצורת טיעונים. החוקרים הזכירו לתלמידים להפנות ולהתבסס מה שיותר על נתונים אקטואלים שנמצאו בספרות ובאינטרנט, תוך כדי המחקר שלהם כשהם בונים את המקרה שלהם. כאן המקום להבהיר שזו לא היתה הצהרה של דעות ואמונות אישיות, דוגמת, "אבל הסנאי המעופף מקרוליינה הצפונית, הוא כל כך נחמד, עלינו להציל אותו". החוקרים התרשמו מאד, באיזה מידה, התלמידים הפנימו והעבירו את מה שלמדו על המינים שבחרו, לרשימת הטיעונים שלהם. לאחר מכן, כל קבוצה בחרה מתוך עצמה, מי יציג את הטיעון ומי יאזין לטיעונים של הקבוצות האחרות. שני תלמידים פעלו כנציגי הקבוצה ותפקידם היה להסביר את הטיעונים של הקבוצה, לקבוצות האחרות תוך שימוש בנתונים שנאספו, שאר התלמידים היו בתפקיד של מאזינים. היה עליהם להיות מאזינים פעילים המגיבים להסברים כולל שאילת שאלות, והערכה של הטיעונים של עמיתים מיתר הקבוצות.

להסביר

תהליך בניית הטיעון הוסבר לתלמידים, כולל, איך מדענים עושים שימוש בתהליך זה לבנית גופים של ידע מדעי. הם התמקדו בתפקיד שמשחקים הנתונים הניסיוניים בתמיכה בטיעון. הוסבר להם בזהירות, שלפעמים, במדע, לא נדע את "התשובה הנכונה" באופן מוחלט, אבל דרך סקירה ודיון עם עמיתים, מדענים שופטים דברים ומגיעים למסקנות המבוססות על הראיות הטובות ביותר הזמינות באותו הזמן. כך, על ידי שימוש בראיות התומכות בטיעון שלהם, לגבי המין שצריך להציל, הם מעורבים במה שמדענים עושים למעשה. הם בנו על נתונים בנסיון לשכנע את העמיתים שלהם בהסבר שלהם לנתונים אלה. כאן המקום להזכיר כי כאשר מדענים מתווכחים זה לא מי הנחמד ביותר או מי מדבר בקול רם יותר או מי נתן תצוגה זוהרת ביותר, הם צריכים צריכים להתמקד במי שבנה את המקרה הטוב ביותר תוך שימוש בראיות שהציגו. לבסוף הם מוכנים לדיון. נציגי הקבוצות מוקמו במקומות שונים בחדר בעוד שהמאזינים הפעילים הסתובבו בכיון נגד השעון לשמוע כל טיעון. התלמידים הקדישו 5 דקות לכל תחנה. במשך כל הצגה, המאזינים התבקשו למלא הערכת טיעון. דפי הערכה אלה נתנו לכל קבוצה היזון חוזר על איכות ההצגה שלהם והם עשו בהם שימוש מאוחר יותר, לשפר ולחדד את הטיעונים שלהם. התלמידים ענו תשובות לקוניות, כן או לא, על שאלות כמו, " אני יודע מה תיהיה השפעה על המערכת האקולוגית אם מין מסויים יכחד. " לאחר מכם הם התבקשו לכתוב ראיות שתומכות בתשובה שלהם.

הרחבה

אחרי הפרק עם המשחק החברתי Round-robin עודדו כל קבוצה לשפר את הטיעונים שלה על סמך ההיזון החוזר שקבלו מהעמיתים שלהם בקבוצות האחרות. הם בדקו איזה שטח זקוק לחיזוק ותמיכה של ראיות נוספות בטיעון שלהם ומה המאזינים החמיצו במשך ההצגה שלהם. לאחר מכן, הם בנו נאום סופי לכיתה, מדוע יש לתמוך בטיעון שלהם לגבי המין שיש להציל מהכחדה. הנאומים חייבים להיות באורך של עד שלוש דקות ולכלול ראיות תומכות רבות ככל האפשר, לתמיכה בחיה שלהם.

לסיום, נציג כל קבוצה העלה את הטיעון הסופי של קבוצתו לפני כל הכיתה. אחרי ההצגות, התלמידים התבקשו להסביר אלו גורמים משפיעים על ההחלטות בניהול חיי בר כאשר יש מין הנמצא בסכנת הכחדה. התלמידים התבקשו להסביר איך מדענים עושים שימוש בטיעון לצורך יצירת ידע ויכולת שיפוט. נערך בכיתה משאל על איזה מין התלמידים חושבים היה הכי קריטי לסביבה האקולוגית ומדוע. רוב התלמידים זנחו את הסנאי המעופף מצפון קרוליינה כמין המועדף להצלה, אך הבחירה שלהם לגבי המין המועדף הייתה מפתיעה ביותר. חזזית הסלע הייתה המין שהתלמידים רצו להציל ביותר. כמה תלמידים העלו טיעון שמאחר ונעשה שימוש בכמה מיני חזזיות ליצור אנטיביוטיקה ומאחר ולאחרונה פורסם שחזזיות שמשו להכנת תרופה לסרטן, הרווח הפוטנציאלי לבני האדם הוא יותר מידי גדול מכדי שניתן למין זה להכחד. מי היה מעלה על דעתו שהחזזית המשעממת, תיהיה אהודת הכיתה?

הערכה

פעילות זאת ספקה הזדמנויות הערכה שונות לקיבולת ולהיקף של למידת התלמידים על מערכות אקולוגיות, דרך סכנת ההכחדה של מינים שונים ובנוסף לכך, את החשיבות הרבה של ראיות בטיעון. ניתן להעריך מהר מאד את הבנת המושגים, תכן ותהליכים מדעיים על ידי התלמידים מתוך הקשבה להם בזמן פעילויות Round-robin. פעילות זאת סיפקה לתלמידים הזדמנות נדירה לקבלת הערכה משמעית מהעמיתים שלהם כשהם הקשיבו והעריכו את הבסיס הנסיוני של הטיעונים שלהם. לצורך הערכה יותר פורמלית התלמידים התבקשו לתאר את היחסים של המין שלהם למינים אחרים בשרשרת המזון וההשפעה של הכחדתו על המערכת האקולוגית. נאומי הסיכום הסופיים הופצו בדפים וכל חבר קבוצה הוערך בנקודות המבוססות על איכות הטיעון הסופי שלהם. על ידי קבלת הראיות, הערכה הדדית של הטיעונים, לתקשר ולהעביר את הרעיונות , אחד לשני, הם מעורבים בתהליך שבו עושים שימוש מדענים בפעילות היום יומית שלהם. המחקר הראה את הכח והחשיבות של הראיה בתוך הטיעון.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת