סימולציות ממוחשבות לתמיכה בהוראת לימוד מדעים, סקירה ביקורתית של ספרות.

Smetana, L., & Bell, R. (2012). Computer Simulations to Support Science Instruction and Learning: A critical review of the literature. International Journal Of Science Education, 34(9), 1337-1370.

חוקרים גילו בארבעת העשורים האחרונים את היעילות של הדמיות ממוחשבות בתמיכה בהוראת ולמידת מדעים. המטרה של מאמר זה לספק סקירה מקיפה, ביקורתית של ספרות הדנה בהשפעה של סימולציות ממוחשבות על הוראת ולמידת מדעים, כאשר הנקודה המרכזית היא, סיכום של כל מה שידוע עד היום וקוים מנחים למחקר עתידי.

נסקרו 61 מחקרים ניסויים, העוסקים ביעילות ובהשלכות של הדמיות ממוחשבות בהוראת מדעים. סך הכל הממצאים מצביעים על כך שהדמיות ממוחשבות יכולות להיות יעילות כמו ובמקרים רבים, אף יותר מתכניות והתנסויות הוראה ולמידה מסורתיות (מבוססות על הרצאות, ספרי לימוד, עזרה פיזית בידים) בקידום ידע מדעי, פיתוח מיומנויות תהליך ותמיכה בקידום יכולת שינוי תפיסתי. כמו בכל כלי חינוכי אחר, היעילות של הדמיות ממוחשבות תלויה בדרך בה נעשה השימוש, בכלי זה.

על בסיס המחקר, החוקרים קבעו קוים מנחים שימושיים מומלצים. הדמיות ממוחשבות יעילות ביותר, כאשר, (א) משמשות כתוספת, (ב) שילוב מבנים תומכים באיכות גבוהה, (ג) מעודד את התלמיד לרפלקציה, (ד) לקדם את הדיסוננס הקוגניטיבי.

שימוש נכון בהדמיות ממוחשבות יכול להביא למעורבות התלמידים בלמידת תהליך מדעי, מבוסס חקר אותנטי. בנוסף לכך, כשטכנולוגיות הוראה ממשיכות להתפתח, יתרונות, כמו, גמישות, בטיחות ויעילות ראויים לתשומת לב.