מעקב אחר בוגרי התכנית למצוינים

סיכום
מאת: ציפי ליבמן , הילה אקרמן-אשר
מילות מפתח: הוראה מוטיבציה מצוינות סטודנטים להוראה שביעות רצון
לחצו כדי להאזין לפריט
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
 
מטרת המחקר היא לעשות מעקב אחר הבוגרים המצטיינים לעומת סטודנטים אחרים שסיימו את הלימודים.
 
שיטה
אוכלוסיית המחקר כללה 376 סטודנטים מעשרה מחזורים, 194 מהם מצטיינים. בכל מחזור נדגמו קבוצת מצטיינים וקבוצת לא מצטיינים אך בעלי שהיוו למעשה קבוצת הביקורת.
כלי מחקר: סקר טלפוני – שאלות פתוחות וסגורות
 
ממצאים
א. השתלבות בהוראה
70% מהסטודנטים המצטיינים השתלבו בהוראה, מתוכם, 90% עובדים ברציפות בהוראה ומלמדים מקצוע שאליו הוכשרו. 75% מהסטודנטים המצטיינים מתכוונים להמשיך במקצוע ההוראה. – חשוב לציין שלא נמצא הבדל בממצאים אלה בין קבוצת הביקורת לקבוצת המצטיינים!
 
כשני שליש מהסטודנטים המצטיינים עובדים במסגרת משרד החינוך ושליש עובדים במסגרת פרטית. יתכן וניתן להסביר זאת ע"י העובדה שהמצטיינים מחויבים במסגרת תכנית הלימודים שלהם לעבוד בשלוש השנים הראשונות במסגרת משרד החינוך, אך הסבר זה יהיה חלקי בלבד כיוון שכאמור, המחקר בדק תקופה הרבה יותר ארוכה. (עשור)
 
ב. שביעות רצון מהוראה
הציון הממוצע במדד שביעות הרצון היה 7.7 מתוך 10. גם כאן לא נמצא הבדל סטטיסטי בין קבוצת המצטיינים לקבוצת הביקורת.
שביעות הרצון בקרב הסטודנטים שלימדו במסגרת פרטית היתה גבוהה יותר (8.4) לעומת סטודנטים שלימדו במסגרת משרד החינוך (7.4) – הבדל זה הוכח סטטיסטית.
שביעות הרצון נבעה אצל רוב הסטודנטים בגלל הגורם של אהבת המקצוע. מעט מאוד היו מרוצים מתנאי העבודה.
הבוגרים שהשתתפו בתכנית למצוינים שבעי רצון מן ההוראה יותר מהבוגרים בקבוצת הביקורת.
חוסר שביעות הרצון נבע בעיקר מתגמול לא ראוי (שכר) – ממצא זה בלט דווקא יותר בקרב הסטודנטים המצטיינים, כנראה כיוון שרמת הביקורתיות שלהם כלפי המערכת גבוהה יותר.
 
ג. התפתחות אקדמית
שכשביעית מבין בוגרי תכנית המצטיינים מחזיקים או לומדים לקראת תואר אקדמי נוסף, כאשר הרוב המוחלט לומד או מחזיק בתואר שני. לעומתם, רק 10% מהסטודנטים בקרב קבוצת הביקורת המשיכו לתואר שני. 3% בלבד מכלל הסטודנטים המשיכו לתואר שלישי – כולם היו רק מקרב קבוצת המצטיינים.
 

מסקנה
בניגוד לעולה מן המחקרים השונים, לפיהם קיימת בעייתיות בכל הנוגע להשתלבות בהוראה של סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים, ממצאי מחקר זה מצביעים על תמונה שונה. במחקר הנוכחי הסתבר שבוגרים שהשתתפו בתכנית למצוינים משתלבים בעבודת ההוראה באופן דומה לבוגרים שלא השתתפו בתכנית. בנוסף, וגם זאת בניגוד לעולה ממחקרים קודמים, שביעות הרצון של הבוגרים המצטיינים מעבודתם בהוראה גבוהה יותר באופן מובהק סטטיסטי משביעות הרצון של הבוגרים מקבוצת הביקורת. עוד ניכר כי גם המוטיבציה של בוגרים אלו ללמוד לקראת תארים מתקדמים, עולה על זו של בוגרים מקבוצת הביקורת. ממצאי המחקר מעודדים השקעה בתכנית למצוינים.
 
למידע נוסף, ראו אתר הכנס
    לפריט זה התפרסמו 4 תגובות

    סלחו לי, אבל ההתרשמות שלי מהנתונים הפוכה מהמסקנות. אם כמעט כל התוצאות שוות בין קבוצת הביקורת לקבוצת המצטיינים אז התכניות הללו לא משיגות את יעדן.די ברור שסטודנט בעל יכולת גבוהה יותר (אחרת לא היה מתקבל לתכנית המצטיינים) יצליח יותר. העובדה שהשתלבותם במקצוע ההוראה דומה לשל סטודנטים "רגילים" מראה על חוסר התועלת של התכנית, אם לא כשלונה.איציק

    פורסמה ב 26/07/2007 ע״י איציק הופמן

    שלום איציק,אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהבוגרים מקרב תכנית המצטיינים ישתלבו בהוראה יותר מן האחרים. ולמעשה העדויות המחקריות מכל העולם הן הפוכות ומצביעות על בעייתיות בהשתלבות בהוראה של סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים (למשל בגלל שיותר אופציות פתוחות בפניהם). הממצאים של המחקר הזה, שמראים שנתוני ההשתלבות בהוראה של המצטיינים לא נמוכים משל בוגרים אחרים הינם דווקא עדות מוצלחת להשתלבותם בהוראה ולא מצביעה על חוסר התועלת של התכנית.בברכה,ד"ר ציפי ליבמןוהילה אקרמן-אשר

    פורסמה ב 05/08/2007 ע״י הילה אקרמן-אשר

    זה מעניין, אבל האם יש עוד סיבה נראית לעין לאותה אי-הצלחה? האם מעבר לעבודות אחרות יכול להיחשב לבעיה בהשתלבות? זה נראה לי קצת קלוש. אני פשוט לא מצליח לחשוב על סיבה שבגינה סטודנט מוכשר יתקשה יותר מאחד שאינו בעל נתונים כמו שלו.איציק

    פורסמה ב 07/08/2007 ע״י איציק הופמן

    שלום הילה,אני שמח על ההחלטה הנכונה ההיא שקיבלת בזמנו (לאחר לבטים לא קטנים)הלכת ללמוד בסמינר הקיבוצים ואני רואה שאת עושה שם חיל.המון הצלחה בכלחנוך.

    פורסמה ב 16/10/2007 ע״י חנוך אורן
    מה דעתך?
תגובות
מאת: ציפי ליבמן , הילה אקרמן-אשר
מילות מפתח: הוראה מוטיבציה מצוינות סטודנטים להוראה שביעות רצון
לחצו כדי להאזין לפריט
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
 
מטרת המחקר היא לעשות מעקב אחר הבוגרים המצטיינים לעומת סטודנטים אחרים שסיימו את הלימודים.
 
שיטה
אוכלוסיית המחקר כללה 376 סטודנטים מעשרה מחזורים, 194 מהם מצטיינים. בכל מחזור נדגמו קבוצת מצטיינים וקבוצת לא מצטיינים אך בעלי שהיוו למעשה קבוצת הביקורת.
כלי מחקר: סקר טלפוני – שאלות פתוחות וסגורות
 
ממצאים
א. השתלבות בהוראה
70% מהסטודנטים המצטיינים השתלבו בהוראה, מתוכם, 90% עובדים ברציפות בהוראה ומלמדים מקצוע שאליו הוכשרו. 75% מהסטודנטים המצטיינים מתכוונים להמשיך במקצוע ההוראה. – חשוב לציין שלא נמצא הבדל בממצאים אלה בין קבוצת הביקורת לקבוצת המצטיינים!
 
כשני שליש מהסטודנטים המצטיינים עובדים במסגרת משרד החינוך ושליש עובדים במסגרת פרטית. יתכן וניתן להסביר זאת ע"י העובדה שהמצטיינים מחויבים במסגרת תכנית הלימודים שלהם לעבוד בשלוש השנים הראשונות במסגרת משרד החינוך, אך הסבר זה יהיה חלקי בלבד כיוון שכאמור, המחקר בדק תקופה הרבה יותר ארוכה. (עשור)
 
ב. שביעות רצון מהוראה
הציון הממוצע במדד שביעות הרצון היה 7.7 מתוך 10. גם כאן לא נמצא הבדל סטטיסטי בין קבוצת המצטיינים לקבוצת הביקורת.
שביעות הרצון בקרב הסטודנטים שלימדו במסגרת פרטית היתה גבוהה יותר (8.4) לעומת סטודנטים שלימדו במסגרת משרד החינוך (7.4) – הבדל זה הוכח סטטיסטית.
שביעות הרצון נבעה אצל רוב הסטודנטים בגלל הגורם של אהבת המקצוע. מעט מאוד היו מרוצים מתנאי העבודה.
הבוגרים שהשתתפו בתכנית למצוינים שבעי רצון מן ההוראה יותר מהבוגרים בקבוצת הביקורת.
חוסר שביעות הרצון נבע בעיקר מתגמול לא ראוי (שכר) – ממצא זה בלט דווקא יותר בקרב הסטודנטים המצטיינים, כנראה כיוון שרמת הביקורתיות שלהם כלפי המערכת גבוהה יותר.
 
ג. התפתחות אקדמית
שכשביעית מבין בוגרי תכנית המצטיינים מחזיקים או לומדים לקראת תואר אקדמי נוסף, כאשר הרוב המוחלט לומד או מחזיק בתואר שני. לעומתם, רק 10% מהסטודנטים בקרב קבוצת הביקורת המשיכו לתואר שני. 3% בלבד מכלל הסטודנטים המשיכו לתואר שלישי – כולם היו רק מקרב קבוצת המצטיינים.
 

מסקנה
בניגוד לעולה מן המחקרים השונים, לפיהם קיימת בעייתיות בכל הנוגע להשתלבות בהוראה של סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים, ממצאי מחקר זה מצביעים על תמונה שונה. במחקר הנוכחי הסתבר שבוגרים שהשתתפו בתכנית למצוינים משתלבים בעבודת ההוראה באופן דומה לבוגרים שלא השתתפו בתכנית. בנוסף, וגם זאת בניגוד לעולה ממחקרים קודמים, שביעות הרצון של הבוגרים המצטיינים מעבודתם בהוראה גבוהה יותר באופן מובהק סטטיסטי משביעות הרצון של הבוגרים מקבוצת הביקורת. עוד ניכר כי גם המוטיבציה של בוגרים אלו ללמוד לקראת תארים מתקדמים, עולה על זו של בוגרים מקבוצת הביקורת. ממצאי המחקר מעודדים השקעה בתכנית למצוינים.
 
למידע נוסף, ראו אתר הכנס
    לפריט זה התפרסמו 4 תגובות

    סלחו לי, אבל ההתרשמות שלי מהנתונים הפוכה מהמסקנות. אם כמעט כל התוצאות שוות בין קבוצת הביקורת לקבוצת המצטיינים אז התכניות הללו לא משיגות את יעדן.די ברור שסטודנט בעל יכולת גבוהה יותר (אחרת לא היה מתקבל לתכנית המצטיינים) יצליח יותר. העובדה שהשתלבותם במקצוע ההוראה דומה לשל סטודנטים "רגילים" מראה על חוסר התועלת של התכנית, אם לא כשלונה.איציק

    פורסמה ב 26/07/2007 ע״י איציק הופמן

    שלום איציק,אתה יוצא מתוך נקודת הנחה שהבוגרים מקרב תכנית המצטיינים ישתלבו בהוראה יותר מן האחרים. ולמעשה העדויות המחקריות מכל העולם הן הפוכות ומצביעות על בעייתיות בהשתלבות בהוראה של סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים (למשל בגלל שיותר אופציות פתוחות בפניהם). הממצאים של המחקר הזה, שמראים שנתוני ההשתלבות בהוראה של המצטיינים לא נמוכים משל בוגרים אחרים הינם דווקא עדות מוצלחת להשתלבותם בהוראה ולא מצביעה על חוסר התועלת של התכנית.בברכה,ד"ר ציפי ליבמןוהילה אקרמן-אשר

    פורסמה ב 05/08/2007 ע״י הילה אקרמן-אשר

    זה מעניין, אבל האם יש עוד סיבה נראית לעין לאותה אי-הצלחה? האם מעבר לעבודות אחרות יכול להיחשב לבעיה בהשתלבות? זה נראה לי קצת קלוש. אני פשוט לא מצליח לחשוב על סיבה שבגינה סטודנט מוכשר יתקשה יותר מאחד שאינו בעל נתונים כמו שלו.איציק

    פורסמה ב 07/08/2007 ע״י איציק הופמן

    שלום הילה,אני שמח על ההחלטה הנכונה ההיא שקיבלת בזמנו (לאחר לבטים לא קטנים)הלכת ללמוד בסמינר הקיבוצים ואני רואה שאת עושה שם חיל.המון הצלחה בכלחנוך.

    פורסמה ב 16/10/2007 ע״י חנוך אורן
    מה דעתך?