מחקר שיתופי: "ידע מוקדם" של תלמידים בבית ספר יסודי

זו פעם ראשונה שנערך מחקר בו-זמנית, בבתי-ספר שונים, במטרה לחשוף את ה"ידע המוקדם" של תלמידים ביחס לכמה מקצועות לימוד של בית הספר היסודי (מחשבים, אמנות, מדעים, מתמטיקה, ותורה). במושג זה, הכוונה לאמונות ולתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים אתם לשיעורים במקצועות הלימוד השונים.

המחקר הנוכחי מנסה לברר את משמעותו של המושג "ידע קודם" של תלמידים ומרכיביו כדי להעריך את מקומו בעת רכישת ידע חדש. כמו כן מנסה המחקר הנוכחי  להאיר על יתרונותיו של המחקר השיתופי המאפשר את התפתחותה של 'קהילייה לומדת' (Brown et al, 1993) וחוקרת (של סטודנטים), המתנסה במשותף בתהליכי חשיבה מורכבים ובהבניית ידע חדש ( במקרה זה: "ידע מוקדם" של תלמידים).

מערך המחקר ומהלכו

המחקר נערך בקרב 32 תלמידים בו-זמנית בשלושה-עשר בתי ספר יסודיים באזור חיפה והצפון, על ידי קבוצת סטודנטים ומורים ("חוקרים"). נושא המחקר עלה בהקשר לרעיונות שנחשפו אליהם לראשונה בתחום הוראה מפתחת חשיבה, ובהתאם לכך נוסחו שאלות המחקר:

1. מהן העמדות והתפיסות המוקדמות שתלמידים מביאים למקצועות הלימוד (אמנות/ מחשבים/ תורה/ מדעים/מתמטיקה)?

2. באלו קשיים נתקלים התלמידים בעת הלמידה במקצועות אלה?

3. אלו חוויות יש לתלמידים בהקשר למקצוע הלימוד – לפני הלמידה, במהלכה ואחריה?

שיטת המחקר הייתה איכותנית-קונסטרוקטוביסטית של חקר מקרים בהקשר למציאות החינוכית-תרבותית של כל בית ספר.

המדגם כלל בנים ובנות (באופן שווה) בגילאים 10 - 12 ברמות הישגים שונות ("טובים", "בינוניים" ו"חלשים") במגזר היהודי והערבי.

כלי המחקר: ריאיונות אישיים נערכו עם התלמידים, שכללו שאלות "חוקרות" (בן יהושע, 2000) ומטלה שנקשרה לתכנים, במטרה לעמוד על עולם המושגים והתפיסות המוקדמות של התלמידים ביחס למקצועות.

ניתוח נתונים: הריאיונות נותחו בשיטה אינדוקטיבית-תימטית, ואותרו קטגוריות בולטות על בסיס הפרספקטיבה המושגית של המחקר (Strauss& Corbin, 1994 ) .

ממצאים וסיכום

הבית הוא המקור הראשון לעיצוב תפיסות מוקדמות של תלמידים, חיוביות או שליליות, ביחס למקצוע הלימוד; "בשנה שעברה המורה הזו לימדה את אחותי, והיא סיפרה לי שהמורה צועקת על הילדים" (בחשבון). חוויות למידה וניסיון קודמים הם מקור נוסף;  "בגן האזנו לסיפורי המקרא, ושם תמיד הקריאו לנו ביום שישי סיפורים מהמקרא"; "זה שצריך ללמד אותו לעתיד שאם נצטרך לחלק משהו, למשל..."(בחשבון).

עמדות חיוביות נקשרות למאפיינים המייחדים את סביבת הלימוד, כמו במחשבים: "גולשים באינטרנט, וזה עולם גדול ואני אוהבת לגלוש ולראות מה העולם עושה"; ועמדות שליליות קשורות לקשיים בלמידה, וליחס של המורה: "אני לא אוהב לפתור תרגילים בחשבון עם מספרים גדולים, כי זה מבלבל"; "לפעמים קשה לי בכיתה ... אימא מסבירה לי עוד פעם..."; "אני מבקשת עזרה מאחד התלמידים, אני לא רוצה לבקש מהמורה, כי היא תצעק עליי".

מניתוח הנתונים עולות כמה קטגוריות מרכזיות ובולטות המאפיינות את הידע המוקדם של התלמידים: עמדות ביחס למקצוע הלימוד; עמדות כלפי המורה; תפיסות ביחס לסגנון הלמידה-הוראה; תפיסות ביחס לשיעור; קשיים בחומר והתמודדות; אקלים כיתה.

בקטגוריות אלה משתקפים המרכיבים הנמצאים במוקד ההוראה והלמידה: קוגניטיביים-רגשיים, פדגוגיים-דידקטיים, והתנהגותיים. במובן זה, חשיבות הידע המוקדם של תלמידים נקשרת למידת מורכבותו, ומכאן הצורך בפיתוח מודעות בקרב הסטודנטים על מקומו בעת תכנון מערך הוראה-למידה.

ההכרה בעולמם האישי והמגוון של תלמידים עשויה לשמש משאב ליצירתה של סביבת למידה עתירת חשיבה המאפשרת למידה ויצירה של ידע חדש;

"..כאשר ברצוננו לקבוע דבר חדש במוחנו או במוחו של תלמיד, המאמץ המודע [צריך להיות] כיצד לחבר אותו עם משהו אחר שכבר נמצא שם. החיבור הזה הוא החשיבה. אם נטפל באופן משביע רצון בחיבור...וודאי שהדבר יישאר בזיכרוננו" (ג'יימס, 1988, בתוך: Perkins, 1992, 8). 

לקריאת המחקר והביבליוגראפיה , ראה יחידת המחקר של מכללת אורנים .