מחקר פעולה: מרחב להתפתחות מקצועית בהוראה

מקור וקרדיט : שבילי מחקר , 2008 , שנתון מס' 15 , תשס"ט 2008 , מכון מופ"ת , רשות המחקר, מיכל צלרמאיר

למורים יש הזדמנויות לצפות בלמידה במשך תקופות זמן ארוכות במגוון של מצבים אקדמיים וחברתיים. לעתים קרובות הם צברו במשך שנים רבות ידע רב-ערך על טבע הקהילה, בית הספר וכיתת הלימוד; הם עדים לאירועים בחיי הכיתה אגב התרחשותם, וחווים אותם תוך התייחסות לתפקידיהם ולאחריותם. הצגתן של חוויות אלו במסגרת המחקר, בין שבאמצעות חוקר הבא מבחוץ ובין שבאמצעות אדם הבא מתוך המערכת ושחווה אותן בעצמו, מסייעת להשגת ידע חשוב, הרלוונטי לפרקטיקה.

החיבור בין מחקר הפעולה לבין המתודולוגיה האיכותית מאפשר למורים להתמקד בתהליך המחקרי ולא רק בתוצאות המחקר כמקובל במחקר הכמותי. "זהו מחקר  המתמקד בהתבוננות ובתובנה, שאינן מיועדות להגיע לשורת הסיכום כמסקנה, אלא מטרתן לשכלל את היכולת של המורה לתרום לשינוי ראוי ומשמעותי במצב הנלמד (זמרן 1999 ).  נוסף על כך, מחקר הפעולה האיכותי אינו דורש מחוקרים להגיע לידי הכללה. אדרבה, הוא מאפשר למורה להתבונן בכיתה בזמן אמת ולצפות במצב מורכב, שפועלים בו משתנים רבים שלא ניתן לבודד והם אינם בני שליטה. ובעיקר, צפייה משתתפת ואתיקה של שיתופיות בין המורה החוקר לבין הנחקרים מאפשרות למורים להיות מעורבים במחקר תוך כדי הפעלתו, כלומר, ללמד ולחקור בו-בזמן.  ולבסוף, הרפלקסיביות הנדרשת במחקר האיכותי היא עבור המורים החוקרים מרחב שבו הם יכולים להגיע לשקיפות לגבי מערכות היחסים, לגבי אופן איסוף הנתונים ולגבי בניית הפרשנות של הנתונים. הם אף יכולים להשמיע את קולם האישי בטקסט המחקרי. למחקר הפעולה האיכותי קשר טבעי למונח "המורה הרפלקטיבי" (אלפרט,1998), ההנחה היא שמורה המתבונן בשיטתיות בכיתתו ובהוראה שלו, מקיים מערכות יחסים קולגיאליות עם מורים אחרים ובונה עימם פרשנויות מושכלות לגבי המצבים המורכבים בעבודתו, ובתוך כך הוא מפתח את מקצועיותו.
הסיפור של המורה ק' המוצג במאמר מדגים כיצד מחקר הפעולה עוזר למורה להתמקד בבעיה משמעותית בתחום הוראתו, וכיצד במהלכו הוא בודק כמה אפשרויות פעולה. הוא עושה זאת תוך שהוא מרחיב את הידע התיאורטי שלו ומגלה את ממצאי המחקרים האחרים בנושא הנחקר.
כחלק מהמחקר המורה בונה מערכות יחסים מקצועיים ושיתופיים, שבאמצעותן הוא מבצע את המחקר תוך בירור ושמירה על האינטרסים של עמיתיו. הוא גם נותן פומביות לתהליך המחקרי ופותח פתח לדיון מתמשך בבעיה הנחקרת (  מיכל צלרמאיר).
קישור