מחקר בהכשרת מורים וקובעי מדיניות חינוכית: פרספקטיבה אוסטרלית

White, S. (2016). Teacher education research and education policy-makers: an Australian perspective. Journal of Education for Teaching, 42(2), 252-264.  

כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם.

בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה. 

בהתבסס על מסגרת מושגית העושה שימוש במחקר וניתוח שיח, הנתונים חשפו גורמים שונים ששימשו כחסמים או כמאפשרים שימוש במחקר בקבלת החלטות של מדיניות חינוכית.

התוצאות הצביעו על כך שמקבלי החלטות מציבים במידה רבה את המחקר כמפתח לפתרון בעיות המדיניות שלהם. ככאלה, הם חיפשו אסטרטגיות תקשורת טובות יותר כדי להשתמש בממצאי מחקר בעיתוי נכון, בחופשיות ובאופן נגיש לציבור, ובדרך ידידותית למשתמש.

באופן כללי, קובעי המדיניות ביקשו דיאלוג ומעורבות רבים יותר בכל השלבים של תהליך המדיניות ומתחו ביקורת על מה שהם תפסו כגישה מחקרית של מעורבות מרחוק ('fly in-fly out'). ההמלצות מציעות שנחוצות גישות שיתופיות וסוגות חדשות על מנת שלקהילת המחקר בהכשרת מורים תהיה השפעה גדולה יותר על מדיניות.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

ראו גם:

כאשר המחקר בחינוך אינו מיושם , האם יש לו ערך ?