מודל שיתופי עתיר טכנולוגיה להוראת מחקר פעולה

אייל, ל' ורם, ד' (2013). מודל שיתופי עתיר טכנולוגיה להוראת מחקר פעולה. בתוך א' חזן ול' נוטוב (עורכות), הוראת מחקר איכותני: אתגרים, עקרונות, יישום (עמ' 182-157). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating).

הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט. עוד הוקצה זמן לפיתוח קהילה לומדת בכיתה שלמה, שלשם יצירתה עבדו הסטודנטים בקבוצות קטנות. הם סייעו זה לזה בכתיבת פרקיו של הסמינריון: האני-מאמין החינוכי, זיהוי הסוגיה למחקר, סקירת הספרות בהקשר של הסוגיה, תכנון הפעולה וניתוח הממצאים באמצעות הקטגוריות שעלו מהם.

מחקר הפעולה שביצעו הסטודנטים בכיתות נשען על איסוף נתונים ממגוון מקורות, בכללם תמלילי השיעורים שלימדו, רפלקציות, משוב מעמיתים שצפו בשיעוריהם, תוצרי תלמידים ומשוב ממורים מאמנים וממדרכים פדגוגיים. מוקד המחקר של הסטודנטים היה פעולה מתגלגלת: הסטודנטים-החוקרים לימדו בכיתת ההתנסות, התבוננו על תוצאת פעולתם בהקשר של הסוגיה הנחקרת ובמקביל כתבו את עבודת המחקר הסמינריונית שכללה לפחות מעגל פעולה אחד: איסוף נתונים, הצמחת שאלת מחקר, קריאת ספרות רלוונטית הקשורה לשאלת המחקר, תכנון פעולה, ניתוח נתונים והסקת מסקנות לקראת הצמחת שאלה חדשה.

בכל שיעור הובנה ידע חדש על בסיס הידע הקודם באופן חברתי-שיתופי, בסביבה לימודית עתירת טכנולוגיה מתקדמת ובאקלים המעודד חשיפה אישית ולקיחת סיכונים. את הקורס ליוותה מערכת Moodle – סביבה מקוונת לניהול למידה במרחב מקוון המופעלת באוניברסיטאות ובמכללות רבות. עוד נעשה שימוש במגוון יישומים ממוחשבים בעלי מאפיינים שיתופיים (Web 2.0) כגון ה-Google docs, ה-Annotate ובטכניקה המוכרת של "הוספת הערה" לטקסט במעבד תמלילים של Word.

את המודל הייחודי שפיתחו מחברות המאמר לסביבה לימודית המתאימה להוראת מחקר פעולה תכננו וליוו בהערכה תוך כדי ההפעלה ולאחריה. מדי שבוע הן נפגשו לרפלקציה על מפגש ההוראה הקודם ולתכנון של מפגש ההוראה הבא, ובסופו של התהליך נעשתה רפלקציה מסכמת. הנתונים במפגשים נאספו מתיעודים במערכת הלמידה הממוחשבת, משאלוני משוב פתוחים שניתנו לסטודנטים ומרפלקציה מסכמת שלהן לאחר ההוראה.

בבסיס ההוראה של מחקר הפעולה בסמינריון עמדו שלושה עקרונות: (א) למידה תוך כדי התנסות; (ב) הוראת מחקר פעולה על פי הגישה החברתית-תרבותית; (ג) שילוב טכנולוגיות מידע מתקדמות בהוראה, בלמידה ובהערכה. השילוב בין שלושת העקרונות הללו הוא בבחינת חידוש בהוראת מחקר פעולה, משום ששלושתם נפגשים בנקודה שבה מתקיימת הוראה קונסטרוקטיביסטית, שיתופית ובסביבה עתירת טכנולוגיה, כשכל אחד מהרכיבים האלה נמצא בקשרי גומלין עם שני האחרים.

דגם ההוראה, המבוסס על שלושת העקרונות שפורטו לעיל, הופעל בכל השיעורים. כך כלל כל שיעור דברי פתיחה, מעין שיעור זוטא המציג את הנושא שילמד בשיעור; הצגת הכלי הטכנולוגי ושימושיו בנושא הנלמד; והתנסות משותפת בכלי הטכנולוגי בהקשר של נושא השיעור והגשת משימה. את הפעלת המודל בחרו מחברות המאמר להמחיש באמצעות שלוש דוגמאות של נושאים במחקר פעולה שנלמדו בקורס. הדוגמה הראשונה קשורה לפיתוח היכולת הרפלקטיבית, החיונית במחקר פעולה; הדוגמה השנייה קשורה לתהליך של הצמחת שאלה מחקר מתוך בחינת הנתונים שנאספו ותיקוף השאלה מתוך הישענות על ראיות; והדוגמה השלישית קשורה להוראה של ניתוח נתונים, זיהוי של קטגוריות-על וקטגוריות משנה ותיקופן.