מודל ללימוד הוראת כישורי אוריינות מתקדמים באמצעות תיווך מתוקשב

מקור: מכללת תלפיות והאוניברסיטה העברית

בעבודת המחקר מוצעת ונבחנת גישה דו מימדית המבוססת על תחום הדעת, שנועדה לאפשר לסטודנטים להוראה להתנסות ולהורות באמצעות האינטרנט. מסגרת העבודה המוצעת (הגישה המוצעת), מבוססת על משימות, תכנים, והיא עושה שימוש בגישת המנחה -  העמית. כל סטודנט להוראה יוצר קשר עם תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה. הזוג  (סטודנט-תלמיד), עושים שימוש אסינכרוני באינטרנט כדי להשלים יחד משימות. במקביל הסטודנט עושה שימוש בכלי אינטרנט כדי ליצור משימות למידה אישיות נוספות לתלמיד. מסגרת העבודה המוצעת היא מסגרת מבוזרת(distributed learning)  אשר בה הסטודנטים להוראה נפגשים עם המנחה שלהם מפגשים שבועיים.

הביסוס המחקרי לעבודת התזה מבוסס על שלושה תחומים: הראשון שבהם הוא התחום של תקשורת מתווכת מחשב (Computer Mediated Communication), ומודלים שעוצבו לאפשר למידה מבוזרת אפקטיבית, התחום השני הוא תחום הכשרת מורים והתחום האחרון, הוא תחום התוכן של הוראת שפה זרה (EFL).

תהליך התפתחותם המקצועי של הסטודנטים להוראה לווה במעקב, תיעוד, ואחר ניתוח הממצאים תוך שימוש במתודולוגיות מחקר איכותיות וכמותיות. חקרי מקרה מעמיקים נערכו על עשרה מבין הסטודנטים המשתתפים.

שילוב מתודולוגית המחקר האיכותי והכמותי מצביעה על תהליך של שינוי אותו עברו הסטודנטים מתחילת הקורס ועד לסיומו, במשך שנה וחצי. מצאנו שינוי בולט בידע תחום הדעת (הכוונה למיומנויות אורייניות מתקדמות) וכך גם בידע ובמסוגלות לעשות שימוש בכלים אינטרנטיים. בנוסף נראה כי חל שינוי בחלק מאמונות קודמות של המורים. המחקר מצביע על 7 שלבים מובחנים המאפיינים את תהליך התפתחותו של מומחה מוכשר ומיומן בשילוב תקשוב בהוראה. במומחה מוכשר בשילוב אנו מתכוונים ליכולת לשלב את האינטרנט הן ככלי לאיתור מידע והן ככלי לתקשורת.  על המשתתפים לעבור דרך כל שלב ושלב. לשלבים המוקדמים של התהליך נדרש זמן רב וכן התנסות ישירה בכלי האינטרנט, זאת כדי לרכוש ביטחון בהפעלת כלי האינטרנט בסיטואציות למידה אמיתיות, ולצורך ביצוע של פעילויות משמעותיות. חקרי המקרה מצביעים על כך שרק לאחר שהסטודנטים להוראה התנסו ועברו את השלבים הראשונים הם מסוגלים להרהר ולבחון את הדרכים בהם עשו שימוש בכלים בראש וראשונה למען עצמם ולאחר מכן כיצד שילוב את השימוש בכלים בסיטואציה הכיתתית. 

למרות העובדה שכל הסטודנטים התמודדו עם אותם המשימות והדרישות לגבי שימוש בכלים אינטרנטיים ובתפיסות פדגוגיות שהוכיחו את עצמם כתורמים לעיצוב של מורה המתפקד בהצלחה בסביבה מתוקשבת, הרי שלא כל המשתתפים הצליחו להטמיע את הרמה הגבוהה ביותר של השימוש באינטרנט.

נראה שהגורמים שהשפיעו על השלב אליו הגיעו הסטודנטים קשורים לזמן שהוקדש לעבודה באינטרנט, למוטיבציה והאחריות של הסטודנטים  כלפי בן זוגם המתוקשב, מידת הנינוחות שחשו לגבי השימוש באינטרנט, רמת התסכול שלהם ויכולתם להתמודד עם הבלתי ידוע, מסוגלותם להפגין כישורי ניהול, שינויים אישיותיים  ושינויים בסגנון ההוראה.

ממצאי המחקר שופכים אור על הבנתנו את השלבים השונים אותם עוברים הסטודנטים בתהליך הכשרתם לשילוב האינטרנט בהוראתם. תובנות אלו יכולות להוביל לקראת גיבוש הצעות לשינוי שיטות הלמידה וההוראה של תחום האינטרנט במכללות להכשרת מורים.  אחת ההשתמעויות המרכזיות לשינוי מתייחסת לתחושת הנינוחות של הסטודנט בעת השימוש בכלי אינטרנט, בנוסף יש לזמן לסטודנטים אפשרויות לעשות שימוש באינטרנט בסיטואציות הוראה אמיתיות. יש לפתח משימות במהלך הקורסים השונים במכללה כדי לסייע למתכשרים לעלות לשלב הבא בתהליך של קבלה ושילוב האינטרנט ככלי הוראה.