מהערכה של חינוך להערכה עבור חינוך: מדיניות ועתיד – חלק מדו"ח ועדת גורדון

Barker, E.L., & Gordon, E.W. (2014). From the assessment of education to the assessment for education: Policy and future, Teachers College Record, 116, 1-24.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מציג חלק מתוצאות עבודה של ועדה שעסקה בחזון לכיווני הערכה עתידית בחינוך (The Gordon Commission, 2013). המסר המרכזי בו הוא שבמקום הערכה של (of) החינוך כמטרה יחידה יש לקדם הערכה למען/עבור (for) החינוך כיעד ראשון במעלה. לצורך זה יש ליצור ולהפעיל מערך משלב של דרכי מדידה, מבחנים והערכות ולכלול דפוסים משתנים המתייחסים ללמידה, להקשר, לידע וערכים חדשים ולמדיניות ציבורית. רפורמות חינוכיות בארה"ב נבנו בדגש על אחריותיות המושגת באמצעות הערכה רחבת-היקף. להערכה חשיבות רבה בין היתר כמסייעת ללמידה, כמספקת סיוע לתכנון לימודים ולביצועו ע"י מורים וכמאפשרת מבט מעמיק ורחב יותר על למידה. עם זאת, כיום, המיקוד הוא עדיין באחריותיות, והוא הולך ומתרחב באמצעות סנקציות המאיימות על בתי-ספר ועל מורים.

המאמר מציג דיון, כיווני מעשה וצפי של חלק מתוצרי עבודת הוועדה ורעיונותיה. המשתתפים היו קבוצה של 30 אנשי חינוך מתחומי הפסיכומטריה, תכנון הערכה, טכנולוגיה, למידה, הוראה, לשון, דיסציפלינות שונות והוראה שדנו בנושאי הערכה בחינוך והעלו את הבנותיהם בדבר הערכה חינוכית יעילה/פורייה, כל אחד בתחום התמחותו. מאמר זה מתמקד בשניים מהנושאים שעלו:

(א) הערכה לשם למידה: קריאה לשינוי מוקד ההערכה ממעקב אחר למידה לסיוע בלמידה. מהרעיונות וההצעות שהועלו:

(1) תפקיד קובעי מדיניות הוא לתמוך בהעמקת ההבנה ובשיפור התערבויות פדגוגיות של מורים ותלמידים ולא במינוף מאמצי מעקב אחר תוצרים ובקבלת החלטות על תיגמול או ענישה;

(2) תוויות, הקשרים, זוויות ראייה ומצבים שונים משפיעים על התנהגויות אנושיות וראוי שיהיה לכל אלה ביטוי בהערכות;

(3) ראוי לעבור מדגש על שליטת הלומד בתחום הדעת לדגש על פיתוח יכולות מנטליות המשולבות בתחום הדעת ומהוות תוצר לוואי של שליטה בו: חשיבה לוגית, הבנת סיבות והשפעות, ארגון ידע ופתרון בעיות יחד עם שליטה במושגי יסוד ועקרונות דיסציפלינריים;

(4) נכון לקיים שיטות שונות של הערכה, חלק במהלך הלמידה וההוראה לאורך השנה ובשילוב משוב ללומדים, למורים אחרים, להורים ולהנהלה. נתונים משיטות תהליכיות כאלה עשויים לעמוד לרשות מורים בהתאמת ההוראה, בתכנון התערבויות פדגוגיות חדשות ואף בקבלת החלטות מנהליות. גישה זו מחייבת אמון מחודש ורחב במקצועיותם של המורים.

(ב) שינויים טכנולוגיים והשפעתם על אפשרויות חדשות/אחרות בעריכת מבחנים. כמה רעיונות והצעות שהועלו:

(1) כבר כיום הטכנולוגיה היא חלק מהערכה ויש להניח שתהליך זה ילך ויתרחב. מערכות חינוך שהן איטיות באימוץ שינויים רכשו טכנולוגיות חדשות, גם כדי להתאים למה שקורה בחברה בכלל. החדירה של אמצעים טכנולוגיים מחייבת התמקדות בתשתיות הנדרשות לבניית הערכות מותאמות –טכנולוגיה;

(2) כיום יש ללומדים נגישות רבה לידע והם יכולים לחקור תכנים ברשת בעצמם ללא תיווך הורים או מורים. הדבר יוצר פוטנציאל וגם צורך בשינוי הגישה להערכה, כששאלה מרכזית היא מהי ההשתמעות של מבחנים אחידים לבדיקת ידע תלמידים כשהידע כה מגוון, מאופיין בשונות רבה ואף אישי (personalized). באופק המידי ניתן לראות בבתי ספר הערכות מותאמות-מחשב שתלכנה ותהפוכנה לחלק שגרתי במערכות החינוך;

(3) קבלה והעמקה של תפיסת הערכה לשם שיפור למידה מחייבת את העוסקים בכך לבחון חידושים טכנולוגיים רלוונטיים; ככל שיכולות טכנולוגיות יתרחבו ייכנסו לשימוש אופציות של תוכן, תכנון מטלות, שימוש בשפה ומורכבות ויזואלית בהקשר להערכה בחינוך;

(4) הערכות של תשובות קצרות או מאמרים מקוונים שנעשות כבר כיום באמצעות מחשב מחייבות התייחסות לדרכי השימוש בכלים טכנולוגיים גם בתהליכי הערכה;

(5) במשחקי וידיאו משולבות כבר כיום הערכות מעצבות והדמיות (סימולציות) והן הולכות ומתרחבות (Baker & Delcruz, 2013, Chung, 2014). בהערכות מעצבות אלה נמצא פוטנציאל לתכנון הערכות מעצבות בחינוך שעדיין לא מומש בפועל, אך נראה שהן תאפשרנה להעריך למידה מורכבת בדרך כלכלית ומדויקת. אלה גם הערכות שעשויות להבנות דרכי הוראה (הדבר מחייב הדרכת מורים ותמיכה בהם) שיאפשרו לתלמידים ללמוד תכנים וכשירויות שלא יכלו ללמוד בדרכים אחרות.

מסקנות הכותבים: המאמר קורא לשינוי מטרת ההערכה והשימוש בה מגישה של הערכה במועדים קבועים המדגישה בחינת אחריותיות להערכה מתמשכת במהלך הלמידה להעמקת ההבנה של הלומד, ליצירת הנעה ללמידה, שיתופיות ויישום מעמיק של ידע בפתרון בעיות, תקשורת ומסגרות אותנטיות. הערכות צריכות להתאים ולסייע ללומדים מרקעים שונים ובעלי מטרות שונות כמו גם למוריהם. המאמר מתאר שילוב טכנולוגיה בהערכה, בניהול ודיווח בהתאמה לציפיות ולידע משתנים ולהיווצרות של סביבה גלובלית תחרותית. ניתן לשפר את דרכי המדידה של הישגים אקדמיים באמצעות הערכות בעלות תוקף גבוה יותר למגוון של לומדים, מסגרות ומטרות. מטרת ההערכה לא תשתנה אך היא תכלול מושגי למידה חדשים, ממצאי מחקרים וטכנולוגיות חדשות, וניתן להשתמש בה לניתוח, לתיעוד ולחיזוק תהליכי הוראה ולמידה.

ביבליוגרפיה

Baker, E. L., & Delcruz, G. (2013). Blended learning: Integrating instruction and assessment, PP at the council of chief state school officers, 2013 national conference.
Chung, G.K.W.K. (2014). Game development and design: Blood, sweat and tears, PP at the 2014 center for advanced technology in schools (CATS) conference, CA.
The Gordon Commission on the Future Assessment of Education (2013). To assess, to teach, to learn: A vision for the future of assessment, Technical Report, Princeton, NJ: Author, Educational Testing Service.