מדיניות בחינוך בלתי פורמלי בעולם: אוסטרליה, אירלנד, אסטוניה, בריטניה, צרפת וספרד

רן, ע' (2017). מדיניות בחינוך בלתי פורמלי בעולם: אוסטרליה, אירלנד, אסטוניה, בריטניה, צרפת וספרד. ל' יוספסברג בן-יהושע (עורכת). תל-אביב: הוצאת מכון מופ"ת

 

סקירה זו עוסקת במדיניות חינוך בלתי פורמלי בעולם, בדגש על מדיניות ממשלתית וממלכתית בנושא חינוך ערכי-חברתי-קהילתי, הן בשעות הלימודים בבית הספר הן במסגרות חוץ-קוריקולריות, ומתמקדת בפעילויות עבור תלמידי בית הספר העל-יסודי (בני 12–18).

הסקירה עוסקת בשאלות הבאות:

  1. אילו גופים, מוסדות וארגונים רשמיים עוסקים בחינוך הבלתי פורמלי של אוכלוסיית היעד?
  2. מהן התפיסות המנחות של מטרות החינוך הממלכתי?
  3. האם קיימת מדיניות מוצהרת של הממשלות במדינות השונות בנושא?
  4. מהו התקצוב עבור החינוך הבלתי פורמלי מטעם משרדי הממשלה?

אוסטרליה, אירלנד, אסטוניה, בריטניה, ספרד וצרפת נבחרו לבחינת שאלות אלו, על סמך אחד או יותר מן הקריטריונים והמאפיינים הבאים:

  1. מדינות רווחה
  2. מדינות שנושא הרב-תרבותיות מעסיק אותן
  3. מדינות המתמודדות עם הגירה
  4. מדינות שבהן יש חינוך לאורך היום
  5. מדינות שבהן הממשלות מעורבות בחינוך בלתי פורמלי
  6. מדינות שבהן קיים שילוב של חינוך בלתי פורמלי בחינוך פורמלי.

ספרות המחקר מלמדת כי החינוך הבלתי פורמלי בקרב בני נוער מסייע לחיזוק המרכיבים הבאים:

  1. קשרים בין- אישיים.
  2. קשר עם הקהילה.
  3. ערכים וכישורים המסייעים בקליטה בשוק התעסוקה.
  4. מודעות לנושאים חברתיים וגלובליים כגון מלחמה באלימות, גזענות, נושאים סביבתיים, קבלת האחר, רב-תרבותיות, פתרון סכסוכים בדרכי שלום וכיוצא באלה.
  5. פעילויות התנדבות במסגרת תנועות נוער וארגוני נוער נוספים.

המדינות שנסקרו מכירות בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי ומקבלות אחריות מיניסטריאלית על כל הנוגע לפיקוח על התוכניות השונות, המשולבות במערכת החינוך הפורמלי. זאת ועוד, המדינות האלה מעודדות את הקשר בין גורמי הממשל ונציגי ארגונים שונים של החינוך הבלתי פורמלי (למשל, מועצות נוער ומועצות תלמידים) ומסייעות להפצת תכנים שעניינם שוויון חברתי, אקטיביזם פוליטי וחברתי, העשרה תרבותית, הקניית כישורי המאה ה-21 וכיוצא באלה.

לחינוך הבלתי פורמלי כמה מקורות תקציב: מהממשלה, מארגונים בין-לאומיים ומארגונים בלתי פורמליים.

במדינות שנסקרו נעשית הערכה ומדידה של תוכניות אלו, כחלק מתפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים, המשלבת בין גורמי חינוך ממגזרים שונים, הכשרות מקצועיות, תנועות נוער והטמעת ערכים ומיומנויות המאה ה-21.

במדינות שנסקרו, בחינוך הבלתי פורמלי מתמקדים במעבר מעולם הלימודים לעולם התעסוקה, לצד מעורבות חברתית ודגש על נושא הרב-תרבותיות. מורכבות הנושא מבחינה תקציבית, ארגונית ותפיסתית דורשת היערכות של הממשלה ויצירת מגנון קישור בין הגורמים השונים, למשל ועדה מיניסטריאלית או כל גוף מאחד אחר.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת

כבר יש חינוך אחר

חינוך בלתי פורמלי לילדים, בני נוער וצעירים בישראל: עדויות מהשדה וסיכום תהליך למידה

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya