רן, ע' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2021). מגדר, מין ומיניות בעולם דיגיטלי: חינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, אפשרויות וסיכויים. הוצאת מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין-מכללתי

עיקרי הדברים:

• גיל החשיפה למרשתת נמצא בירידה מתמשכת, וכבר בגיל הרך פעוטות מתחת לגיל שנתיים מבלים בממוצע שעה ביום בצפייה בתכנים או בשימוש במכשירים דיגיטליים
• יותר ממחצית מהילדים לפני גיל ההתבגרות משתמשים ברשתות החברתיות למרות היותם מתחת לגיל המינימום הנדרש כדי לפתוח חשבון (13 שנים)
• שיעורי המשתמשים מתחת לגיל 18 ברשתות חברתיות הוא מהגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי מתוך 41 מדינות מבחינת השימוש היומי במרשתת (4 שעות ויותר) בקרב מתבגרים
• סקר  שבוצע בשנת 2015 בקרב בני 18–19 בישראל העלה כי מרבית המשיבים (80%) הגדירו עצמם כהטרוסקסואלים, ו-20% הגדירו את עצמם על הרצף הלהט"בקי (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, קווירים)
• עם ההמלצות לקידום מדיניות בריאה בנושא מגדר, מין ומיניות במרחב הדיגיטלי ניתן למנות:

1. מתן גישה נוחה ומשתלמת לכל הצעירים ברחבי העולם למקורות מקוונים איכותיים בנושאי מין, מיניות בריאה ומגדר.
2. קידום שיתופי פעולה ברמה לאומית וברמה בין-לאומית בין כוחות החוק ותעשיית הטכנולוגיה, כדי להתמודד עם הטכנולוגיה הדיגיטלית המאפשרת להסתיר ניצול מיני של ילדים, הפצת תכנים פוגעניים ומסחר בלתי חוקי.
3. אבטחת פרטיות גולשים צעירים ברשת, כולל מחויבות רבה יותר מטעם המגזר הפרטי והממשל, כדי להגן על ילדים, לאכוף יישום תקנים בין-לאומיים של איסוף מידע מקוון על ילדים ושימוש בו והכשרת גולשים צעירים כיצד להגן על עצמם מאיומים על הפרטיות שלהם.
4. חינוך בנושא אוריינות דיגיטלית לכל הגורמים המעורבים, בעיקר גולשים צעירים, הורים ואנשי חינוך.
5. קידום סטנדרטים אתיים ופרקטיקות למיניות בריאה בעידן הדיגיטלי ולקידום רווחת ילדים ברשת.

הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

לסקירת המידע המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך מיני

התכנים הדיגיטליים שמוצגים בסקירה:

1. תוכני השראה בנושא הופעה חיצונית וניטור הגוף
2. שיפור הכושר הגופני (fitspiration)
3. הרזיה (thinspiration)
4. body positivity
5. מידע נגיש על מין, מיניות ומגדר,
6. תכנים מיניים ומסרוני מין כמו סקסטינג ותכנים פורנוגרפיים.

ההשפעות החיוביות של תכנים דיגיטליים:

1. פיתוח זהויות אישית, מינית ומגדרית
2. העצמה נשית
3. אקטיביזם חברתי
4. מסוגלות אישית ואוטונומיה.

ההשפעות השליליות של התכנים הדיגיטליים:

1. אלימות מינית בעקבות צפייה מתמשכת במסרים מיניים אלימים ברשת
2. הטרדה וניצול
3. התנהגויות מיניות מסכנות
4. התפתחות הפרעות אכילה ופתולוגיה של אכילה
5. ירידה בערך העצמי והחפצה עצמית.

הגורמים שמשפיעים על אופן ההשפעה שיש לתכנים מיניים:

1. רקע משפחתי
2. מעורבות הורים
3. שייכות לקבוצת השווים
4. מנגנוני הגנה
5. מאפייני סיכון.

תפקידיהם של אנשי חינוך:

1. הטמעת תוכניות מניעה והתערבות בנושא חינוך מיני
2. חינוך למיניות בריאה
3. צמצום אלימות מינית
4. מיגור הבריונות המינית במרשתת,
5. קידום הכלה ושוויון, למידה חברתית-רגשית וקבלת האחר.

גיל החשיפה למרשתת

גיל החשיפה למרשתת נמצא בירידה מתמשכת, וכבר בגיל הרך פעוטות מתחת לגיל שנתיים מבלים בממוצע שעה ביום בצפייה בתכנים או בשימוש במכשירים דיגיטליים, וגיל החשיפה הראשונית למסכים הוא בין 3 ל-5 חודשים (Valkenburg & Piotrowski, 2017).

יותר ממחצית מהילדים לפני גיל ההתבגרות משתמשים ברשתות החברתיות למרות היותם מתחת לגיל המינימום הנדרש כדי לפתוח חשבון (13 שנים) (Fardouly et al., 2018; Machimbarrena et al., 2019; Shield Dobson, 2015).

שיעורי המשתמשים מתחת לגיל 18 ברשתות חברתיות הוא מהגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי מתוך 41 מדינות מבחינת השימוש היומי במרשתת (4 שעות ויותר) בקרב מתבגרים. ל-83% מהילדים הישראלים יש  טלפון סלולרי, ומרביתם מקבלים אותו כבר בגיל שמונה. צעירים רבים משתמשים בוואטסאפ, הרשת החברתית הפופולרית ביותר בישראל (91%), המובילה על שיעורי המשתמשים באינסטגרם (81%), בפייסבוק (50%) ובטיקטוק (60%) (דוח האינטרנט של בזק, 2019; (אייזנקוט ואחרות, 2019; דולב-כהן ולפידות-לפלר, 2016).

רשתות חברתיות

בשנים האחרונות, בעקבות שינוי בצרכים של מתבגרים צעירים ומספרן הגדל של פלטפורמות חברתיות, חלו שינויים בשימוש ברשתות החברתיות השונות, לדוגמה השימוש בפייסבוק דעך ורק מחצית מבני 13–17 משתמשים בפלטפורמה זו. מרבית הגולשים בקרב בני הנוער סבורים שבשל המספר הגדול של מבוגרים המשתמשים בפייסבוק, כולל הוריהם, הרשת החברתית הזו אינה מספקת עוד תחושה של פרטיות מפני מבוגרים. לעומת זאת, שיעור המתבגרים המשתמשים בטוויטר נשאר יציב (32%), והשימוש באינסטגרם ובסנאפצ'ט עלה ל-72% ול-69%, בהתאמה, בקרב בני 13–17. נטיית המתבגרים לכיוון טוויטר, אינסטגרם, סנאפצ'ט, טיקטוק וטמבלר נובעת מכך שפלטפורמות אלו מעניקות מענה טוב יותר לצורכי הביטוי העצמי שלהם, לתמיכה חברתית ולפרטיות ממבוגרים. מרבית המתבגרים משתמשים יום-יום בשלוש רשתות חברתית שונות לפחות (Vannucci & McCauley Ohannessian, 2019).

שימושים חיוביים ושליליים במדיה הדיגיטילית

למדיה תפקיד מרכזי בתהליכי החיברות של מתבגרים: היא מספקת שליטה ואוטונומיה לצעירים, מאפשרת להם להחליט אילו תכנים לצרוך, עם מי להתרועע במרחב הווירטואלי, מתי ליצור קשרים וכיצד ליצור אותם. כך אמצעי התקשורת הדיגיטליים מסייעים בפיתוח תפיסה עצמית, הערכה עצמית ומודעות עצמית ומעניקים הזדמנויות חשובות להתנסות עם המיניות ועם האופן שבו צעירים מציגים את עצמם מבחינה מינית. בה בעת, בעקבות השימוש במדיה ניכרות גם השפעות שליליות על ההתפתחות החברתית-רגשית, בגלל התכנים השונים שלהם נחשפים ובגלל האופן שבו משתמשים בפלטפורמות הללו. תכנים מסוימים עלולים להשפיע באופן שונה על ילדים, מתבגרים וצעירים בהתאם לאופני השימוש שלהם: שימוש חיובי עשוי לסייע בבניית ההערכה העצמית, בהעצמת מערכות יחסים עם בני גילם ובעיצוב זהותם, ואילו שימוש שלילי עלול להוביל להתנהגות תוקפנית, לאלימות מינית, להפרעות נפשיות ולהתנהגויות מיניות מְסכנות (Valkenburg & Piotrowski, 2017).

הרשתות החברתיות מאפשרות למשתמשים מתבגרים לשמור על קשרים עם חבריהם, בתקופה רגישה במיוחד הכוללת שינויים גופניים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. כפי שנמחיש בסקירה זו, השימוש ברשתות החברתיות עשוי להיות שימוש פסיבי, דהיינו גלישה בתכנים של משתמשים אחרים וצריכת מידע, או שימוש אקטיבי, דהיינו יצירת תכנים ופרסומם וקיום אינטראקציות חברתיות (Fardouly et al., 2018). השימושים השונים, הן הפסיביים והן האקטיבים, משפיעים על ילדים, מתבגרים וצעירים. לדוגמה, נמצא קשר בין שימוש פסיבי במדיה לבין בדידות ונטייה לדיכאון, ואילו שימוש אקטיבי נמצא כתורם לרווחה אישית (Fardouly et al., 2018; Smahel et al., 2020; Yavich et al., 2019).

מין, מגדר ומיניות – הגדרת מושגים

מין למילה זו בעברית כמה מובנים שונים: (1) מין (sex), הגדרה ביולוגית, זיהוי זכר או נקבה; (2) יחסי אישות (sex); (3) הגדרת בעל החיים (species). לרוב קביעת המין מתרחשת סמוך ללידה (sex assigned at birth), כשרופא/ה קובע/ת את מין היילוד/ה באמצעות בחינת איברי המין החיצוניים, המטען הגנטי ו/או הפרופיל ההורמונלי. לעיתים קביעת המין מתרחשת באבחון לפני הלידה באמצעות הדמיית קול (ultrasound).

מגדר הוא מונח המתייחס לעמדות, לרגשות ולהתנהגויות בתרבות מסוימת הקשורים למין הביולוגי של האדם (American Psychological Association; APA, 2020). הזהות המגדרית תלויה בתרבות ומקום, ובהקשרים שונים ישנן הגדרות שונות לזהויות השונות. במדעי החברה המונח מגדר (gender) מתייחס להבדלים בין נשים וגברים שהם תלויי תרבות וחברה. זהות מגדרית עשויה להיות זהה לזהות המינית או שונה ממנה כמו במקרים של טרנסקסואלים וטרנסג'נדרים. מגדר הוא מושג תאורטי המעניק משמעות ליחסים בין גברים ונשים, לזהויות שלהם בתרבויות שונות ולהיבטים היסטוריים ותרבותיים בנוגע לגבריות ולנשיות כחלק מסדר חברתי, כלכלי, פוליטי ותרבותי (קוליק, 2018; Butler, 1999).

מיניות (sexuality) גם היא מושג תלוי תרבות ותלוי הקשר ומרחב. מיניות היא תהליך למידה חיוני ומהותי בהתפתחות תקינה של מתבגרים, המושפע ממנהגים, מנורמות, מהתנהגויות ומחוקים המקובלים בחברה. מיניות בריאה מובילה לרווחה נפשית, גופנית, רגשית וחברתית, והיא נשענת על גישה חיובית ומכבדת כלפי בני אדם ומין, ללא כפייה, אפליה או אלימות (הוכהויזר ואחרות, 2019).

זהות מגדרית (gender identity) היא ההגדרה העצמית של האדם בהתאם לתחושתו הפסיכולוגית.

 "לעשות מגדר" (doing gender) הוא מונח שהוטבע לראשונה על ידי ווסט וצימרמן (West & Zimmerman, 1987), מי שהגדירו את המגדר כמכלול של התנהגויות יום-יומיות המגדירות את האדם ולא תכונה מולדת. למשל: בחירת כינוי הגוף בעת לשון הפנייה (הוא, היא, הם), "יציאה מהארון" המגדרי ומופעים חיצוניים מגוונים המתועדים בצילומים עצמיים (Darwin, 2017).

מגוון מגדרי הוא מונח שהחליף את המונח אי-התאמה מגדרית, והוא מתייחס לא.נשים שאינם עוקבים אחר הגדרות מגדריות אופייניות. אולם א.נשים אלו עלולים לסבול מתעוקה מגדרית (Gender dysphoria).

טרנסג'נדר  (transgender)הוא/היא איש/אישה אשר המגדר ששויך להם בלידה מנוגד לזהות המגדרית שלהם. הזהות הטרנסג'נדרית  קוראת תיגר על הבינריות המגדרית ויוצרת קטגוריה חדשה אנטי-מגדרית שבה גבולות המגדר מטושטשים ואינם תלויי איברי מין, מטען תורשתי או תפיסות חברתיות.

זהות ג'נדרקווירית (gender queer; GQ) אינה מזדהה באופן מובהק ומוחלט עם זהות מגדרית אחת. הדינמיות בהזדהות המינית יכולה להוביל להימנעות משינוי סממני איברי המין, שינוי שהוא רדיקלי ובלתי הפיך. הזהות המגדרית הג'נדרקווירית מתבטאת בעיקר בסממנים חברתיים ולשוניים: שינוי שם או בקשה לפנייה בלשון מגדרית שאינה תואמת את המגדר החיצוני (ברשטלינג, 2012). בהקשר זה נציין שהשפה היא כלי במאבק על הזהות המגדרית, והיא מרכיב אקטיביסטי חברתי חשוב. השפה העברית מושתת על הפרדה מגדרית מובחנת, ועל כן היא כופה מציאות בינרית נוקשה.

מיניות (sexuality) היא מרכיב עיקרי באורך חייו של האדם הכוללת זהויות מינית ומגדרית, תפקידים מיניים, נטייה מינית, ארוטיקה, עונג, אינטימיות ופריון.

א-מיניות מוגדרת כהיעדר משיכה מינית או עניין נמוך מאוד בהתנהגות מינית (APA,  2020).

נטייה מינית (sexual orientation) מוגדרת כחלק מהזהות האישית של האדם הכוללת את המשיכה המינית והרגשית לאדם אחר ואת ההתנהגות ואת השייכות החברתית הקיימת בשל משיכה זו (APA,  2020).

גיל הבשלות המינית (puberty) הוא השלב בהתפתחות ילדים מבחינה הורמונלית ופיזיולוגית, במהלכו הם מפתחים את יכולת הפריון. גיל זה השתנה לאורך ההיסטוריה האנושית, לדוגמה אצל בנות הוקדם מועד הווסת הראשון, וכיום הוא מתרחש בממוצע בגיל 12 (גוז'נסקי, 2019Gozansky, 2018; ).

תקופת ההתבגרות (adolescence) היא פרק הזמן בין גיל הבשלות המינית ועד לבגרות (adulthood).

הפעלנוּת (agency) המינית. הפעלנות המינית מתייחסת לאופן שבו אנשים צעירים מפתחים זהות מינית, רצונות, פרקטיקות ואסטרטגיות משא ומתן לחיזוק מערכות היחסים הבין-אישיים ולניווט בציפיות החברתיות הרחבות. הפעלנות המינית מתבטאת בסביבה התרבותית והחברתית של מתבגרים, בקשרים שלהם עם בני משפחה וחברים ובהשפעת קשרים אלו על מיצובם העצמי ביחס למושגים כמו זהות מינית, תשוקה והתנסות, והיא כוללת גם היבט נרטיבי, היכולת לספר את הסיפור האישי בעל משמעות ל"אני". פיתוח ה"אני" המיני הוא מאתגר ביותר, בעיקר עבור צעירים השונים מחברת הרוב כמו נוער להטב"קי או אלו שאינם מצייתים למוסכמות מגדריות כמו "ילדה טובה" או "גבר אמיתי" (Cense, 2019).

להט"בופוביה – בישראל קיים דיווח שנתי מטעם האגודה למען הלהט"ב בישראל המונה את אירועי השנאה והאפליה כלפי הקהילה הגאה. התבטאויות שליליות, אלימות והסתה מתרחשות בזירות שונות בישראל במקומות העבודה, ברשתות החברתיות, במוסדות הרשמיים של המדינה, במרחב הציבורי ובשיח על אודות סוגיות הנוגעות למעגלי החיים השונים. בדוח האחרון שפורסם לשנת 2019 דווח על ממוצע של אירוע להט"בופובי בכל 4 שעות, ובסך הכול דווחו  2,125 מקרים. מרבית הפגיעות התרחשו במוסדות המדינה, בתוך המשפחה, במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך. התפלגות הגילים המדווחים על אירועי שנאה מציגה פגיעה רבה בקרב א.נשים בני 19–30 (האגודה למען הלהט"ב בישראל, 2019).

שיעור האוכלוסייה המזדהה כלהט"בית

לפי הסקר המעודכן לשנת 2018, שיעור האוכלוסייה המזדהה כלהט"בית בארה"ב הוא 4.5%. שיעור זה מתחלק באופן שונה בין המדינות, לדוגמה בקליפורניה השיעור הוא 5.3% ובאורגון השיעור הוא 5.6%. אולם ישנן מדינות שבהן שיעור הלהט"ב נמוך מ-3.7%, למשל בצפון דקוטה שם שיעור הלהט"ב הוא 2.7%. במחקר שבוצע בשנת 2012 במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל בגילים 18–44 בחנו את הנטיות המיניות של המשתתפים בהתאם להגדרה העצמית של הזהות המינית שלהם, המגדר של בן/בת זוג/ם ומשיכתם המינית ((Mor & Davidovich, 2016. לסקר ענו 995 גברים ו-1005 נשים. 86.7% מכלל המשיבים נמשכו לבני המין השני, ו-13.3% העידו כי הם נמשכים במידה מסוימת לבני אותו המין.

סקר נוסף שבוצע בשנת 2015 בקרב בני 18–19 בישראל העלה כי מרבית המשיבים (80%) הגדירו עצמם כהטרוסקסואלים, ו-20% הגדירו את עצמם על הרצף הלהט"בקי (הברון והברון, ללא ציון תאריך). לעומת הגדרת הזהות המינית, חשפה המשיכה המינית בפועל מגוון רחב של נטיות מיניות: 72% מהנערים ומהנערות הגדירו את עצמם כהטרוסקואלים ודיווחו על משיכה רק למין השני; 27% ציינו כי הם נמשכים בעיקר למין השני או גם וגם; 96% מהנערים ומהנערות שהגדירו עצמם כהומוסקסואלים/לסביות ציינו משיכה רק למין שלהם ו-4% ציינו שהם נמשכים בעיקר או רק למין השני.

מעבר זהות בין מגדרים (Cross gender)

מחקרים ניסו לבחון את השאלה באיזו מידה ההחלטה לשנות מגדר נותרת בעינה מילדות ועד בגרות. המחקרים שעסקו בשאלה זו בקרב ילדים טרום גיל ההתבגרות לקו בחסר והצביעו על שיעור יציבות ההחלטה בטווח של 12%–39%. לעומתם, נמצאו מחקרים עקביים ומבוססים שצביעו על 100% יציבות בהחלטה במעבר מגיל ההתבגרות למבוגרים צעירים. העקביות בהחלטה הייתה קשורה לארבעת המאפיינים האלה (Turban & Ehrensaft, 2018):

1. ביקור במרפאת מגדר בגיל מבוגר יותר;
2. מצב חברתי-כלכלי נמוך יותר;
3. שיוך מגדרי נקבי בעת הלידה;
4. מעבר מגדרי חברתי בגיל צעיר.

למשפחה, סוכנת החיברות הראשונה בחיי הילד/ה, תפקיד מכריע להתפתחות ההשלכות הרפואיות של ילדים טרנסגנ'דרים או מגווני מגדר (Turban & Ehrensaft, 2018). תמיכת המשפחה מובילה לבריאות פיזית ונפשית (כולל ירידה בדיכאון ובנטייה לאובדנות), ביטחון עצמי, רצון להיות הורה ולפיתוח כישורי חיים שונים.

מקורות מידע פורמליים ובלתי פורמליים על מין ומיניות בעידן הדיגיטלי

המרשתת היא מקור מידע בלתי פורמלי המספק סביבה  כדי לדבר על סוגיות מיניות ומגדריות, לחקור אותן ולשאוב מידע ותכנים בנושא מין. חקר מיני באמצעות המרשתת הוא חשוב, בעיקר עבור קבוצות מיעוט מסוימות כמו נוער גאה. התקשורת המקוונת עשויה להיות דרך בטוחה יחסית להתנסות בנושאים רגישים כמו הומוסקסואליות, ביסקסואליות או טרנסקסואליות. המרשתת מספקת לצעירים אלו הזדמנות להתנסות ולהתכונן לתהליך היציאה מהארון באופן פומבי (Bleakley et al., 2018; Valkenburg & Piotrowski, 2017).

סקירת המידע בראשי פרקים      

מתבגרים בעידן הדיגיטלי משתמשים במרשתת וברשתות חברתיות באופן יום-יומי כחלק מתהליך החיברות שלהם ויצירת מערכות יחסים בין-אישיים, אך גם כביטוי ליצירתיות ולביטוי ה"אני" והזהות האישית שלהם. הם צורכים מידע ותכנים באופן פסיבי ומפיצים ויוצרים תכנים גם באופן אקטיבי. המרשתת משמשת גם זירה נוחה לחקר המיניות ולבחינת סוגיות מגדריות ומיניות בתקופת ההתבגרות.  

פרק 3 בסקירת המידע עוסק בתכנים השונים שמתבגרים וצעירים צורכים במרשתת ובסוגי המידע הקשורים למגדר ולמיניות במדיה הדיגיטלית, כפי שהם עולים מהספרות המקצועית בנושא זה; פרק 4 בסקירה מתמקד בהשפעות החשיפה לתכנים אלו ובהשלכות של החשיפה לתכנים על התנהגויות, על אמונות, על עמדות ועל עולמם הרגשי של מתבגרים וצעירים, ובעיקר על עיצוב זהויותיהם המיניות והמגדריות; פרק 5 סוקר את המוסדות המרכזיים, הפורמליים והבלתי פורמליים, העוסקים בקידום סוגיות של מין, מיניות ומגדר ובמדיניות שהם נוקטים לגבי סוגיות אלו, וכן בהזדמנויות הקיימות לחינוך מיני ומגדרי בעולם הדיגיטלי; לבסוף, בפרק 6, מסוכמות התובנות העולות מהספרות הנסקרת לאור השאלות האלה:

1. מה השתנה היום בעולם הדיגיטלי מבחינת חשיפה של צעירים לסוגיות מין, מיניות ומגדר?
2. כיצד משפיעה צריכת תכנים מיניים והחשיפה אליהם על התנהגות מינית, על עמדות ועל התפתחות מינית?
3. כיצד משפיעה החשיפה לתקשורת ולמדיה החברתית על דימוי גוף ודימוי עצמי של ילדים וצעירים, על שוויון זכויות מגדרי ועל התנהגות מינית?
4. מהם האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפני מתבגרים וצעירים בהקשר של מיניות ומגדר בעידן הדיגיטלי?
5. מה תפקידם של הורים ואנשי חינוך בקידום חינוך מיני ומגדרי במרחב הדיגיטלי? אילו סוכני חיברות נוספים משפיעים על כך?
6. אילו תשתיות קיימות לקידום חינוך מיני דיגיטלי וקווי המדיניות ברמה לאומית וברמה בין-לאומית?
7. אילו הזדמנויות קיימות לקידום מיניות בריאה במרחב הדיגיטלי?

סיכום ותובנות לקידום מדיניות

בסקירה זו נבחנו המדיניות של מוסדות פורמליים ובלתי פורמליים, לרבות התשתיות הקיימות וההמלצות מטעם ארגונים בין-לאומיים וגופים נוספים, כדי להבטיח אסטרטגיות ותוכניות התערבות בנושא סיכונים ברשת, מסגרות לטיפול באלימות ובהפצת תכנים פוגעניים ושיתופי פעולה שמטרתם לקדם מדיניות לקידום חינוך מיני דיגיטלי מיטבי.

המלצות לקידום מדיניות: 

• מתן כלים והדרכה לשיפור הכשרה הורית דיגיטלית והורות בעידן הדיגיטלי וכן כישורי אוריינות דיגיטלית בקרב הורים, תוכניות להורות מיטבית הכוללת פיתוח כישורים כמו מסוגלות עצמית, אמפתיה, קבלת החלטות ופתרון קונפליקטים במרחב הדיגיטלי. על הדרכות אלו להיות נגישות גם לאנשי חינוך ומטפלים שעובדים עם ילדים ובני משפחותיהם.
• מתן כלים נוספים והדרכה לילדים ובני נוער בנושא התנהגות ברשת ומחוץ לה ובעיקר פיתוח כישורי תקשורת בין-אישית, פתרון קונפליקטים ומסוגלות עצמית, למשל באמצעות ימי עיון על גלישה בטוחה, מיניות ומגדר בעידן הדיגיטלי, אתיקה ומוגנות ברשת וכיוצא באלה.
• עידוד מעורבות חברות טכנולוגיה לקידום בטיחות ברשת, למשל באמצעות הפיכת פרופיל משתמש לפרטי כברירת מחדל או הגדרת ברירת מחדל של קבלת חברים חדשים ברשת החברתית רק לאנשים מוכרים, חסימת תמונות לא מזוהות על ידי משתמשים מחוץ לרשימת הקשרים.
• פיתוח מערכות מידע לפיקוח על קידום מדיניות בנושא בטיחות ברשת ופיקוח על ההתקדמות ביישום צעדים להגנה על ילדים ברשת.
• העלאת המודעות בציבור בנוגע להנגשת שירותי סינון של תכנים פוגעניים ברשת באמצעות מסעות פרסום ממשלתיים.
• קידום חקיקה בנושא הסדרה וסינון של תכנים מיניים ואלימים ברשת, למשל באמצעות מנגנון אימות גיל משתמשי הקצה לאישור גישה לתכנים פורנוגרפיים כמו בבריטניה, או חקיקה שמחייבת סינון תכנים פוגעניים לקטינים בספריות ציבוריות ובבתי ספר שמקבלים תמיכה פדרלית בארצות הברית.
• פתיחת מוקדי סיוע, טיפול והכוונה במקרים של פגיעה בילדים ובבני נוער ברשת באמצעות איוש צוותים מתחומי החינוך, הרווחה, המשפטים והאכיפה אשר ינגישו שירותים אלה בשפות שונות הנדרשות במדינת היעד.

ההזדמנויות הקיימות לקידום מיניות בריאה במרחב הדיגיטלי:

אלה ההזדמנויות לקידום מיניות בריאה במרחב הדיגיטלי, העולות מהמלצות ארגונים בין-לאומיים העוסקים בסוגיה זו (UNICEF, 2017, 2020; UNESCO, 2018):

• מתן גישה נוחה ומשתלמת לכל הצעירים ברחבי העולם למקורות מקוונים איכותיים בנושאי מין, מיניות בריאה ומגדר.
• קידום שיתופי פעולה ברמה לאומית וברמה בין-לאומית בין כוחות החוק ותעשיית הטכנולוגיה, כדי להתמודד עם הטכנולוגיה הדיגיטלית המאפשרת להסתיר ניצול מיני של ילדים, הפצת תכנים פוגעניים ומסחר בלתי חוקי.
• אבטחת פרטיות גולשים צעירים ברשת, כולל מחויבות רבה יותר מטעם המגזר הפרטי והממשל, כדי להגן על ילדים, לאכוף יישום תקנים בין-לאומיים של איסוף מידע מקוון על ילדים ושימוש בו והכשרת גולשים צעירים כיצד להגן על עצמם מאיומים על הפרטיות שלהם.
• חינוך בנושא אוריינות דיגיטלית לכל הגורמים המעורבים, בעיקר גולשים צעירים, הורים ואנשי חינוך.
• קידום סטנדרטים אתיים ופרקטיקות למיניות בריאה בעידן הדיגיטלי ולקידום רווחת ילדים ברשת.

ביבליוגרפיה

ביטן, א', מנגדי, ש' ולבנה-יעקובסון, י' (2020). מוקד 105 וילדים ברשת בזמן קורונה. נקודת מפגש, 20, 72–76.

אייזנקוט, ד', מנחם, ג' וקאשי-רוזנבאום, ג' (2019). בריונות רשת בקבוצות ווטסאפ של תלמידים חברים לכיתה: הערכת יעילותה של תוכנית התערבות למניעת בריונות רשת ולשיפור אקלים הכיתה בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. הייעוץ החינוכי, 21, 13–33.

אלון, נ' (2018). סינון תכנים פוגעניים מהמרשתת: מחקר השוואתי. איגוד המרשתת הישראלי.  https://www.isoc.org.il/wp-content/uploads/2018/11/comparative-study-content-blocking.pdf

בזק (2020, ינואר 21). דוח האינטרנט של בזק. https://www.bezeq.co.il/gallerypress/21_01_2020/

בקר, א' (2015). תוכניות להכרה וללימוד של זהות מגדרית שונה במערכת החינוך. מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/f1f133d5-3177-e511-80cf-00155d6ffed6/2_f1f133d5-3177-e511-80cf-00155d6ffed6_11_10175.pdfhttps://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/f1f133d5-3177-e511-80cf-00155d6ffed6/2_f1f133d5-3177-e511-80cf-00155d6ffed6_11_10175.pdf

ברשטלינג, א' (2012). "בכול יש מגדר" על תפקיד העברית בכינון הגוף והזהות הטרנסג'נדרית. סוציולוגיה ישראלית, יד(1), 153–155.

 גוז'נסקי, י' (2019). "המתבגרים" בערוץ הילדים: התמודדות עם טאבו על דיון במיניות בטלוויזיה לילדים בישראל. מסגרות מדיה, 18, 51–70.

גולדשמידט, ר' (2014,  מאי 11). אלימות מקוונת בקרב בני נוער. מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/f8c38d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_f8c38d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_10274.pdf

גולדשמידט, ר' (2014, ספטמבר 28). מידע לקראת דיון בנושא "בריונות ברשת והשימוש באפליקציית 'סיקרט'". מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/02c48d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_02c48d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_6680.pdf

 גולדשמידט, ר' (2016, פברואר 16). מידע ראשוני בנושא תוכניות חינוך בנושא אלימות מקוונת ומניעתה בכמה מדינות. מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/2c7e64b6-939d-e511-80d0-00155d0acb9e/2_2c7e64b6-939d-e511-80d0-00155d0acb9e_11_7306.pdf

דולב-כהן, מ' ולפידות-לפלר, נ' (2016). בריאות וחולי במרחבי הסייברספייס: בין הצקה מקוונת להצקה מסורתית בקרב בני נוער בישראל. דברים, 9, 95–114.

האגודה למען הלהט"ב בישראל. (2019). דוח מצב הלהט"בופוביה בישראל # 7. https://user-1723486.cld.bz/aguda-lgbtophobia-7

הברון, א' והברון, ש' (2017, יולי 30). מה מתי ומי בחינוך מיני: עקרונות מנחים לבניית תכניות חינוך מיני של בני נוער בישראל. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=3570

הברון, א' והברון, ש' (ללא ציון תאריך). ממצאי סקר מיניות מתבגרים ומתבגרות ישראל 2015. מידע אמין על מין. https://www.minamin.org/mechkar2015https://www.minamin.org/mechkar2015

הוכהויזר, מ', זייצב, י', פלדמן, א' וקלונטרוב, ס' (2019). תוכניות התערבות למיניות בריאה במערכת החינוך בישראל לעומת ארצות מפותחות בעולם: מאמר סקירה. הייעוץ החינוכי, 21, 57–80.

וייסבלאי, א' (2010). חינוך מיני במערכת החינוך. מרכז המידע והמחקר של הכנסת. http://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ad546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_ad546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_9155.pdf

ידיד, נ', רימון, י' וצימרמן ש' (2011). מדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי: בין "קלפים פתוחים"

לבין חוזר מנכ"ל כנגד ההומופוביה. מפגש, 33, 211–221.

יכימוביץ-כהן, נ' (2018). טיפול הרשויות בעבירות של פרסום תצלומים, הקלטות או סרטים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם ("חוק הסרטונים"). מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/dc943437-690f-e811-80de-00155d0a0235/2_dc943437-690f-e811-80de-00155d0a0235_11_10755.pdf

לבקוביץ, ע' ולקח, א' (2019). לייעץ בגאווה: עבודתן של יועצות חינוכיות עם נוער להט"ב. הייעוץ החינוכי, כא, 231–258.

לם, ע' ומש, ג' (2017). הבדלי מגדר בקשר בין מודעות לפשעי סייבר לבין מעורבות בהתנהגויות סיכון במרחב הסייבר. מגמות, 52(2), 77–108.

למיש, ד' (2011). "הבנים על הבנות": מיפוי מגדר ומשפחה של תכניות טלוויזיה לילדים בישראל. מסגרות מדיה, 6, 61–88.

לצר, י' (2016). ראי ראי, היש יפה ממני? תפקיד המדיה בהתפתחות הפרעות אכילה. דברים, 9, 115–132.

סיני, מ' ושחאדה, פ' (2017). תפיסת היועצת את תפקידה בקידום נושא החינוך המיני בחברה העברית. הייעוץ החינוכי, כ, 164–186.

סנוף-פילפול, א' וזאבי , מ' (2017). לקסיקון מגדר. ס' שיפמן (עורכת), אוניברסיטת תל-אביב. https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/Gender%20Studies/%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8.pdf

פירסטר, א' ולפידות-ברמן, י' (2018). חינוך מיני – לשם מה? תרומתו של קורס במיניות האדם לפרחי הוראה. רב-גוונים: מחקר ושיח, 16(3), 81–83.

צדוק, א"ק (2019). קידום בריאות מינית ומניעת פגיעות מיניות בקרב מתבגרים/ות וצעירים/ות. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/molsa-research-and-evaluation-sep-2019-3/he/Researches_research-sep-2019-3.pdfhttps://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/molsa-research-and-evaluation-sep-2019-3/he/Researches_research-sep-2019-3.pdf

קוליק, ל' (2018). עמדות כלפי שוויוניות בתפקידי מגדר: ניתוח משווה לפי מין ולפי נטייה מינית. מגמות: כתב עת למדעי ההתנהגות, 53(2), 45–82.

רבינוביץ, מ' (2017). היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים פורנוגרפיים במרשתת וסוגיית סינון אתרים פוגעניים. מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/2b7e79b6-b1cb-e811-80e1-00155d0a98a9/2_2b7e79b6-b1cb-e811-80e1-00155d0a98a9_11_12390.pdf

רבינוביץ, מ' (2018). היחשפות ילדים ובני נוער לתכנים פורנוגרפיים במרשתת וסוגיית סינון

אתרים פוגעניים – עדכון. מרכז המידע והמחקר של הכנסת. https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMM/Pages/document.aspx?docId=2b7e79b6-b1cb-e811-80e1-00155d0a98a9&businessType=1

רן, ע', אלמגור, ר' ויוספסברג-בן יהושע, ל' (2019). הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר. הוצאת מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין מכללתי.

Alberga, A. S., Withnell, S. J., & von Ranson, K. M. (2018). Fitspiration andthinkspiration: A comparison across three social networking sites. Journal of Eating Disorders, 6(39). https://doi.org/10.1186/s40337-018-0227-x

Alexandraki, K., Stavropoulos, V., Anderson, E., Qasim Latifi, M., & Gomez, R. (2018). Adolescent pornography use: a systematic literature review of research trends 2000-2017. Current Psychiatry Reviews, 14, 1-12.

American Psychological Association. (2020). Publication manual of the American Psychological Association (7^th ed.). https://doi.org/10.1037/0000165-000.

Arrington, A. B., Ismail, O. H., Werle, N., Esters. J., Frederick, S., Ellis, K., & Kolbo, J., R. (2018). Sex-related education: Teacher-preparation and implementation. National Teacher education Journal, 11(1), 5-14.

Bartau-Rojas, I., Aierbe-Barandiaran, A., & Oregui-González, E. (2018). Parental mediation of the Internet use of primary students: Beliefs, strategies and difficulties. Media Education Research Journal, 26(54), 71-79.

Bhattacharyya, R. (2018). #Metoo Movement: An awareness campaign. International Journal of Innovation, Creativity and Change, 3(4), 1-12.

Bleakley, A., Ellithorpe, M., Hennessy, M., Khurana, A., Jamieson, P., & Weitz, I. (2017). Alcohol, sex, and screens: Modeling media influence on adolescent alcohol and sex co-occurrence. The Journal of Sex Research, 54(8), 1026-1037.

Bleakley, A., Hennessy, M., & Fishbein, M. (2011). A model of adolescents' seeking of sexual content in their media choices. Journal of Sex Research, 48(4), 309-315.

Bleakley, A., Khurana, A., Hennessy, M., & Elithorpe, M. (2018). How patterns of learning about sexual information among adolescents are related to sexual behaviors. Perspectives on Sexual and Reproductive Health, 50(1), 15-23.

Brajdic Vukovic, M., Lucic, M., & Stulhofer, A. (2018). Internet use associated body-surveillance among female adolescents: assessing the role of peer networks. Sexuality and Culture, 22, 521-540.

Branley, D. B., & Covey, J. (2017). Pro-Ana versus pro-recovery: A content analytic comparison of social media users’ communication about eating disorders on Twitter and Tumblr. Frontiers in psychology, 8, 1356.

British Youth Council, Youth Select Committee. (2017). A body confident future. http://www.byc.org.uk/wp-content/uploads/2017/11/Youth-Select-Committee-A-Body-Confident-Future.pdf

Brown, J. D., & L'Engle, K. (2009). X-rated: Sexual attitudes and behaviors associated with U.S. early adolescents' exposure to sexual explicit media. Communication Research, 36(1), 129-151.

Butler, J. (1999). Gender trouble: Feminism and the subversion of identity. Routledge.

Carpenter, M. (2016). The human rights of intersex people: addressing harmful practices and rhetoric of change. Reproductive Health Matters, 24(47), 74-84. DOI: 10.1016/ j.rhm.2016.06.003

Cense, M. (2019). Navigating a bumpy road. Developing sexuality educatin that supports young people's sexual agency. Sex Education, 19(3), 263-276.

Chess, S., & Shaw, A. (2015). A conspiracy of fishes, or, how we learned to stop worrying about #GamerGate and embrace hegemonic masculinity. Journal of Broadcasting & Electronic Media, 59(1), 208-220.

Christodoulou, M. (2012). Pro-Anorexia websites pose public health challenge. The Lancet, 379(9811), 110.

Clarke-Vivier, S., & Stearns, C. (2019). MeToo and problematic valor of truth: Sexual violence, consent, and ambivalent in public pedagogy. Journal of Curricolum Theorizing, 34(3), 55-75.

Cooper, K., Quayle, E., Jonsson, L., & Svedin, C. G. (2016). Adolescents and self-taken sexual images: A review of the literature. Computers in Human Behavior, 55, 706-716. https://doi.org/10.1016/j.chb.2015.10.003

Copen, C. E., Chandra, A., & Febo-Vazquez, I. (2016). Sexual behavior, sexual attraction, and sexual orientation among adults aged 18-44in the United States: Data from the 2003-2011 National Survey of Family Growth. Natl Health Stat Report, 7)88),1-14.

Cwynar-Horta, J. (2016). The commodification of the body positive movement on Instagram. Stream: Culture/Politics/Technology, 8(2), 36-56.

Danon, L. M. (2018). Intersex activists in Israel: Their achievements and the obstacles they face. Journal of bioethical inquiry, 15(4), 569-578.

Darwin, H. (2017). Doing gender beyond the binary: A virtual ethnography. Symbolic Interaction, 40(3), 317-334.

Darwin, H. (2020). Challenging the cisgender/transgender binary: Nonbinary people and the transgender label. Gender & Society, 34(3), 357-380.

Deptula, D., Henry, D., & Schoeny, M. (2010). How parents can make a difference? Longitudinal associations with adolescents’ sexual behavior. Journal of Family Psychology, 24, 731-739.

Doornwaard, S. M., den Boer, F., Vanwesenbeeck, I., van Nijnatten, C. H., ter Bogt. T. F., & van den Eijnden, R. J. (2017). Dutch adolescents' motives, perceptions, and reflections toward sex-related internet use: Results of a web-based focus-group study. Journal of Sex Research, 54(8), 1038-1050.

Englander, E. (2019). What do we know about sexting, and when did we know it?. Journal of Adolescent Health, 65(5), 577-578.

Ellithorpe, M. E., & Bleakley, A. (2016). Wanting to see people like me? Racial and gender diversity in popular adolescent television.  Journal of Youth and Adolescence, 45, 1426-1437.

European framework for safer mobile use by younger teenagers and children. (2007). https://ec.europa.eu/digital-single-market/en/european-framework-safer-mobile-use-younger-teenagers-and-children

Fardouly, J., Magson, N. R, Johnco, C. J., Oar, E. L., & Rapee, R. M. (2018). Parental control of the time preadolescents spend on social media: Links with preadolescents' social media appearance comparisons and mental health. Journal of Youth and Adolescence, 47, 1456-1468.

Ferreira Deslandes, S., & Coutinho, T. (2020). The intensive use of the internet by children and adolescents in the context of COVID-19 and the risks of self-inflicted violence. Ciência & Saúde Coletiva, 25(1). https://www.scielo.br/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S1413-81232020006702479&lng=en&nrm=iso&tlng=en

Flood, M. (2009). The harms of pornography exposure among children and young people. Child Abuse Review, 18(6), 384-400.

Frison, E., Subrahmanyam, K., & Eggermont, S. (2016). The short-term longitudinal and reciprocal relations between peer victimization on Facebook and adolescents' well-being. Journal of Youth and Adolescence, 45, 1755-1771.

Gill, R., & Orgad, S. (2018). The shifting terrain of sex and power: From the 'sexualization of culture' to #MeToo. Sexualities, 21(8), 1312-1324.

Goldstein, T. (2019). Teaching gender and sexuality at school: Letters to teachers. Routledge.

Gozansky, Y. (2018). Showing puberty: Overcoming the taboo in children’s television, Sex Education, 18(5), 555-570.

Gupta, T., Kumar Swami, M., Nebhinani, N. (2020). Risk of digital addiction among children and adolescents during COVID-19 pandemic: Concerns, caution, and way out. Journal of Indian Association of Child and Adolescent Mental Health,16(3),199-208.

Harrison, K. (2013). Media, body image, and eating disorders. In D. Lemish (Ed.), The Routledge international handbook of children, adolescents and media (pp. 224-231). Routledge.

Harrison, K., & Hefner, V. (2009). Media, body image, and eating disorders. In S. L. Calvert & B. J. Wilson (Eds.), The handbook of children, media and development (pp. 381-406). Blackwell Publishing.

Hennessy, M., Bleakley, A., Fishbein, M., & Jordan, A. (2011). Estimating the longitudinal association between adolescent sexual behavior and exposure to sexual media content. Journal of Sex Research, 46(6), 586-596.

Holden, J. T., Baker, T. A., & Edelman, M. (2020). The #E-Too Movement: Fighting back against sexual harassment in electronic sports. Arizona State Law Journal, 52(1), 1-47. https://arizonastatelawjournal.org/wp-content/uploads/2020/05/01-Holden-Final.pdf.

Hornor, G. (2019). Child and adolescent pornography exposure. Continuing Education, 34(2), 191-199.

Hosterman, A. R., Johnson, N. R., Stouffer, R., & Herring, S. (2018). Twitter, social support messages and the #MeToo movement. The Journal of Social Media in Society, 7(2), 69-91.

Hsieh, S., & Leininger, J. (2014). Resource list: Clinical care programs for gender-nonconforming children and adolescents. Pediatric Annals, 43(6), 238-244.

International Telecommunication Union. (2020). Guidelines for parents and educators on child online protection. https://www.itu-cop-guidelines.com/parentsandeducators

Internet Watch Foundation (2018). Trends in online child sexual exploitation: Examining the distribution of captures of live-streamed child sexual abuse. https://www.iwf.org.uk/resources/research

Jablonska, M. R., & Zajdel, R. (2020). Artificial neural networks for predicting social comparison effects among female instegram users. PLoS ONE, 15(2). https://doi.org/10.1371/journal.pone.0229354

Jorgensen, C. R., Weckesser, A., Turner, J., & Wade, A. (2019). Young people's views on sexting education and support needs: Findings and recommendations from a UK-based study. Journal of Sex Education, 19(1), 25-40.

Kelly, Y., Zilanawala, A., Booker, C., & Sacker, A. (2018). Social media use and Adolescents' mental health: Findings from the UK millennium cohort study. EClinicalMedicine, 6, 59-68. https://www.thelancet.com/action/showPdf?pii=S2589-5370%2818%2930060-9

Khurana, A., Bleakley, A., Ellithorpe, M. E., Hennessy, M., Jamieson, P. E., & Weitz, I. (2018). Media violence exposure and aggression in adolescents: A risk and resilience perspective. Aggressive Behavior, 45, 70-81.

Khurana, A., Bleakley, A., Jordan, A. B., & Romer, D. (2015). The protective effects of parental monitoring and internet restrictions on adolescents' risk of online harassment. Journal of Youth and Adolescence, 44, 1039-1047.

Lamp, S. J., Cugle, A., Silverman, A. L., Thomas, M. T., Liss, M., & Erchull, M. J. (2019). Picture perfect: The relationship between selfie behaviors, self-objectification, and depressive symptoms. Journal of Sex Roles, 81, 704-712.

Lemish, D. (2011). Can't talk about sex: Producers of children's television around the world speak out. Sex Education, 11(3), 267-277.

Lemish, D. (2015). Children and media: A global perspective. Wiley-Blackwell.

Lewallen, J., & Behn-Morawitz, E. (2016). Pinterest or Thinterest? Social comparison and body image on social media. Social Media + Society, 1-6. https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2056305116640559

Lin, W. H., Liu, C. H., & Yi, C. C. (2020). Exposure to sexually explicit media in early adolescence is related to risky sexual behavior in emerging adulthood. PLoS ONE, 15(4). https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0230242

Lindqvist, A., Sendén, M. G., & Renström, E. A. (2020). What is gender, anyway: A review of the options for operationalising gender. Psychology & Sexuality. https://doi.org/10.1080/19419899.2020.1729844.

Lins, K. V., Roth, L., Servaes, H., & Tamayo, A. (2020). Gender, culture, and firm value: Evidence from the Harvey Weinstein scandal and the #MeToo Movement. Financial Working Paper 679. European Corporate Governance Institute. https://ecgi.global/sites/default/files/working_papers/documents/linsrothservaestamayofinal_0.pdf

Liong, M., & Cheng, G. H. (2019). Objectifying or liberating? Investigation of the effects of sexting on body image. The Journal of Sex Research, 56(3), 337-344.

Livingstone, S., & Helsper, E. J. (2008). Parental mediation of children's Internet use. Journal of Broadcasting & Electronic Media, 52(4), 581-599.

Lwin, M. O., & Malik, S. (2012). The role of media exposure, peers, and family on body dissatisfaction amongst boys and girls in Singapore. Journal of Children and Media, 6(1), 69-82.

Machimbarrena, J. M., Calvete, E., Fernández-González, L., Álvarez-Bardón, A., Álvarez-Fernández, L., & González-Cabrera, L. (2019). Internet risks: An overview of victimization in cyberbullying, cyber dating abuse, sexting, online grooming and problematic Internet use. International Journal of Environmental Research and Public Health, 15, 1-15.

 Maes, C., Schreurs, L., van Oosten, J. M., & Vandenbosch, L. (2019). #MeToo much? The role of sexualizing online media in adolescents' resistance towards the metoo-movement and acceptance of rape myths. Journal of Adolescence, 77, 59-69.

Manikinda, L., Beigi, G., Liu, H., & Kambhampati, S. (2018, March 21). Twitter for sparking a movement, Reddit for sharing the moment: #MeToo through the lens of social media. https://arxiv.org/pdf/1803.08022.pdf

Marciano, A. (2011). The role of Internet newsgroups in the coming-out process of gay male youth: An Israeli case study. In E. Dunkels, G. M. Franberg & C. Hallgren (Eds.), Youth culture and net culture: Online social practices (pp. 222-241). IGI Global.

Marciano, A. (2014). Living the virtuReal: Negotiating transgender identity in cyberspace. Journal of Computer-mediated Communication, 19, 824-838.

Miller, B. (2016). A computer-mediated escape from the closet: Exploring identity, community, and disinhibited discussion on an Internet coming of advice forum. Sexuality & Culture, 20(3), 602-625.

Mor, Z., & Davidovich, U. (2016). Sexual orientation and behavior of adult Jews in Israel and the association with risk behavior. Archives of Sexual Behavior, 45(6), 1563-1571.

Nikken, P., & de Graaf, H. (2013). Reciprocal attitudes between friends and parental mediation of adolescents' media use and their sexual attitudes and behavior. Journal of Youth and Adolescence, 42, 1696-1707.

Organization of Economic Cooperation and Development (OECD)/EU. (2018). Health at a Glance: Europe 2018. Paris. https://doi.org/10.1787/health_glance_eur-2018-en

Peter, J. (2015). Media and sexual development. In D. Lemish (Ed.), Routledge international handbooks. The Routledge international handbook of children, adolescents and media (pp. 217-223). Routledge/Taylor & Francis Group.

Peter, J., & Valkenburg, P. M. (2016). Adolescents and pornography: A review of 20 years of research. The Journal of Sex Research, 53(4-5), 509-531.

Rostad, W. L., Gittins-Stone, D., Huntington, C., Rizzo, C. J., Pearlman, D., & Orchowski, L. (2019). The association between exposure to violent pornography and teen dating violence in grade 10 high school students. Archives of sexual behavior, 48(7), 2137-2147.

Rothman, E., Daley, N., & Adler, J. (2020). A pornography literacy program for adolescents. American Journal of Public Health, 110(2), 152-158.

Sabir, I., Nasim, I., Bilal Majid, M., Sadad bin Mahmud, M., & Sabir, N. (2020). TikTok addictions and its disorders among youth of Pakistan. Scholledge International Journal of Multidiscplinary and Allied Studies, 7(6), 140-146.

Sesar, K., Dodaj, A., & Simic, N. (2019). Motivational determinants of sexting: Towards a model integrating the research. Psihologijske Teme, 28, 461-482.

Shields Dobson, A. (2015). Postfeminist digital cultures: Femininity, social media, and self-representation. Palgrave Macmillan.

Silva Ramirez, J. C. (2019). Pro-Anorexia website harm, Wisdom in Education, 9(1). https://scholarworks.lib.csusb.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1075&context=wie

Smahel, D., Machackova, H., Mascheroni, G., Dedkova, L., Staksrud, E., Ólafsson, K., Livingstone, S., and Hasebrink, U. (2020). EU Kids Online 2020: Survey results from 19 countries. EU Kids Online. https://doi.org/10.21953/lse.47fdeqj01ofo.

Stop Street Harassment, Raliance, & UC San Diego Center on Gender Equity and Health. (2018). The facts behind the #MeToo Movement: A national study on sexual harassment and assault: Executive summary. http://www.stopstreetharassment.org/wp-content/uploads/2018/01/Full-Report-2018-National-Study-on-Sexual-Harassment-and-Assault.pdf

Talves, K., & Kalmus, V. (2015). Gendered mediation of children’s internet use: A keyhole for looking into changing socialization practices. Cyberpsychology: Journal of Psychosocial Research on Cyberspace, 9(1), article 4. doi: 10.5817/CP2015-1-4

Tiggemann, M., & Slater, A. (2014). NetTweens: The internet and body image concerns in preteenage girls. Journal of Early Adolescence, 34, 606-620.

Tiggemann, M., & Slater, A. (2015). The role of self-objectification in the mental health of early adolescent girls: Predictors and consequences. Journal of Pediatric Psychology, 40(7), 704-711.

Todd, C. (2015). Commentary: GamerGate and resistance to the diversification of gaming culture. Women's Studies Journal, 29(1), 64-67.

Trekels, J., & Eggermont, S. (2017). Aspiring to have the looks of a celebrity: Young girls' engagement in appearance management behaviors. European Journal of Pediatric, 176, 857-863.

Trekels, J., & Eggermont, S.  (2018). "I can/should look like a media figure": The association between direct and indirect media exposure and teens' sexualizing appearance behaviors. The Journal of Sex Research, 55(3), 320-333.

Trekels, J., Karsay, K., Eggermont, S., & Vandenbosch, L. (2017). How social and mass media relate to youth's self-sexualization: Taking a cross-national perspective on rewarded appearance ideals. Journal of Youth and Adolescence, 47, 1440-1455.

Tsai, M. C., Strong, C., Chen, W. T., Lee, C. T., & Lin C. Y. (2018). Longitudinal impacts of pubertal timing and weight status on adolescent Internet use: Analysis from a cohort study of Taiwanese youths. PLoS ONE, 13(5), e0197860. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0197860.

Turban, J. L., & Ehrensaft, D. (2018). Research review: gender identity in youth: Treatment paradigms and controversies. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 59(12), 1228-1243.

UNESCO. (2018). International technical guidance on sexuality education: An evidence-informed approach. Paris. https://www.who.int/publications/m/item/9789231002595

UNICEF. (2017). Children in a digital world. https://www.unicef.org/media/48601/file.

UNICEF East Asia and Pacific (2020, February). Our lives online: Use of social media by children and adolescents in East Asia. Opportunities, risks and harms. https://www.unicef.org/eap/reports/our-lives-online.

Vaala, S. E., Bleakley, A., Castonguay, J., & Jordan, A. B. (2017). Parents' use of the V-Chip and perceptions of television ratings: The role of family characteristics and the home media environment. Journal of Broadcasting & Electronic Media, 61(3), 518-537.

Valkenburg, P. M., & Piotrowski, J. T. (2017). Plugged in: How media attract and affect youth. Yale University Press. https://yalebooks.yale.edu/sites/default/files/files/Media/9780300228090_UPDF.pdf

Vandenbosch, L., & Eggermont, S. (2012). Sexually explicit websites and sexual initiation: reciprocal relationships and the moderating role of pubertal status. Journal of Research of Adolescence, 23(4), 621-634.

Vannucci, A., & McCauley Ohannessian, C. (2019). Social media use subgroups differentially predict psychosocial well-being during early adolescence. Journal of Youth an dAdolescence, 48, 1469-1493.

West, C., & Zimmerman, D. H. (1987). Doing gender. Gender & society, 1(2), 125-151.

World Health Organization. (2006). Defining sexual health: Report of a technical consultation on sexual health 28–31 January 2002. Geneva https://www.who.int/reproductivehealth/publications/sexual_health/defining_sexual_health.pdf

Wright, C. L., & Rubin, M. (2017).  “Get lucky!” Sexual content in music lyrics, videos and social media and sexual cognitions and risk among emerging adults in the USA and Australia. Sex education, 17(1), 41-56.

Yavich, R., Davidovich, N., & Frenkel, Z. (2019). Social media and loneliness forever connected? Journal of Higher Education Studies, 9(2), 10-21.

Zheng, D., Ni, X. L., & Luo, Y. J. (2019). Selfie posting on social networking sites and female adolescents' self-objectification: The moderating role of imaginary audience ideation. Sex Roles, 80(5-6), 325-331.

רשימת אתרים

https://www.end-violence.org

https://www.getthefacts.health.wa.gov.au/keeping-safe/sexting

https://igy.org.il

https://www.itu.int/en/ITU-D/Cybersecurity/Pages/COP.aspx https://siecus.org/resources/national-teacher-preparation-standards-for-sexuality-education/

https://www.weprotect.org/