מאפיינים של תוכניות קליטת מורים ושיעורי הנשירה של מורים מתחילים

Seok, K., & Berliner, D.C. (2012). Characteristics of teacher induction programs and turnover rates of beginning teachers, The Teacher Educator, 47(4), 268-282.

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: מורים מתחילים, נשירת מורים

שתי גישות ננקטו בהקשר של מחסור במורים ונשירת מורים: גיוס מורים ממסלולי הכשרה חלופיים ורישוי חרום, ותכניות חונכות וקליטה שמטרתן להקטין את שיעורי הנשירה מהמקצוע במיוחד בראשית הקריירה. מאמר זה בוחן את הגישה השנייה.

למרות שהספרות המחקרית הקיימת מצביעה על תוכניות קליטה כבעלות השפעה חיובית מסוימת על הישארות מורים בהוראה, רבים מהמחקרים הם איכותניים ולוקים ביכולת ההכללה.

אחד המחקרים הכמותיים שנעשו הצביעו על כך שאכן קיימת השפעה חיובית כזו במיוחד על המורים שעבדו עם חונכים מאותו תחום דעת ושהשתתפו בפעילות קליטה שיתופיות (Smith & Ingersoll, 2004). אמנם המורים הנושרים נתפסו במחקר זה כקבוצה הומוגנית, אולם ניתן לחלקם לקבוצות ולקבל תמונה ברורה יותר של תפקיד תוכניות הקליטה בתהליך זה: מורים פורשים מרצון ומורים פורשים שלא מרצון, פורשים מרצון שאפשר למונעם מלפרוש וכאלה שאי- אפשר למונעם מכך. יש גם מממצאים המראים שלתוכניות הקליטה אין כל השפעה על התנהגויות המורים (Glazerman et al., 2008).

המחקר - מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את היחס בין מאפייני תוכניות קליטה לבין הישארות במערכת, במיוחד תוך שימוש במדגם של מורים שבקשו לפרוש מרצונם ושניתן היה למנוע את נשירתם. ההנחה המרכזית הייתה שתוכניות קליטה תומכות במורים מתחילים שלולא הן הם עלולים להחליט לשנות בית ספר או לפרוש מהמקצוע.

החוקרים בררו את פרטי המורים הנושרים ואת פעילויות הקליטה השונות: 1) הנושרים כללו מורים מתחילים שעוזבים את המקצוע וכאלה שמבקשים לעבור לבית ספר אחר; 2) המורים הנושרים חולקו לתת-קבוצות: נושרים שלא מרצון ונושאים מרצון שניתן למנוע את נשירתם ונושרים מרצון שלא ניתן למנוע זאת מהם; 3) פעילויות הקליטה כללו: חונכות, סמינרים, שיתופיות, זמן תכנון, תקשורת תומכת, לוח זמנים מופחת, סיוע נוסף בכיתה, תצפיות בכיתה ורשתות מורים; 4) מאפייני בית הספר שבמחקר: מיקום, גודל, רמה(יסודי, תיכון) ומגזר (פרטי, ציבורי). 5) משתנים מפוקחים: משרה מלאה, גיל, מגדר, שכר, תעודת הוראה, מוצא אתני, תחום דעת ותואר.

מן הממצאים

1) פעילויות החונכות הרבות ביותר היו:

• תקשורת תומכת עם מנהל ו/או אנשי מנהלה אחרים,

• שיתוף פעולה מוסדר עם מורים אחרים בנושאי הוראה,

• סמינרים או שיעורים למורים המתחילים,

• זמן תכנון משותף עם מורים מאותו תחום דעת.

2) רק שלוש פעילויות קליטה נמצאו משפיעות על הקטנת סיכוי העזיבה של נושרים מרצון שניתן למנוע את נשירתם:

• סמינרים/שיעורים למורים המתחילים נמצאו כפעילות הקליטה החשובה ביותר למניעת נשירה;

• זמן תכנון משותף הראה השפעה על הפחת הסיכוי לעזוב לבית ספר אחר(Wong et al. 2005).

• קבלת סיוע נוסף בכיתה(הוספת סייעת).

• כל שאר הפעילויות גילו מידת השפעה מסוימת על הקטנת או הגדלת הסיכוי לעזיבה אך לא ברמה מובהקת.

השתמעויות – פעילויות הקליטה נבדקו בשאלון מסוג "כן-לא", דבר שהגביל את כמות המידע בעניין. הנושאים שלא מרצון נחשבו לקבוצה הומוגנית למרות שגם אותה ניתן לחלק למשל למפוטרים, בעלי בעיות בריאות, ועוד. המורים המתחילים הוגדרו כאן כמורי שנה ראשונה. מידע על נשירת מתחילים בשנה שנייה ושלישית היה מעמיק את ההבנה על ההשפעות של הקליטה על המורים. המחקר לא לקח בחשבון תנאים כלכליים הקשורים לנשירה, למרות שיש להם בלי ספק תפקיד בהחלטות אלה.

עם זאת המחקר מוסיף לדעת החוקרים הבנה של השאלה הנחקרת. הם מצאו שלתוכניות קליטה איכותיות יש שלושה קווי דמיון: מובנות גבוהה, התמקדות בלמידה מקצועית ושיתופיות. ההמלצה המתבקשת ביותר היא שקובעי מדיניות חינוך, מורי מורים ומנהלי/הנהלות בתי ספר יכירו צרכים אלה של המתחילים ויתמכו בהם בצורה שיטתית בכיוונים אלה. הצעת פעילויות קליטה באופן סתמי או מקרי אינה מספיקה כדי לשכנע מורים מתחילים להתמיד בבית הספר ובמקצוע.

ביבליוגרפיה

Glazerman, S., et al., (2008). Impacts of comprehensive teacher induction: Results from the first year of a randomized controlled study (NCEE 2009-4034), Washington, DC: National center for education evaluation and regional assistance, Institute of Education Sciences, US Department of Education.
Smith, T.M., & Ingersoll, R.M. (2004). What are the effects of induction and mentoring on beginning teacher turnover? American Educational Research Journal, 41(3), 681-714.
Wong, H.K., et al. (2005). What the world can teach us about new teacher induction Phi Delta Kappan, 86(5), 379-384.