מאל-כותאב עד לדוקטורט: דרכן של נשים ערביות בדואיות בנגב לרכישת השכלה גבוהה

אבו סעד, א' (2022). מאל-כותאב עד לדוקטורט: דרכן של נשים ערביות בדואיות בנגב לרכישת השכלה גבוהה. דפים: כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך

בעשורים האחרונים חלו תמורות במעמדה של האישה הבדואית. עם המעבר לחיים בעיירות נפתחו בפני הבנות הבדואיות אפשרויות ללמוד בבתי ספר ולצאת ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, תחילה בתחומי ההוראה, החינוך והרווחה, ולאחר מכן גם בתחום הבריאות. רכישת השכלה גבוהה נחשבת למנוף לשינוי מעמדן של נשים בדואיות בנגב, ובהתאם לכך לשינוי בחברה הבדואית כולה.

תהליך היציאה ללימודים של הנשים הבדואיות היה הדרגתי ורווי מכשולים. הלימודים מחוץ לכפר נתפסו כמנוגדים למסורת, כמאיימים על אופי החברה הפטריארכלית וכמטשטשים את זהות האישה. תפיסות אלו השתנו במהלך השנים.

המחקר הנוכחי בחן נרטיבים של בדואיות פורצות דרך אשר התמודדו עם קשיים מגדריים והיסטוריים בדרכן לרכישת השכלה גבוהה. ספציפית, המחקר בחן כיצד חוו וחוות נשים בדואיות בנגב את תהליך רכישת ההשכלה שלהן. במחקר השתתפו עשר נשים בדואיות תושבות הנגב, אשר השלימו לימודים אקדמיים במכללת קיי בבאר שבע והשתלבו במערכת החינוך הבדואית בדרום הארץ. המשתתפות רואיינו בראיון פתוח.

ממצאים ודיון

אתגרים וקשיים של נשים בדואיות פורצות דרך

ניתוח תמטי של הנרטיבים שעלו מהראיונות הצביע על שלושה סוגי אתגרים, אשר איתם התמודדו משתתפות המחקר:

1. אתגרים פיזיים: הריחוק של היישובים הבדואיים מבאר שבע והמחסור בתחבורה ציבורית ובחיבור עם הכפרים הסמוכים יצרו קושי לא מבוטל ברכישת השכלה בכלל והשכלה גבוהה בפרט. על מנת להתמודד עימו ננקטו דרכי התמודדות מגוונות, כגון השכמה בשעה מוקדמת, נסיעה בטרמפים עם בני משפחה ונסיעה ברכב הסעה לפועלים בתחפושת של גבר.
2. אתגרים חברתיים: היציאה אל מחוץ לכפר חייבה את הסכמת המשפחה והחמולה, ואם זו לא התקבלה נדרשו דרכי פעולה יצירתיות (למשל, גיבוש קואליציה עם המורים לשכנוע ההורים). ללא תמיכת ההורים הבנות לא היו מצליחות לצאת ללימודים מחוץ לכפר. בנות ונשים בדואיות שהצליחו לצאת ללמוד, היו צריכות להתמודד עם אתגר חברתי נוסף הכרוך בחשיפה לתרבות היהודית השונה מאד מתרבותן ולשפה העברית.
3. אתגרים מנטליים: ההתמודדות עם האתגרים הפיזיים והחברתיים גרמה לבנות ולנשים שיצאו ללמוד לחוות בדידות, חוסר שינה, דיכאון ופחד מכישלון. למרות הקשיים הצליחו הנשים לרכוש השכלה, פיתחו תחושה של הגשמה עצמית וביטחון עצמי.

אתגרים משתנים ביציאת נשים בדואיות ללימודים

רוב הקשיים הניצבים כיום בפני סטודנטיות במוסדות האקדמיים שונים מהקשיים שהיו לאלו אשר פרצו את הדרך. כיום הבחירה לצאת ללימודים גבוהים היא נורמטיבית, והכיתות מלאות בסטודנטיות בדואיות.

בהיבט של חופש התנועה חל שינוי יסודי בחברה הבדואית. אם בעבר הייתה אפשרות התנועה של הצעירות מוגבלת מאד וכל יציאה ללימודים לוותה במאבק, הרי כיום מקובל שהסטודנטיות לומדות הרחק מהבית, ולעיתים הן גם מגיעות ללימודים במכוניתן הפרטית מכל רחבי הנגב.

גם בהיבט של תמיכת המשפחה המצב השתנה. האב כבר אינו התומך היחידי, וכיום נשים בדואיות היוצאות ללימודים גבוהים זוכות לתמיכה מבן הזוג ומהמשפחה כולה.

קושי שמאפיין יותר את ההתמודדות של הסטודנטיות הבדואיות בשנים האחרונות נובע מתפיסת הלמידה של מקצועות ההוראה והחינוך כנורמטיבית עבור צעירות בדואיות. אותן סטודנטיות מעלות תהיות באשר למידת ההתאמה של מקצוע ההוראה לרצונותיהן וליכולותיהן, כמו גם למידת ההגשמה האישית. תהיות אלה לא עלו בראיונות עם פורצות הדרך, שהיו חדורות תחושה של שליחות אישית.

קשיים נוספים של הסטודנטית הבדואית בימינו כוללים קושי כלכלי, לימודים בשפה זרה וקושי בחלוקת הזמן בין הלימודים לבין המשפחה.

סיכום

תהליך היציאה של הנשים הבדואיות בנגב לרכישת השכלה היה רצוף באתגרים, במאבקים ובמכשולים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. בהדרגה החלו נשים אלו להרחיב את מעגלי חייהן. כל הישג הגביר את המוביליות החברתית ופרץ דרך לנשים נוספות. מקצוע ההוראה היה השער הראשון והעיקרי שדרכו נכנסו נשים בדואיות לעולם ההשכלה, וכיום ביכולתן להשתלב במגוון מקצועות ותפקידים.

על מוסדות להשכלה גבוהה להיות מודעים לרגישות התרבותית של הסטודנטיות הבדואיות ולתת להן את התמיכה שתאפשר להן להתמודד בהצלחה עם האתגרים והקשיים שבהן הן נתקלות.

למאמר בעברית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא החברה הבדואית