לשאת עדות: תלמידים סטרייטים מדברים על הומופוביה בבית הספר

Allen L. (2018). Bearing witness: straight students talk about homophobia at school, Sex Education, 19 (6), 661-674

בשנים האחרונות העיסוק בהומופוביה בהקשרים פדגוגיים ברחבי העולם הולך ומתעצם. המאמר הנוכחי מבקש לחשוב מחדש על הומופוביה מנקודת מבט שכיחה פחות: נקודת מבטם של תלמידים הטרוסקסואליים העדים לתופעה. במסגרת ספרות המחקר הקיימת נשמעו בעיקר עדויות התלמידים הלהטב"קים. אלה "נשאו באחריות" לזיהוי, לתיאור ואף לגינוי ההומופוביה. הפעם נערך ניסיון לדיון שונה בתופעה באמצעות העמדת תלמידים הטרוסקסואלים כמספריה, כדי להבין מה עשויה פעולה זו לחשוף על תופעות ההומופוביה בבתי הספר.

חשוב לציין שאסטרטגיה זו מנסה לבחון את התופעה מבלי לפגוע או להפר את תחושת "האחרות" והקורבנות" של הנוער הלהטב"קי ויחד עם זאת להאיר באמצעותה נקודות שנעלמות מן הדיון כאשר הוא נעשה רק מנקודת מבטו של הקורבן. במילים אחרות, כאשר תלמידים הטרוסקסואלים מגנים הומופוביה, מצביעים עליה כעל עוול, עולה על פני השטח חולשתה של הפוזיציה הבינארית המבנה על פי רוב את העיסוק בנושאים אלה ומעמידה זה מול זה קורבן ומבצע.

כיוון שסיפוריהם של המשתתפים במחקר הנוכחי אינם משתלבים באופן מלא בניגוד הבינארי- הם אינם קורבנות ואינם מבצעים, לפחות לא באופן מובהק- הם חושפים את מורכבותה של הפעולה ההומופובית ואת חוסר היכולת של התיאורים הקודמים לתפוס אותה במלואה.

ובכך טמון גם המסר הפדגוגי העולה מן המחקר. כדי להתמודד ביעילות עם הומופוביה בבתי הספר, כדי לטפל בה באמת, הגיעה העת ללכת מעבר לתפיסה הבינארית של קורבן/מבצע. התקווה לטיפול נכון טמונה בהבנה שבינאריזם מאפשר להסוות כמה מהמהלכים הדקים, המתוחכמים של ההומופוביה, המצביעה על שוני, מתמקדת בו ולא בזהות המינית בלבד.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

נוער גאה במערכת החינוך: גורמי חוסן ומנגנוני התמודדות עם הומופוביה

על מקומם של חינוך מיני, זהות מינית וקבלת האחר