למידה שיתופית בסביבת ויקי בחינוך הגבוה
מאת: מיכאל קונג'ה , דני בן-צבי
מילות מפתח:
למידה מבוססת ויקי
למידה מתוקשבת
למידה שיתופית
למידה שיתופית מקוונת
קהילות מבוססות WIKI
קורסים מתוקשבים
מקור: ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2008: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, י' עשת –אלקלעי, א' כספי, נ' גרי (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, פברואר 2008.
המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך של אוניברסיטת חיפה היא אחת החלוצות בישראל בתחום הטמעת ויקי בקורסים מתוקשבים. את ההטמעה מלווה מחקר שבוחן את הערך הפדגוגי המוסף של ויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. סביבת ויקי מתוקשבת נבחרה לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלה לתמוך בלמידה שיתופית (קלות עריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל). לשם כך נבחנו מספר קורסים אקדמאיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה (מיכאל קונג'ה. דני בן צבי).
ממצאים ראשוניים
קשיים מרובים בבניית ידע באמצעות עריכה שיתופית
העריכה השיתופית בויקי הייתה חלק אינטגראלי ממטלות הקורסים. למשל, באחת המטלות, כל סטודנט נתבקש להגדיר שלושה מושגים עיקריים מתוך מאמר מדעי, לסכם ולהרחיב את המושג ממקורות נוספים, וכן לערוך, להרחיב ולשפר שלושה מושגים נוספים, שהוגדרו על ידי חבריו לקבוצה. בקורס "סוגיות וגישות" התבקשו הסטודנטים לכתוב "מאמר הסמכה" (מאמר מדעי קצר הסוקר ממצאי מחקרים בתחום צר). כל תהליך הכתיבה נעשה בגלוי באתר ויקי. הסטודנטים התבקשו להתחלק לקבוצות של 3-4 סטודנטים על פי תחומי התחום של המאמרים, וכל סטודנט בקבוצה התבקש לקרוא, לערוך ולשפר את המאמרים של יתר חבריו לקבוצה.
בשלושת הקורסים שנחקרו נתקלו החוקרים בקשיים רבים של הסטודנטים לשנות ולערוך תכנים שחבריהם כתבו בקורסים "למידת חקר" ו"סוגיות וגישות". הסטודנטים השתמשו בביטויים שונים, כמו דריסה כדי לתאר את מעשה עריכת התכנים שנוצרו על ידי חבריהם. הסטודנטים ביטאו זאת ביומניהם האישיים:
"האם תרבותי "לדרוס" כתיבה של אחרים? "
"לא זוכרת מתי – ביד רועדת מוחקת את הכתוב ומדביקה את הקטע שערכתי"
מן הראיונות עם הסטודנטים עולה שבלימודיהם הקודמים, רובם לא למדו ולא התחנכו ללמידה שיתופית. נמצאו הבדלים תרבותיים ניכרים בקרב חברי הקבוצה, אך רובם התקשו לשנות ולערוך טקסטים של חבריהם. חלקם חשבו שזוהי פעולה לא תרבותית והרגישו ששינויים בטקסט עלולים לפגוע ביוצריהם. למרות הקשיים, מצאו החוקרים גידול משמעותי בעריכת טקסטים עם התקדמות הקורס, למשל בקורס "סוגיות וגישות", נמצאה מגמת עלייה משמעותית במספר העריכות של מאמרי ההסמכה.
חשיבותה של תחושת חברותא
כדי לבנות "חברותא" בשיעורים הראשונים של שלושת הקורסים, המרצה – בתפקיד של מנחה – יזם פעילויות הכרות בין חברי הקבוצה. כמו כן בכל הקורסים השיעורים התחילו בשיחות רפלקטיביות (פנים-אל –פנים) על העשייה בויקי והמטלות השיתופיות בשבוע שחלף.
מרכזיותן של נורמות בלמידה שיתופית
במהלך שלושת הקורסים, מרבית הסטודנטים הרגישו צורך לקבוע נורמות ומדיניות עבודה בקבוצה. את הצורך ביצירת נורמות הביעו הסטודנטים בעיקר במפגשים הרפלקטיביים פנים אל פנים בתחילת כל שיעור, שבא לסכם את העבודה השיתופית של הסטודנטים בשבוע שחלף.
דיון ומסקנות
מן המחקר מסתמנות מספר המלצות להפעלתו של קורס ויקי. בתחילת הקורס מומלץ לבנות קהילת לומדים אוהדת החשה נוח לערוך תכנים של חברים בקבוצה. ללא מרכיב החברותא, כנראה שלא תתקיים שיתופיות עמוקה בבניית ידע שיתופי. בנוסף לכך, מומלץ לבנות ביחד עם הסטודנטים נורמות של למידה שיתופית (למשל, דרכי השתתפות ומשוב) המקובלות על חברי הקבוצה. נורמות אלו עשויות להפחית לחצים חברתיים ותרבותיים ולאפשר שיתופיות ועריכת טקסטים הדדית של חברי הקבוצה.
עריכה שיתופית מציבה אתגרים קוגניטיביים, חברתיים ופדגוגיים בפני המרצה והסטודנטים תוך התמודדות עם שינוי סגנון ההוראה והלמידה. לכן, מומלץ לקיים מספר פעילויות בהתחלת הקורס (כמו עריכה שיתופית של מושגים פשוטים) על מנת להרגיל את הסטודנטים לעבודה שיתופית, כך שבהמשך הקורס הם יצלחו ביתר קלות את המחסומים שנצפו במחקר זה ועריכה שיתופית תהיה חלק ממשי בקורס.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya