למידה מקוונת וקהיליות למידה בעיני סטודנטים בצפון אירלנד

Austin, R. S., & Hunter, W. J. (2012). ‘Whatever you say, say nothing’: Student perceptions of online learning and community in Northern Ireland. Irish Educational Studies, 31(4), 451-465.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע: המחקר העוסק בקהיליות חקר מקוונות אמנם רב, אך רק מעט תשומת לב הוקדשה בו למידת ההשפעה של גורמים תרבותיים על ההשתפות של לומדים בלמידה כזאת. המחקר הנוכחי בדק דגם משולב (blended model) של למידה שבו הלומדים השתתפו בשיעורים רגילים ונדרשו להשתתף גם בקורסים מקוונים. החוקרים מצאו שלמרות שרוב הלומדים חשו שייכות לקהיליית החקר שנוצרה, היו מכשולים ניכרים למוכנות שלהם להיענות בצורה מלאה לדעות של אחרים. במחקרים שונים נמצא כי לומדים בדרך מקוונת מסויגים ממתן ביקורת ומנטילת חלק בדיונים עם אחרים (Hughes & Daykin, 2002), מתקשים בהיבט הטכני (Dewiyanti et al., 2005), משקפים חולשה כללית ביצירת אינטראקציות חברתיות (Muilenburg & Berge, 2005). טענת הכותבים היא שההקשר התרבותי מהווה אף הוא גורם משפיע על למידה מקוונת, ויש לקחת אותו בחשבון בתהליכי תכנון של קורסים מקוונים.

בלמידה מקוונת משתתפים יכולים לפתח זהות בין-תרבותית או זהות חדשה בסביבת למידה זו (Black, 2006 ,Renninger & Shumar, 2002). אך אין מחקר שבדק את השפעת המטען התרבותי של לומדים על תחושת הזהות שלהם ועל הדרכים שבהן הם מסוגלים לתרום ללמידה מקוונת בקהיליית חקר. נראה ששינוי רדיקלי בהבנה של לומדים בסביבת למידה חדשה עשוי להוות אתגר גדול אם ההקשר התרבותי דורש מהם להיות זהירים לגבי מה שהם אומרים או עושים, כפי שקרה במקרה בצפון אירלנד שנחקר כאן.

על המחקר - מטרת הכותבים הייתה להעריך את השיעור שבו שילוב של למידה פנים אל פנים ולמידה מקוונת בדגם של סמינר משולב ישתקף בתפיסת הסטודנטים את הלמידה בשתי סביבות אלה ובאפשרות ליצור קהיליית חקר לומדת. השתתפו 60 סטודנטים שענו על שאלון להערכת תגובות הסטודנטים בסולם של 1 – 5 דרגות, וכן על שאלות פתוחות.

מה נלמד מהמחקר?

עד כמה חשו הסטודנטים שהם חלק מקהיליית חקר מקוונת שבה למידה זה מזה הייתה חשובה כמו למידה ממורה הקורס המשולב?

א) ממוצע ההשתתפות של סטודנטים בדיונים המקוונים עלה ב-50% מהשתתפותם הצפויה בקורסים פנים אל פנים במונחים של מספר שעות הנוכחות. היקף השתתפות זה עשוי לאפשר הצמחה של קהיליית חקר מקוונת.

ב) בהשוואת ההתייחסויות להתנסויות למידה פנים-אל-פנים ולהתנסויות מקוונות המשתתפים מצאו שקל יותר לבטא דעות אישיות בסביבה המקוונת (53.3% לעומת 66.6%), שבשתי סביבות הלמידה קיימת למידה משמעותית מעמיתים, וגם שלמידה מהמרצה חשובה אך רבה יותר במובהק בפגישות פנים אל פנים (80% לעומת 50% בהתאמה). שיעור התגובות לדעות אחרים היה דומה בשתי סביבות הלמידה (57.7% ו- 50%).

ג) לתפיסת המשתתפים הלמידה המקוונת עודדה רפלקציה והשקעה רבה יותר שכן "היה זה באחריות הלומד להשתתף". לתפיסתם אופי הלמידה השתנה בהיותה אפשרית בכל מקום ובכול זמן, ובכך שזימנה התנסות בעלת אופי חברתי שחיזקה כיבוד והבנת דעות של אחרים, ובנייה של דעות ורעיונות עצמיים.

ד) בתגובה על ההיגד "סמינרים מקוונים הם בעלי תרומה רבת ערך ללמידתי" – רוב המשתתפים הסכימו (80%), וראו בכך התנסויות חיובית.

מה היו המכשולים שעמדו בפני השתתפות בקורס?

א) הסתגלות לטכנולוגיה – קושי במעבר מקורסים רגילים ללמידה מקוונת, וצורך בזמן רב יותר להסתגלות לדרך למידה חדשה זו.

ב) ריסונים (inhibitors) תרבותיים - חלק גדול מהערות הסטודנטים התייחס להיבט זה, בדגש על המוכנות שלהם להשתתף וליטול חלק בדיונים בלמידה מרחוק. הערות אלה מתייחסות לנורמות תרבותיות קיימות לגבי סטודנטים או להשפעות חברתיות רחבות יותר: חברה שיפוטיות, מערכות חינוך תחרותיות, העדר עידוד לחשיבה שיתופית, מפגש עם סטודנטים מרקעים שונים ועוד.

לסיכום, ממצאי המחקר ובעיקר הממצא לפיו שני שלישים מהמשתתפים בקורס המקוון חשו נוחות לבטא דעות בפורמט זה לעומת הלמידה המסורתית בכיתה, מחזקים את החשיבות של למידה מרחוק. אולם כדי שמעורבות והשתתפות בקורסים כאלה תהיינה פעילות, תוססות ומאפשרות ביטוי של דעות שונות ודיון בהן, נדרשת בניית צוות במסגרות כיתתיות רגילות כדי לבסס אמון ופתיחות בין המשתתפים. נגישות, שונות, תקשורת ושיתופיות ורפלקציה הם קני מידה שבהם ניתן לבנות ולהעריך סביבות למידה מקוונות (Conole & Dyke, 2004). ממצאי המחקר הנוכחי על ההקשר התרבותי הייחודי מצביע על הצורך להתייחס ל"מרסנים תרבותיים" שעשויים לדרוש מתן זמן הסתגלות ללומדים, חשיבה שונה על תפיסת תפקיד הלומד בתהליך וגם גישה לחקר.

ביבליוגרפיה

Black, R. (2006). Language, culture and identity in online function, E-Learning and Digital Media, 3(2), 170-184.
Conole, G., & Dyke, M. (2004). What are the affordances of information and communication technologies? ALT-J, Research in Learning Technology, 12 (2), 113-124.
Dewiyanti, S., et al., (2005). Applying reflection and moderation in an asynchronous computer-supported collaborative learning environment in campus-based higher education, British Journal of Educational Technology, 36(4), 673-676.
Hughes, M., & Daykin, N. (2002). Toward constructivism: Investing students' perceptions and learning as a result of using an online environment, Innovations in Education and Teaching International, 39(3), 217-223.
Lefoe, G., et al., (2002). Recommendations for teaching in a distributed learning environments: The students' perspective, Australian Journal of Educational Technology, 18(1), 40-56.
Muilenburg, L., & Berge, Z. (2005). Student barriers to online learning: A factor analytic study, Distance Education, 26(1), 29-48.
Renninger, K., & Shumar, W. (2002). Building virtual communities, Cambridge, NY: Cambridge University Press.