למידה מבוססת פרויקטים (PBL): אתגרים מתמשכים של הערכה

Katie Piper . "Practical PBL: The Ongoing Challenges of Assessment 
 
EDUTOPIA, September 18, 2012

בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה.

הם מצאו ב-PBL עניין רב יותר והם האמינו שהדבר יוביל אותם ללמידה יותר מעמיקה. איך שלא יהיה, קיימים שני סוגי סטודנטים או תלמידים שלעיתים מתנגדים למודל זה. לומדים או סטודנטים מהסוג הראשון, אינם אוהבים את בית הספר בכלל ותמיד מחפשים דרך שבה ההתנגדות תהיה נמוכה ביותר. מאחר וכיתת PBL הינה ממוקדת תלמידים , וקוראת ללומד ליצור, לומדים בעלי מוטיבציה נמוכה, יתקשו למצוא "מחבוא" ושיעזבו אותם לנפשם. הסוג השני של תלמידים מורכב מאלה שהייתה להם הצלחה רבה בדרך הלימוד המסורתית ויש להם רתיעה מהאתגרים שמודל זה מעמיד בפניהם. לומדים אלה מונעים בעוצמה על ידי ציונים ודאגה שהפרויקטים האלה מסיטים מהמסלול הישיר של העברת החומר. שני סוגי התלמידים יוצאים נשכרים מהאפשרות של בחירת תפקידם כך שיוכלו להעלות את המוטיבציה שלהם במסלול הלמידה באמצעות הפרויקט.

מן הראוי שלומדים אלה ישמעו באופן ברור ומפורש את היתרונות של PBL והרלוונטיות שלהם לחייהם בעתיד.

הלומדים שהצליחו בדרך המסורתית במיוחד, חייבים להתנסות ולשמוע במפורש, שכמה משיטות ההוראה המסורתיות ימשיכו להיות חלק מכיתת ה- PBL. מן הראוי שלומדים אלה יהיו משוכנעים שמבנה הפרוייקט יציג אותם עם "צורך לדעת". הצורך לדעת הזה, יגדיל את עומק ההבנה והיכולת שלהם לקלוט אינפורמציה.

הערכה הוגנת של עבודת צוות

כדי להגדיל את המוטיבציה עבור שני סוגי התלמידים, הדבר החשוב ביותר שמורה צריך לעשות, הוא, בניית אחריות אישית והגדלת האמון בקבוצות התלמידים/לומדים. אפילו תלמידים התומכים ב—PBL רואים בדינמיקה קבוצתית ובהערכה לא הוגנת, את התסכולים הגדולים של השיטה. מובן שתלמידים נרגזים וכעוסים במצבים שהם מקבלים ציון אחד לפרוייקט של ארבעה תלמידים שכל אחד תרם תרומה שונה משמעותית זה מזה. הם מתוסכלים מאד במיוחד כאשר תלמיד אחד או שניים, לא תרמו דבר לפרוייקט ולמרות זאת יקבלו ציון. יתרה מכך, הציון איננו מהווה מדד מדוייק של הידע של חבר בקבוצה ומה הוא יכול לבצע. כותבת המאמר ניתבה את האתגר של הערכה הוגנת של עבודת צוות בשלוש הדרכים הבאות.

1) תחומי מיומנויות פרטיים
כותבת המאמר פיתחה תיקי עבודה פרטיים סמסטריאלים כמדד החשוב ביותר למדידת המיומנויות של התלמיד. מהפרוייקטים שנוצרו על ידי הקבוצות, תלמידים בודדים היו חייבים לבחור אלמנטים שהם מתחילה היו אחראים ליצירה ולדון ולהסביר מדוע הם הדוגמאות הטובות ביותר לכל סוג של מיומנות. לפחות שניים מחברי הקבוצה היו חייבים להעיד שהאלמנט הוא בראשונה עבודה של התלמיד המציג. הוגדרו ששה תחומי מיומנות:
תקשורת מילולית
תקשורת דיבורית
הנחת תפקיד
שימוש בטקסטים ראשוניים
מנהיגות
להיות חבר בצוות

תלמידים נמדדים באופן אישי/פרטי למה שיצרו והמורה יכולה להעריך למידה באופן טוב יותר.

2) הערכה על בסיס תפקיד
למעגלי פרוייקטים שבהם קשה לזהות תפקידים ספציפיים ואותנטיים, יצרה כותבת הבלוג מודל שבו התלמידים או הסטודנטים משחקים דרך משימות תפקידי הנהגה ותמיכה. הם מקבלים ציונים על התוצר שיצרו, רק כשהיו בתפקידי הנהגה. כאשר היו בתפקידי תמיכה, הם קבלו ציונים על התמיכה שלהם בקבוצה. בדרך זאת, התלמידים בעלי ההישגים הגבוהים יכולים להיות "בטוחים" כאשר הם תומכים בתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים מבלי לשלוט בהם או לדחוף אותם החוצה או שהם הולכים להענש בגלל רמת הביצוע של התלמידים בעלי רמת ההישגים הנמוכה. התלמיד בעל רמת ההישגים הנמוכה איננו צריך להיות מוטרד שהדבר יגרום לכשלון הקבוצה בגלל יכולתו הנמוכה מיתר חברי הקבוצה. אם הוא משתמש בכיסוי של טובים ממנו הדבר יגרום לו לרתיעה ראשונית ממודל זה, אך הוא יבין בהמשך שהמודל יותר הוגן.

3) ניקוד משוקלל
כותבת הבלוג השתמשה בהערכות אישיות, בהערכות עמיתים , כמו כן בהערכות האישיות הלא פורמליות שלה על הישגי הקבוצה לצורך דרוג התרומה האישית של כל תלמיד לפרוייקט. שפע של טפסים להערכה עצמית וקבוצתית, ניתן למצוא בספרות המקצועית. ניתן לשנות אותם לפי הצרכים הכיתתיים. הערכות אלה ניתנות לתרגום לניקוד שמשקף מה כל תלמיד או סטודנט תרם לפרוייקט. תלמידים עדיין רואים בציון הסופי של הפרוייקט את הכל, שחשוב למשוך ביחד מוצר מוגמר מצוחצח, אבל יכולתם לראות את שהתרומה של כל אחד מחברי הצוות נשקלה בדייקנות. ציון משוקלל זה הוא הערכה יותר מדוייקת האם הם בעלי מיומנויות של עבודת צוות.

כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים.

המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת