לחשוב מחדש על הכשרת מורים: חקירה של פרקטיקה מורכבת בעזרת שלושה פרדוקסים
אפשטיין־ינאי, מ' (2014). לחשוב מחדש על הכשרת מורים: חקירה של פרקטיקה מורכבת בעזרת שלושה פרדוקסים. אנליזה ארגונית, 20, 45-27.
במאמר זה אבחן פרדוקסים של ידע, סמכות ותקשורת כפי שהם באים לידי ביטוי במצבי הוראה ולמידה; כפועל יוצא מתהליך זה אציע גישה לעיצוב מחדש של אופי הכשרתם של מורים. ניסיוני העיקרי נצבר בשדה החינוך, ולכן זהו המקור המרכזי לפיתוח הדיון ולדוגמאות. עם זאת, אפשר לזהות אתגרים דומים בעבודות הדרכה בתחומים שונים, בהכשרת בעלי תפקידים בארגון, בהכשרת מטפלים ובתכניות לפיתוח מנהלים. מכאן שאפשר להיעזר ברעיונות המוצגים במאמר זה בתחומי דעת מגוונים המתמודדים עם תהליכי הכשרה והכנה לתפקיד המצריך ידע מקצועי, ועם יישום שלו בשדה פעולה מורכב.
ההוראה וההכשרה לקראת תפקידים שונים (כגון: מורים, יועצים, מנהלים ומטפלים) הן פרקטיקות חברתיות המושפעות משינוים ומסתירות. פרדוקסים יכולים לתפקד כ'עדשות' מטפוריות שיסייעו למטרה כפולה: הן להרחבת מוקד ההתבוננות והדיון בתכניות ההכשרה הן לשינוי נקודת המבט בקשר לסוגיות הנדונות. פרדוקסים מעודדים 'מסגור מחדש' של נושאי מפתח באמצעות הצבת אתגרים רגשיים ואינטלקטואליים. במאמר זה אדגיש את כוחם ואת יעילותם הן כמסגרת להבנה של תופעות, הן כמסגרת לעיצוב ההכשרה והן כמפתח לפעולה בחיים הארגוניים.
כיצד זה קורה? פרדוקסים הם כלי מרובד להעמקה של הבנת העשייה ברגע של 'עצירה', לפני שמתגבשת ההחלטה כיצד להמשיך לפעול. לכן פרדוקסים מונעים נעילה מהירה מדי של אפשרויות התבוננות ועשייה. הם קושרים עצירה לפעולה, מדגישים את חוסר העקביות וההמשכיות בין רבדים במציאות ועוזרים לעכב את המנגנון האוטומטי של התגובה השגרתית, ובכך 'פורמים' את מה שהפך להתנהגות מובנת מאליה. בעזרת פרדוקסים אפשר לאמץ מבט מן הצד על תופעה או על אירוע מוכרים, להתנער מהידוע־מראש ולזמן רגע של אורטיקה (euretics) - המצאה של פדגוגיה.
ראו גם:
הכשרת מורים כפראקטיקה בלתי-אפשרית : דיון בשלושה פרדוקסים השזורים בהוראה