לגיטימציה של ידע אקדמי בקהילות חרדיות מסוגרות: סטודנטים חרדים בהשכלה הגבוהה בישראל

Golan O., Fehl E. (2020). Legitimizing academic knowledge in religious bounded communities: Jewish ultra-orthodox students in Israeli higher education, International Journal of Educational Research, V. 102

עיקרי הדברים:

• קהילות מסוגרות יוצרות מובלעות אקדמיות בתוך מסגרות ההשכלה הכללית הרחבה
• גבולות נוקשים מאפשרים באופן פרדוקסלי קבלה של עקרונות המדע החילוני שנתפס באופן היסטורי כמנוגד לתפיסה החרדית
• באמצעות לימודים אקדמיים סטודנטים חרדים משתלבים בחברה המודרנית
• החרדים מעניקים לגיטימציה ללימודיהם באמצעות כמה אופנים. במיוחד הם מדגישים את ההתאמות שעורכות תוכניות אקדמיות מסוימות המאפשרות להם ליישב בין ערכיהם ואמונותיהם לבין הידע המדעי
• תופעת הסטודנטים החרדים מצביעה על תופעה רחבה יותר ועל קיומו של אזור אפור המאפשר דואליות מסוימת ובאמצעותה מקרבת את המובלעות התרבותיות לחברה הכללית

מבוא

בעשור האחרון חלה עלייה במידת מעורבותן החינוכית של קהילות דתיות, פונדמנטליסטיות ומסוגרות בחברה המודרנית. המפגש הבין-תרבותי המתקיים במסגרת מוסדות ההשכלה הגבוהה מציע ללומדים הדתיים מסגרת מעוררת מחשבה המאתגרת את אמונותיהם באמצעות העקרונות החילוניים-רציונליים של המחשבה המדעית (Delaney, 2020).

מאמר זה מציג את העלייה החדה בשיעור השתתפותה של החברה החרדית במסגרות ההשכלה הגבוהה בישראל ובתוך כך מבקש לעמוד על האינטראקציה הקונפליקטואלית בין כמיהתן של מדינות מודרניות לשילוב אזרחים במערכות הלאומיות לבין רצונן של קבוצות דתיות לשמור על גבולות קהילתיים ברורים.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת במספר הצעירים החרדים הלומדים בתוכניות אקדמיות מיוחדות המותאמות לדרישותיהם הקהילתיות (Davidman, 1991) ויחד עם זאת מספקות להם ידע אקדמי החורג ומאתגר את הרקע של לימודי הדת ממנו הם באים (Novis Deutch & Rubin, 2019). לאור תופעה זה כותבי המאמר מבקשים לשאול כיצד סטודנטים מקהילות דתיות מסוגרות מצדיקים (נותנים לגיטימציה) את לימודיהם האקדמיים?

התייחסות לשאלה זו תסייע להעמיק את הבנת תהליכי המודרניזציה וההשתלבות החברתית שעוברים בני הקהילות הדתיות המהווים מיעוט בחברה בת זמננו, באמצעות השתתפותם בהשכלה הגבוהה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

שינויים ותמורות בהכשרת מורים בחינוך החרדי: יחסי גומלין בין מדיניות-העל לבין השדה

לגיטימציה של בתי ספר ציבוריים ושל מדיניות חדשנית בחינוך בקהילות אדוקות: סיפורו של זרם החינוך החרדי-ממלכתי החדש בישראל

סוציאליזציה ושונות בחינוך

המחקר: מתודולוגיה

לצורך המחקר נערכו 27 ראיונות עומק מובנים למחצה עם סטודנטים גברים בתוכניות אקדמיות חרדיות. בהתחשב בהתנגדותם ובחשדנותם של חרדים כלפי המודרניות, האקדמיה והמשקיפים החילוניים באופן כללי (Stadler, 2009), מיד לאחר שזוהו תוכניות אקדמיות המיועדות לציבור החרדי, נוצרו קשרים ראשוניים עם הצוות האקדמי והמנהלי. קשרים אלה הובילו להתקשרויות עם מודיעים (אינפורמנטים) מרכזיים מאוכלוסיית הסטודנטים, ובהמשך, נעשה שימוש בטכניקת כדור שלג כדי ליצור קשר ולנהל ראיונות עומק עם נחקרים חרדים נוספים.

ההחלטה להתמקד בנבדקים גברים נבעה מההבחנה החדה בינם לבין עמיתותיהם הנשים. עבור גברים חרדים השתתפות בלמידה אקדמית עומדת בניגוד מוחלט לאמונת "חברת הלומדים", המבקרת בחריפות ומתנגדת לידע מבוסס מדע, והמזהה ידע זה עם חילוניות ומודרניות. אצל נשים, לעומת זאת, התנגדות זו מעט מרוככת יותר, כיוון שמראש מצופה מהן להתנהג כמפרנסות, למצוא תעסוקה רווחית ולא להתמסר ללימודי דת כעיסוק מרכזי. ואכן כתוצאה מכך, במהלך שני העשורים האחרונים, נשים חרדיות הצליחו להשתלב במקצועות ההיי-טק ובעיסוקים אחרים הדורשים לא רק מיומנות רבה אלא גם השכלה מודרנית מתקדמת (Neria-Ben Shahar, 2009). יתרה מזאת, בעוד גברים זוכים רק לחינוך מדעי בסיסי ביותר, דווקא נשים, במסגרת מוסדות הלימוד לבנות דתיות המכונים "סמינרים" בהם הן לומדות עד גיל 18, זוכות להעשרה של לימודי ליבה מדעיים.

בנוסף למסירת מידע רקע, הסטודנטים התבקשו לתאר את המוטיבציה שלהם להרשמה לחינוך אקדמי, וכיצד נתפסו לימודיהם בקהילה וביחס לידע הדתי הקיים.

ממצאים

מן המחקר עלו ארבעה היבטים או אופנים באמצעותם סטודנטים חרדים נותנים לגיטימציה להשתתפותם באקדמיה:

1. לגיטימציה קיומית: באופן זה הסטודנטים רואים בלימודים האקדמיים דרך לקידום מקצועי ורמת חיים טובה יותר.
2. לגיטימציה מבוססת-קהילה: היבט זה מדגיש את נקודת המבט הסובלנית, אפילו תומכת כלפי לימודים אקדמיים, שאומצה על ידי חברי קהילה אחרים. צורת לגיטימציה זו נובעת ומתבססת על תמיכה ישירה מצד בני משפחותיהם של הסטודנטים או מצד הקבוצה הראשונית כמו גם על אישור רבני או הסכמה רבנית. לגיטימציה זו מבטאת רוח קהילתית חרדית אלטרנטיבית, המנוגדת לשיח שהיה דומיננטי בעבר, שהתנגד לכל מעורבות בהשכלה אקדמית גבוהה.
3. לגיטימציה מותאמת: הכוונה למאמצים שעשו המוסדות להתאים את הסביבה הפדגוגית לצרכי הסטודנטים. דוגמאות לכך כוללות אכיפה של הפרדה מגדרית ושינוי בתכניות הלימודים. הסטודנטים מעריכים את מאמצי ההתאמה הללו, ובכל זאת מביעים מורת רוח מסוימת כשמשווים את התוכניות שלהם לדרישות הגבוהות יותר של לימודים קונבנציונליים.
4. לגיטימציה אפיסטמית: בהיבט זה הסטודנטים משתמשים בשתי אסטרטגיות על מנת ליישב את הסתירה בין ידע מדעי ודת: א. הם מקטינים סתירות מובנות, ורואים בשתי צורות הידע עולמות נפרדים שאין ביניהם תחרות. ב. הם מאמצים נקודת מבט בה הידע האקדמי נטמע בתוך השקפת עולם דתית רחבה יותר.

דיון

הסטודנטים החרדיים חיים על פי רוב במעין מובלעות חברתיות בתוך סביבת ההשכלה הגבוהה. מובלעות אלה נועדו לסייע לקהילה הדתית בהתאמה לאמונותיה ולפרקטיקות השגורות בה, תוך הפחתת וריכוך עימותים אפשריים על רקע של אמונה, אידיאולוגיה ומערכות ערכים. עם זאת, מחקר זה הניב שני ממצאים בלתי צפויים הקשורים להשתתפות חרדית בהשכלה גבוהה, המצביעים על כך שערכיהם, שאיפותיהם ומנהגיהם של הסטודנטים החרדים הולכים ומתקרבים לאלה של הציבור הכללי (חילוני) בישראל.

ראשית, המרואיינים ציינו את הערך הגבוה שהם מייחסים לידע המדעי ולסוכנים המוסדיים המספקים אותו. הממצאים מעידים לא רק על שאיפתם של הסטודנטים להשיג קרדיט אקדמי (הסמכה, תעודה), אלא גם על מה שניתן לזהות כזיקה כללית יותר לידע מדעי. שנית, המרואיינים דיווחו על שאיפות אישיות שאינן קשורות רק להשתלבות בשוק העבודה, אלא גם כאלה המביעות כמיהה לחרוג מעבר להשתייכותם לקהילה. כמיהה זו סותרת את השקפות העולם הקהילתיות המוגבלות של הנבדקים ומאיימת על יסודות אמונתם וקהילתם.

באופן פרדוקסלי, בעוד שהממצאים הצביעו על עלייה במספרן של אותן מובלעות חינוכיות בעלות גבולות חמורים, נראה כי עצם קיומן הוא הוא שמאפשר לאוכלוסייה שמרנית זו לפתח זיקה רבה יותר לידע המדעי וליישומו. כתוצאה מכך, החוקרים הבחינו ברמזים (אינדיקציות) לשילובם של ערכים אקדמיים מרכזיים (חקירה, סקרנות ומימוש-עצמי) לצד שימוש פרגמטי יותר בהשכלה הגבוהה לקידום בשוק העבודה. באמצעות אימוץ גישה ליברלית המעניקה לגיטימציה לדו-קיום בין ערכים חרדיים לבין עקרונות מדעיים, הקהילה האקדמית הציעה גישה להשכלה גבוהה. תפיסה זו מביאה לאינטגרציה חברתית משמעותית.

פרויקטים אחרים שעסקו בהטמעת קבוצות שוליים בחברה הכללית, לא הצליחו להכיר בהבדלים התרבותיים של האוכלוסיות אותן ביקשו לקרב, וחתרו לשלבן רק בתנאים שנקבעו על ידי האליטות ההגמוניות. יצירת מובלעות מוכרות בתוך המסגרת האקדמית מציעה דרך חדשה לשילוב הולך וגובר של חרדים, הגם שלעת עתה מדובר במסלול המאפשר אפליה נגד נשות אקדמיה וככזה, נכון להיום, מתאפיין בשמירה על סטנדרטים אקדמיים בלתי ראויים (ראו: מבקר המדינה, 2019, ע. 2018)

במחקרים מסוימים נבדקו מקורות חיצוניים ללגיטימציה כמו האקדמיה, המדינה או רשויות רבניות (Katzir & Perry-Hazan, 2018). המחקר המוצג כאן, לעומת זאת זיהה וביקש לעמוד על תהליכי הלגיטימציה הפנימיים של הסטודנטים עצמם להשתתפותם בהשכלה גבוהה, במילותיהם, בניסוחיהם. הבדל זה מסמן התפתחות בעלת משמעות רבה, כיוון שהיא מצביעה כמובן על השינוי המתחולל באוכלוסייה דתית ומסורתית זו, שהתנגדה היסטורית למודרניות ולאקדמיה.

הסטודנטים המרואיינים מונים באופן גלוי את היתרונות המעשיים של לימודיהם האקדמיים (פרנסה), מציינים את התמיכה מהקהילה ומצביעים על ההתאמות (הכוללות ויתורים) לתוכניות הלימודים האקדמיים הכלליות. במקביל נראה כי הם מעורבים גם בצורה עמוקה יותר של יצירת משמעות, במהלכה הם שואפים ליצור לגיטימציה ללימודיהם, באמצעות אסטרטגיות שונות.

בעוד שניתן לראות בבחירת הסטודנטים החרדים בלימודים אקדמיים פעולה פרגמטית ותו לא, הרי שמעשה זה, התהליך הרפלקטיבי וההבניה החברתית שלו כתהליך המיישב בין תפיסות (אפיסטמולוגיות) דתיות ומדעיות, הוא גם מהלך של אינטלקטואליזציה. למעשה הסטודנטים הללו מעלים את הסוגיה הלכאורה פרקטית לרמת הדיון המקובלת בלימודים בחברה החרדית. למרבה האירוניה, אינטלקטואליזציה זו מאפשרת מתן לגיטימציה אישית וקולקטיבית, ומקלה על כניסה של שיטות מתחרות אחרות ממקורות וכוחות חיצוניים, כמו גם על דיון פנימי העוסק בצורות ידע אפשריות אחרות (ומתחרות).

בלגיטימציה קיומית, המרואיינים הדגישו את היתרונות שמציעה האקדמיה במונחים האפשרויות הנפתחות בפני צעירים חרדים בשוק העבודה הישראלי, אך הם גם תיארו את הסיפוק הפנימי המלווה ומניע את לימודיהם ועשוי להובילם עד למצוינות אקדמית אישית. בדפוס דומה, לגיטימציה מבוססת קהילה מדגישה את חשיבות ההצלחה האקדמית כמובילה לקהילה חזקה יותר; אך בעת ובעונה אחת היא מעודדת את הסטודנט להירשם למוסד היוקרתי ביותר האפשרי, ואת זאת הוא עשוי לעשות הן למען הפרט והן למען הקהילה. קישור זה בין האקדמיה לבין הפרט והקהילה, ניתן לראות גם בלגיטימציה המותאמת, בה רואים את ההתאמה כגורם המקל המרכזי. גם לגיטימציה זו מחזקת הן את הפרט והן את הקהילה באמצעות הזדמנויות לחינוך פרטני וקולקטיבי כאחד.

נראה כי הזיקה החוזרת ונשנית בין חיזוק הקהילה והפרט לא מאפיינת רק את אופן ההצדקה של הסטודנטים החרדים את בחירתם ללמוד במוסדות השכלה גבוהה, אלא משקפת שינויים רחבים יותר בתפיסת העולם ובאפיסטמולוגיה החרדית בכלל. מחקרים אחרים מצביעים על תופעה דומה, בתחומי חיים אחרים. כך למשל בכל הנודע לתורות פריון, מקיימים הזוגות החרדים משא ומתן עירני סביב הבחירה לקבל או לדחות אמצעי מניעה וטכנולוגיות פריון (Taragin-Zeller, 2019) וחלקם מאמצים טכנולוגיות חדישות ואף מקדשים אותן. טרגין זלר מכנה התייחסות זו "איזור אפור" כלומר איזור בו מתאפשרת דואליות.

הליך אימוץ הפרקטיקות החדשות מתבסס על צורות לגיטימציה קודמות לתופעות של מודרניזציה (כמו חינוך, תעסוקה או תכנון המשפחה), שהדגישו אף הן את הטוב הקולקטיבי. צעדים קודמים אלה מספקים בסיס לצורות הלגיטימציה שעלו במחקר הנוכחי באשר ללימודים גבוהים בחברה החרדית.

סיכום

מקרה הסטודנטים החרדים באקדמיה מוכיח כיצד מתאפשר שינוי באמצעות מאמץ קולקטיבי הנובע מתוככי לבה של מובלעת תרבותית, ולא באמצעות פעולה חברתית לעומתית מטעם מתנגדים אידיאולוגיים. על רקע המספר הרב של האתגרים רחבי הטווח עמם מתמודדת האוכלוסייה החרדית ומנהיגיה (כולל גידול אוכלוסין מסיבי, פטירתם של מנהיגים מרכזיים וקיצוצים בהטבות ובתקציבי רווחה), הנתיב האקדמי לשוק העבודה נתפס יותר ויותר כאפשרות מעשית. מכאן נובעת כפי הנקרה ההבניה החברתית של הלגיטימציה ללימודים האקדמיים שתוארה עד כה.

המלצות למחקר עתידי

בעתיד כדאי יהיה לחקור הבדלים בצורות הלגיטימציה המשמשות תת-קבוצות בתוך החברה החרדית הכללית ואת אופני ההצדקה בעדות החרדיות השונות. בנוסף ראוי לבחון נקודות מבט פמיניסטיות, העשויות להציע צורות אחרות של לגיטימציה, בנוסף לאלה שזוהו במחקר הנוכחי. אף על פי כן, כותבי המאמר טוענים כי ניתן לראות במחקר הנוכחי ניסיון חלוצי לחשוף צורות של סובלנות והכלה המתקיימות בין חברות מודרניות לבין קבוצות המתקיימות כמובלעות בתוך החברה, במיוחד לאור האופי האנטגוניסטי והקונפליקטואלי של חלק גדול מהשיח הציבורי הנוכחי על יחסים ועל מאבקי הכוח המאפיינים אותם.

ביבליוגרפיה

Davidman, L. (1991). Tradition in a rootless world: Women turn to Orthodox Judaism. Berkeley, CA: University of California Press

Delaney, D. (2020). The lived experiences of Muslims in Europe: Recognition, power and intersubjective dilemmas. London: Routledge

Katzir,S.,&Perry-Hazan, L. (2018). Legitimizing public schooling and innovative education policies in strict religious communities: The story of the new Haredi public education stream in Israel. Journal of Education Policy

Neria-Ben Shahar, R. (2009). The learners’ society: education and employment among ultra-orthodox (Haredi) women. In L. Remennick (Vol. Ed.), Sociological papers: Women in Israeli Judaism: 14 Sociological Institute for Community Studies, Bar-Ilan University

Novis Deutsch, N., & Rubin, O. (2019). Ultra-orthodox women pursuing higher education: Motivations and challenges. Studies in Higher Education, 44(9), 1519–1538

Stadler, N. (2009). Yeshiva Fundamentalism: Piety, gender, and resistance in the ultra-Orthodox world. New York: NYU Press

State Comptroller (2019). State comptroller report number 69Beit2013–2061 Jerusalem: pp. 2013–2061. [In Hebrew]

Taragin-Zeller, L. (2019). “Conceiving god’s children”: Toward a flexible model of reproductive decision-making. Medical Anthropology, 38(4), 370–383