טכנולוגיות רשת במערכות חינוך – מהטמעה להסתגלות

הסגל אלון. "טכנולוגיות רשת במערכות חינוך – מהטמעה להסתגלות", בתוך: דוד חן וגילה קורץ (עורכים), תקשוב, למידה והוראה , המרכז ללימודים אקדמאיים , אור יהודה , 2011 .

פרק זה, שנכתב ע"י החוקר והמרצה ד"ר אלון הסגל בוחן קשיי ההסתגלות של בתי ספר מטכנולוגיות מידע ותיקות למערכות טכנולוגיות מדור Web 2.0, מבוססות רשתות חברתיות דיגיטליות. כנגד הצורך המהותי לשנות התנהגות ואפילו מבנה פיזי בהתאמה לסביבה, ישנם גורמים שונים בביה"ס העלולים לעכב את תהליך ההטמעה של טכנולוגיות Web 2.0. שינוי באורחות חייו של המורה בבית הספר עלול להוביל לתפיסה של איום אישי ולהפוך להתנגדות של המשתמש, לא רק לתהליך ההטמעה אלא גם לטכנולוגיה עצמה, גם ללא קשר ליכולותיה ולמענה המשופר שבאפשרותה לתת לצורכי המשתמש. רשת חברתית באינטרנט יש בה כדי ליצור אלטרנטיבה גם לבית הספר, מעצם היותו סוכן פורמלי של שינוי חברתי ותרבותי. הרשת החברתית ובית הספר מייצגים גישות שונות ולעתים הפוכות למענה שיש לתת לצורך להבין את הסביבה החברתית והתרבותית ולהסתגל אליה.

נראה, שכדי להתמודד עם הדרישות המשתנות באופן מתמיד ועם הסביבה האינטנסיבית, ראוי לארגון ולעובדיו להתייחס לתהליכי הערכה וקבלת החלטות המבוססים על חוכמת ההמונים. אם כך, המחויבות שלהם לשימוש אפקטיבי בידע הקריטי, המצוי בשפע בטכנולוגיות הרשת הללו, אינה יכולה להצטמצם עוד רק לתהליך הטמעתו של אמצעי טכנולוגי ספציפי. על הארגון כולו, ועל כל אחד מעובדיו, לאמץ אקלים ארגוני של אמון, תמיכה ושקיפות חברתית, ויכולת מתמשכת ואפקטיבית של הסתגלות לטכנולוגיות רשת, בהתאמה לדרישות הארגון. במיוחד יפים הדברים למורים בארגון חינוכי כבית ספר, המחויב בהתאמה של תהליכי למידה וחינוך פדגוגיים לסביבה ולחברה שבה הוא פועל.
קישור לפרק