חשיפת פרחי הוראה להתנסויות מחוץ לכיתה והמטרות ללמד מחוץ לכיתה

Blatt, E., & Patrick, P. (2014). An Exploration of Pre-Service Teachers' Experiences in Outdoor ‘Places’ and Intentions for Teaching in the Outdoors. International Journal of Science Education, 36(13), 2243-2264.

מאמר זה חוקר את האינטראקציות הקודמות של פרחי הוראה עם התנסויות לימודיות מחוץ לכיתה ואיך התנסויות אלה תרמו לתפיסות העכשוויות שלהם לגבי החשיבות של לקיחת התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה.

החוקרים בקשו לבדוק האם פרחי הוראה בהווה הם חלק מדור הסובל מ"הפרעת חסר במדע" (nature-deficit disorder) שתוארה בספרו של Richard Louv מ-2005, "Last child in the woods: Saving our children from nature-deficit disorder", כדור של תלמידים שגדלו ללא התנסויות ישירות מחוץ לכיתה, בטבע.

המחקר כלל 148 פרחי הוראה לתואר ראשון המוכשרים להיות מורים בבית הספר היסודי, הרשומים בקורסים של שיטות להוראת המדעים במכללה עירונית בצפון מזרח ארה"ב ושתי אוניברסיטאות אזוריות בדרום מזרח ארה"ב.

המשתתפים במחקר כתבו מאמרי תגובה לאחר שקראו את ספרו של Louv שבהם התבקשו להתייחס לקשר בין מה שקראו לבין ההתנסויות שלהם בעבר והדעות והרעיונות שלהם לגבי חינוך מדעי בבית הספר היסודי.

התוצאות מצביעות על רוב גדול, 97%, שתיארו התנסויות משמעותיות מאד מחוץ לכיתה בגיל הנעורים, וראו חשיבות רבה בטבע בדרכים שונות (89.9%). חלק מהנחקרים הביעו רצון לחשוף את התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה (65.5%).

ממצאי מפתח מומחשים במובאות ישירות ממאמרי התגובה של הסטודנטים, אשר כתבו בצורה חיה על האינטראקציה שלהם במקומות מחוץ לכיתה. בנוסף, מוצגות במאמר השלכות לגבי מורי מורים העובדים עם פרחי הוראה להסתמך על ההתנסויות שלהם מחוץ לכיתה ולהכשיר אותם להטמעת תכנית לימודים מבוססת מדע.

קישור לתקציר המאמר באנגלית