חשיפת החדשנות החבויה מהעין
Singhal, Arvind. "Uncovering innovations that are invisible in plain sight", Phi Delta Kappan. Nov2013, Vol. 95 Issue 3, p28-33.
המחבר הוא פרופסור לתקשורת ומנהל היוזמה לצדק חברתי באוניברסיטת טקסס שבאל-פאסו.
גישת הסטייה החיובית (Positive Deviance (PD) מניחה שבכל קהילה יש פרטים או קבוצות שהאסטרטגיות וההתנהגויות הלא-שגרתיות שלהם מאפשרות להם למצוא פתרונות טובים יותר לבעיות מאשר עמיתיהם אף על פי שלכל אחד יש גישה לאותם משאבים ואתגרים (Pascale, Sternin, & Sternin, 2010).
אולם, אנשים וקבוצות אלה בדרך כלל אינם נראים לאחרים בקהילה ובמיוחד לסוכני שינוי מומחים. חריגים אלה נחשבים כסוטים משום שההתנהגות הלא-שגרתית שלהם אינה הנורמה; הם סוטים חיוביים משום שהם מוצאים דרכים להתייחס לבעיה באופן אפקטיבי, בעוד אחרים לא עושים זאת.
במהלך שני העשורים שחלפו, גישת הסטייה החיובית הופעלה ביותר מ-40 מדינות והתייחסה למגוון של בעיות חברתיות מורכבות, כולל הפחתת הנשירה מבית הספר בארגנטינה ובארה"ב.
השימוש השיטתי בסטייה חיובית במסגרות חינוכיות התרחש בארגנטינה, תוך מתן השראה לחקירה של סטייה חיובית בארה"ב ובמקומות אחרים.
הפחתת שיעורי הנשירה מהלימודים בארגנטינה
בשנת 2000, התלמידים במחוז Misiones הכפרי בארגנטינה הפסיקו את לימודיהם בכיתה ו' כדי לסייע במשימות החקלאיות.
עבור רוב ההורים, הנוכחות של ילדיהם בבית הספר הייתה בעדיפות נמוכה.
כדי לחקור את הפוטנציאל של גישת הסטייה החיובית במלחמה בשיעורי הנשירה הגבוהים מבית הספר, הוזמן מר ג'רי סטרנין (Jerry Sternin), שיישם את גישת הסטייה החיובית במלחמה בתזונה הלקויה של ילדי האנוי בשנת 1990, ל- Misiones.
סטרנין עבד עם צוות של פקידי בית הספר, מורים והורים בשתי הקהילות Alem ו- San Pedro שב- Misiones כדי לערוך חקירה של סטייה חיובית.
השלב הראשון בחקירה של סטייה חיובית הוא להגדיר את הבעיה.
המשתתפים הגדירו את הבעיה כ"56% מהתלמידים בבית הספר ב- Alem נשארים בבית הספר עד כיתה ג'".
לאחר מכן, הם פירטו תוצאה רצויה: 75% או יותר מהתלמידים בבתי הספר ב- Alem יישארו בבית הספר.
השלב הבא היה קביעה אם בקהילת Alem היו בתי ספר שבהם לא הייתה בעיה של נשירת תלמידים.
הצוות זיהה שמונה בתי ספר מתוך 63 בתי ספר, שבהם 78% עד 100% מהתלמידים נשארו בבעת הספר.
הצוותים של מורים, הורים ומנהלי בתי הספר ביקשו לגלות פרקטיקות לא שגרתיות על ידי ביקור בבתי הספר הללו בעלי הסטייה החיובית.
חקירת הסטייה החיובית הניבה פרקטיקות ספציפיות.
מספר קבוצות דיווחו שהמורים בבתי הספר בעלי הסטייה החיובית הראו כבוד בלתי רגיל כלפי תלמידיהם.
בבתי הספר בעלי הסטייה החיובית, המורים בירכו בחמימות את ההורים בכל פעם שביקרו בבית הספר.
וההורים הרגישו בנוח לגשת למורה של הילד והיו מאוד מעורבים בפעילויות בבית הספר.
המורים גם יצאו מגדרם כדי ליצור קשר עם ההורים.
המורים בבתי ספר אלה הרגישו שהם מקבלים תמיכה לפרק את כיתתם לקבוצות קטנות יותר ולהתאים את השיעורים ואת המשימות כדי שישרתו את היכולות של התלמידים.
בנוסף, בתי הספר הללו הגישו ארוחת בוקר לתלמידים, תוך הכרה בכך שלילד רעב יש קושי ללמוד. הגשת ארוחת הבוקר משמעה היה שהתלמידים הופיעו בתחילת יום הלימודים, מה שהוביל לשיעורי נוכחות גבוהים יותר בבית הספר.
בעוד שהפרקטיקה השגרתית בבתי הספר ללא הסטייה החיובית הייתה להגיש ארוחת צהריים.
בשלב הרביעי, הצוות של סטרנין תכנן התערבות של סטייה חיובית שתהפוך את הידע ואת הפתרונות לכאלה שניתן לפעול לגביהם בבתי הספר בקהילת Alem ובקהילות אחרות.
לדוגמא, מורים, הורים ותלמידים נכנסו לחוזי למידה, המגדירים בהתאמה את התפקידים ואת תחומי האחריות שלהם כדי להבטיח שהתלמידים יתקדמו באופן קבוע.
אלה הוערכו באופן שגרתי כך שאף אחד לא נפל בין הכיסאות.
הביצוע של התלמידים בבתי הספר בארה"ב
בהשראת עבודתם של בני הזוג סטרנין, המועצה הלאומית לפיתוח צוות (the National Staff Development Council) ערכה מחקר ראשון מסוגו של סטייה חיובית בבתי הספר בארה"ב.
המועצה בחנה מספר פרקטיקות בולטות של סטייה חיובית. להלן אחת מהן.
מרי דונבר בארקסדייל (Mary Dunbar Barksdale) מורה לכיתה ג' בבית הספר היסודי Velasco שבטקסס, הייתה חריגה בין עמיתיה.
אף על פי ש-94% מתלמידיה חיו בעוני, כל תלמידיה הצליחו להשיג ציונים גבוהים בהערכות הלאומיות.
חקירה של סטייה חיובית חשפה שדרך הפעולה של בארקסדייל כללה בחינה קרובה של כל המבחנים של תלמידיה כדי לזהות תחומים בעייתיים, ציוד מחדש של הכיתות שלה כדי לסתום את הפערים, ובחינה מחדש של התלמידים עד שהם הגיעו לרמה הרצויה.
במהלך שבע השנים הבאות, התהליך של בארקסדייל שותף ברחבי בתי הספר של מחוז Brazosport, ולעדן, לחדד ולתקנן לצורך יישום.
כל מורה במחוז Brazosport קיבל דוחות לגבי הביצוע של כל תלמיד בכיתתו במבחנים.
הדוחות ציינו אילו שאלות התלמידים החמיצו, אילו תשובות שגויות הם בחרו, ואיזו פעולה מתקנת נדרשה עבור איזה תלמיד ועבור איזו שאלה.
רק כאשר כל התלמידים עמדו בסטנדרט הבחינה הנדרש הכיתה התקדמה. התלמידים שהיו זקוקים לזמן לימוד נוסף קובצו מחדש ולימדו אותם מחדש את מה שהם החמיצו.
תלמידים שהיו זקוקים לעזרה נוספת הודרכו אחד על אחד על ידי עוזרי הוראה במעבדות למידה.
סטייה חיובית בבית הספר התיכון במרסד (Merced)
בשנת 2009, בית הספר התיכון Merced, שב-Merced בקליפורניה העסיק את מארק מונגר (Mark Munger), עמית של בני הזוג סטרנין, כדי שישמש כמדריך לסטייה חיובית לצורך שיפור שיעור המסיימים את בית הספר – שיעור של 56% מהתלמידים סיימו את התיכון.
הסיכויים של התלמידים לסיים את הלימודים היו קלושים: רובם הגיעו ממשפחות עניות.
עבור רבים מהתלמידים אנגלית היא שפה שנייה עבורם ורבות מהתלמידות, בייחוד תלמידות ווייטנאמיות והמונג, נשאו על כתפיהן את נטל עבודות הבית שגזל מהן זמן בהכנת השיעורים והמשימות.
בנוסף, התלמידים גם נפלו מהמסלול בשל היעדרות, השתתפות בכנופיות, שימוש בסמים והתעללות בבית.
אף על פי שמגבלות המשאבים הפכו זאת לבלתי אפשרי ליישם את התקדמות של סטייה חיובית ב-Merced, מונגר היה מסוגל לעבוד עם תלמידים הנמצאים בסיכון כדי לזהות ולפתח מספר אסטרטגיות של סטייה חיובית כדי להחזיר את התלמידים למסלול.
המורים שהשתתפו בפרויקט הסטייה החיובית ב-Merced השקיעו מזמנם כדי לזהות וליישם פתרונות עבור התלמידים שנמצאו בקשיים.
הם גם נפגשו באופן פרטני עם תלמידים אלה, מציעים תמיכה והדרכה.
נוצר אמון בין המורים והתלמידים כך שהתלמידים שהשתתפו בפרויקט חשו בנוח לחשוף את בעיותיהם זה בפני זה ובפני המורים והמנהלים.
דרך שיחות אלה, התלמידים שהשתתפו בפרויקט למדו מה חבריהם המצליחים עשו בצורה שונה.
בתוך שנתיים מתחילת היישום של תכנית הסטייה החיובית, שיעור המסיימים את התיכון ב-Merced עלה בכ-25%.
היעדרות מבית הספר ב-Clairton City
מחוז Clairton City שבפנסילבניה השתמש בגישת הסטייה החיובית כדי לעסוק בהיעדרות התלמידים בכיתות ז' עד ט', וגם לטפל באיחורים ובהפרעות בכיתה.
תכנית הסטייה החיובית, שתוכננה בתחילה לעסוק באלימות הכנופיות ובפשע שברחובות Clairton, הפכה לתכנית מבוססת בית ספר כאשר היה ברור שהחזקת הנוער בבית הספר משמעותה הרחקתם מהרחובות.
עם מעורבות פעילה של קבוצת הכנסייה המקומית וקבוצה של הורים, תלמידים והנהלת בית הספר, החקירה של הסטייה החיובית העריכה מה יאפשר לתלמידים הנמצאים בסיכון להיות נוכחים בבית הספר, להגיע בזמן ולא להפריע בשיעורים.
חלק מהפרקטיקות של הסטייה החיובית שהתגלו היה פשוט מאוד.
התלמידים בתכנית הסטייה החיובית השתמשו בשעון מעורר כדי לקום בזמן.
פרקטיקות אלה הקלו עליהם להיות מוכנים ולהגיע לבית הספר בזמן.
קבוצה אחרת של תלמידים יישמה מערכת שליחת הודעות מבוססת חברים מדי בוקר כדי לוודא שכולם התעוררו ומתכוננים לבית הספר.
חקירת הסטייה החיובית הראתה גם שילדים להורים שעבורם הנוכחות בבית הספר "לא הייתה נושא לדיון" לא היו צפויים להיעדר.
תכנית הסטייה החיובית ב-Clairton הראתה תוצאות מדהימות: משנת 2009-2010 עד שנת 2010-2011 פחתו ההשעיות בתוך בית הספר ומחוצה לו ב-50%, ההפרעות בכיתה פחתו ב-57%, ושיעור האיחורים ירד ב-45%.
והמעורבות של ההורים בבית הספר עלתה באופן ניכר במהלך הזמן.
קריאה למחנכים
לגישת הסטייה החיובית יש השלכות חשובות עבור בתי הספר בארה"ב ומוסדות להשכלה גבוהה.
אולם רוב החידושים בבית הספר מוצגים על ידי מומחים מבחוץ, בעוד פתרונות חדשניים ואפקטיביים שוכנים מוסתרים מעין כל.
המחבר מקווה שהסטייה החיובית תהפוך לנורמה שתפתור בעיות מורכבות במוסדות חינוכיים המתנגדים לפתרונות מופשטים שהוצעו על ידי מומחים.
קישור למאמר באנגלית
ראה גם :