התפשטות תהליכי הפרטה אל מערכת החינוך
מאת: איתן מורן
מקור: מכון מנדל למנהיגות, כנס בוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית, מסמך טיוטה, עמ' 17- 24
האם תסייע הפרטה לקליטת כוח אדם איכותי יותר למערכת החינוך?
לדעת המחבר עלינו לבחון האם פרופיל כוח האדם בחברות המגזר הפרטי טוב יותר בהכרח מכוח האדם במגזר הציבורי. אין בהכרח טענה מסוג זה. ודאי שישנה התפלגות על פי מערכת התמריצים ועל פי משתנים אחרים. לכך יש להוסיף כי בחלק ניכר מהפרויקטים החינוכיים שעברו הפרטה נקלט אותו כוח אדם שהועסק קודם לכן במערכת הציבורית. לאחר תהליך "מיטוב" מתבצעת קליטה מחדש על בסיס העסקה ארעית, תפוקתית (בסיס שעתי), ובתנאים סוציאליים נחותים.
עיגון קביעותם של המורים המועסקים באופן הנורמטיבי במערכת החינוך ממסמס את יכולת הגמישות של משרד החינוך לצרכים המשתנים של המערכת. כך נולד המונח "שעות פרופסיונליות", שכר המשולם למורים קבועים שלא נמצא להם שיבוץ בעבודה. בד בבד נשחקה יכולת הבקרה האפקטיבית על מורים בעלי קביעות במערכת החינוך. מכאן מתחדד הצורך במערכת שתקיים בקרה ישירה על המאמץ של עובד ההוראה ועל תוצאותיו (לא בהכרח תפוקותיו).
מערכות מדידה ובקרה אפקטיבית קיימות באופן נרחב בחברות הפרטיות, ונראה כי אין מניעה מהותית לייבאן לשימוש אפקטיבי במערכות הציבוריות.
כדי לנסות ליהנות בשדה החינוך הציבורי מן היתרונות השכיחים באופן פעולת החברות הפרטיות (כגון מערכת תמריצים ובקרה יעילה) יש לבחון כיצד מתרגמים, מבנים ומנצלים אותם בארגונים שמטרתם מקסימום רווחה ולא מקסימום רווח.
תיתכן מגבלה של משיכת כח אדם איכותי למגזר הציבורי בשל חוזי התעסוקה הנהוגים בו, ולכן ההבדל האיכותי, אם הוא קיים, אינו נגזר מהבעלות המעסיקה אלא מההבדל בחוזי ההעסקה.
העברת הביצוע של תכניות חינוך רבות לשירות מיקור חוץ, דהיינו תהליך מכרוז שבסופו נבחר קבלן, גרמה להרעה ממשית בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה בפרויקטים אלו.
ביטויים נוספים של הפרטה בחינוך
הגדרת ההפרטה בחינוך (הרלוונטית לדיון שמציג המחבר בהרצאתו) היא שינוי הכללים שמערכת החינוך מתנהלת לפיהם, כולל הקמת מוסדות חינוך שאינם בבעלות ישירה של המדינה, החלת כללי השוק הכלכלי על התנהלות מערכת החינוך ומתן קדימות לגישה העסקית-ארגונית על פני גישות פדגוגיות וחברתיות.
במקביל המדינה מצמצמת את מעורבותה ואת מחויבותה, בין היתר בקיצוץ תקציב החינוך, מכרוז פרויקטים חינוכיים ושקלול מודע של תקציבים חוץ מוסדיים, כגון כספי הורים ותרומות לתכניות יזומות של קרנות וגופים פרטיים במערכת החינוך.
המחבר סוקר באופן ביקורתי ביטויים שונים של הפרטה בחינוך על פי ההגדרה לעיל, ובוחן את המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל:
1. רשות ההורים לבחור מסגרת חינוכית לילדיהם – העדר מעורבות והסדרה של נציגי מערכת החינוך תיצור תחרות לכאורה בין בתי ספר, כאשר בלא מעורבות כלשהי אך טבעי שתיווצר סגרגציה של אוכלוסיות חזקות במוסדות יוקרתיים, גם במובן היקר של מילה.
2. בית ספר בניהול עצמי – הנו ביטוי לאוטונומיה ניהולית ותקציבית בעיקר, ולא בהכרח ביוטי לאוטונומיה פדגוגית. בית הספר הופך למרכז אחריות ורווח, בדומה לסניף עצמאי של רשתות קמעונאיות. על המנהל לדרוג לאיזון תקציבו (החסר במרבית המקרים בבסיסו) ולשאוף להגדלת הכנסות.
גידול בהכנסות מתאפשר באמצעות הפנמה וספיחה של פעילויות עסקיות אל תוך ביה"ס כגון: מתן חסות לפעילויות ביה"ס, עריכת הסכמים בין בתי ספר לבין גורמים עסקיים, שימוש במיקור חוץ (חוגים, תגבורים וכו'), פיתוח חומרי למידה ותוכניות לימוד בידי חברות מסחריות (ריבוע כחול, רש"ת), השכרת שטחים לפרסומות, פנייה מסיבית למגייסי תרומות, קרנות, בוגרים ושאר נדבות.
4. בתי ספר ייחודיים – בתי ספר ביוזמה ובמימון מסיבי של הורים, כגון דמוקרטי, אנתרופוסופי וכו'.
5. מימון של גורמי חוץ באמצעות קרנות: קרן קרב, קרן רש"י ועוד. המימון מוכלל ומחליף שעות ותכניות לימוד. המימון אינו חסר זהות, אינו פילנתרופיה גרידא, אלא מלווה בסדר יום חינוכי, ולעתים בתכניות מובנות מטעם התורם. בעל המאה הוא בהחלט גם בעל הדעה.
6. קיצוץ מקורות ממשלתיים: הסתמכות (בעצימת עין) על מימון הורים וכן השלמת מימון באמצעות רשויות מקומיות וגורמי חוץ נוספים. הקיצוץ בא לידי ביטוי בשורה של מהלכים, בין היתר בצמצום שעות תקן, בהגדלת מספר הילדים בכיתה, בקניית תכניות חינוכיות – שהמשרד היה שותף לעיצובן – המאופיינות בסלקטיביות ומופנות לחלק מהתלמידים, כתחליף להשלמת יום הלימודים ליום חינוך ארוך. צמצומים נוספים באים לידי ביטוי בהקפאת תקציבי בינוי וחידוש מוסדות וכן בסגירה/קיצוץ בתכניות חינוכיות ובקיצוץ בתמיכות לגופים חינוכיים.
7. מכרוז של פרוייקטים חינוכיים – התקשרויות חינוכיות רבות שנכרתו בין משרד החינוך לבין גופים חינוכיים, לצורך הפעלת פרויקטים חינוכיים מגוונים ומשמעותיים, נאלצו לעבור תהליכי מכרז כחלק מחוק חובת המכרזים שנחקק ב-92'.
בהמשך המאמר המחבר מפרט את ההשלכות של אופן הפעלת הפרויקטים באמצעות מכרזים.
עם הזמן חלחלה התובנה כי התקשרויות אלו הינן גם דרך עוקפת להפעלת תכניות חינוכיות תוך בית ספריות שלא באמצעות מערכת ההוראה הנורמטיבית, קרי: שעות התקן של עובדי ההוראה במוסד.
yyya
אתה יורה נמוך…..הפרטת החינוך= דו"ח דוברת. לא התחיל שם, התחיל הרבה קודם, ההפרטה החלה מהשניה שעברו החוקים המתקצבים את התלמיד באופן האישי, זה המנהל לרודף בצע/ תלמידים, יצר את הנשירה הסמויה, יצר את העפתם של "מורידיי ממצואים", יצר פרויקטים לנוער בסיכון ובכך יצר את הנוער בסיכון….. ועוד ועוד….
מאמר חשוב ביותר. יש לנושא השלכות משמעותיות בנושאי מדייות החינוך ברמת המאקרו.
מאמר חשוב ביותר. יש לנושא השלכות משמעותיות בנושאי מדיניות החינוך ברמת המאקרו. האם בהכרח אנו מבינים את ההשלכות תהלכי הפרטה בחינוך לטוב ולרע?
כיצד ניתן לשלוח מייל אישי למורן איתן?