התנסות מעשית במרחב הווירטואלי: כלי נוסף לטיפוח קשב ואכפתיות אצל מתכשרים להוראה

מקור: מורים חוקרים באורנים - תשס"ב, הכנס המדעי הרביעי של היחידה למחקר ולהערכה

Practical Experience in the Virtual Domain: One More Tool for the Promotion of Commitment in Prospective Teachers

 רציונל ורקע תיאורטי

מאמר זה מציג פרויקט אשר זימן מפגש בין שלושה תחומי תוכן בהכשרת מורים המוצגים להלן:

התנסות מעשית בהוראה: פרקטיקום בהכשרת מורים הוא מונח-על, המתייחס למגוון רחב של הקשרים פדגוגיים בהם קיים מימד מעשי-התנסותי (זיו, 1988). צייכנר (Zeichner, 1995) מצביע על שלושה יעדים מרכזיים לפרקטיקום החינוכי
educative practicum ) )

1. להכשיר את המורה לעתיד לקראת מימוש המטרה העליונה של עבודתו והיא, הוראה לכל תלמיד בהתאם לרמתו, ליכולתו ולצרכיו. 2. לאפשר למורה לעתיד לבחון כיצד משתלבת עבודתו בכיתה בתוך הקונטקסט הבית-ספרי הרחב ובקונטקסט הקהילתי ובתוך כך, לטפח את יכולת התקשורת הבין-אישית שלו. 3. לטפח את יכולתו של המורה לעתיד ללמוד באופן עצמאי מכל התנסות שייטול בה חלק בעתיד.

טיפוח אכפתיות: מאחורי היעד של פיתוח יכולת התקשורת הבין-אישית של מתכשרים להוראה, שעליו הצביע צייכנר, עומד ערך ה"אכפתיות" – caring. ערך זה מצביע על תפיסה המדגישה את "המחויבות להענקת תשומת לב והנכונות להגיב באופן מועיל כלפי הצרכים הלגיטימיים של האחרים" (Noddings, 1996: 265).

שיח מתוקשב בהכשרת מורים: הלימוד באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות נעשה בשנים האחרונות מרכיב משמעותי בתחומי ההוראה (בלר ואור, 2001). אחד השימושים המתוקשבים הרווחים ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה במוסדות להכשרת מורים, הוא הדואר האלקטרוני (שם, קוזמינסקי, 2001 ) כלי זה מאפשר תקשורת בין-אישית ישירה וזמינה בין המתכשרים להוראה למוריהם, ועוד יותר מכך – בינם לבין תלמידי בית ספר, בלי שיידרשו להיפגש עימם פנים אל פנים.

מחקר זה מבקש לתאר שיח מתוקשב שהתקיים באמצעות דואר אלקטרוני בין מתכשרים להוראה לבין תלמידי בית-ספר ולבחון, האם ניתן לראות בשיח זה ערוץ נוסף של התנסות מעשית בהכשרת מורים, המעמידה לעצמה כמטרה לטפח את תרבות האכפתיות של המורה לעתיד, ובכלל זה את מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלו.

 תיאור המקרה הנחקר

בחוג לחינוך מיוחד בחטיבת מח"ר באורנים התקיים פרויקט ניסויי של התכתבות בדואר אלקטרוני בין סטודנטים לתלמידים. השתתפו בו (בהתנדבות) שמונה סטודנטים משנה ב', אשר נתבקשו להתכתב אחת לשבוע עם שמונה תלמידי חטיבת ביניים מצפון הארץ, המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. מטרת ההתכתבות – ליצור עימם קשר אישי, ככל האפשר, ללא הכוונה לתכנים מסוימים. התלמידים והסטודנטים לא הכירו איש את רעהו "פנים אל פנים". היוזמה לפרויקט באה מן השטח ומסגרת הפעילות שלה התבססה על התנסות דומה שהתקיימה במכללת קיי (קוזמינסקי, 2001). התלמידים קיבלו וכתבו מכתבים מדי יום שישי בשבוע, בשעה שנקבעה לכך במערכת השעות שלהם, ואילו הסטודנטים כתבו מביתם או מהמכללה בימים ובשעות שהיו נוחים להם ודאגו לכך שלקראת כל יום שישי יהיה מכתב חדש בתיבת הדואר של התלמיד שלהם. הפרויקט נמשך סמסטר שלם.

מנקודת המבט של הכשרת מורים, מטרת התכנית הייתה לזמן למתכשרים להוראה סיטואציה אותנטית ומתמשכת, הקשורה באופן ממשי לבית-הספר, ובעיקר לתלמידיו, ומאפשרת טיפוח מיומנויות של תקשורת בין-אישית ואכפתיות כלפי התלמיד בעל הצרכים הרגשיים המיוחדים. נראה כי בדרך זו ניתן לנטרל את ההיבטים הקוגנטיביים-אקדמיים, שהם-הם הבסיס הרווח לתקשורת של המתכשר להוראה עם התלמיד במהלך ההתנסות המעשית.

 כל התקשורת בפרויקט זה הייתה מתוקשבת ופעלה במעגלים שונים:

1. בין הסטודנטים להוראה לבין התלמידים (לקראת מימוש המטרות המתוארות לעיל).

2. בין מנחת הפרויקט מאורנים למובילי הפרויקט מבית-הספר (מורה לחינוך מיוחד ומורה למחשבים) – להגדרת מטרות הפרויקט ובנייתו, למעקב שוטף ולטיפול בתקלות (טכניות ואנושיות).

3. בין הסטודנטים למנחה מאורנים – לפיתוח מיומנויות תקשורת בין-אישית ואכפתיות (בדיאלוג רפלקטיבי שהתקיים באמצעות יומן אינטראקטיבי), לתמיכה וסיוע במצבי מצוקה או בשאלות אתיות שהתעוררו במהלך ההתכתבות, ולטיפול בהיבטים לוגיסטיים ותיווך עם בעלי התפקידים בבית-הספר.

4. בין הסטודנטים לבין המורה לחינוך מיוחד מבית-הספר – לפתרון בעיות חמורות במיוחד נדרשת לעתים התערבות המורה לחינוך מיוחד, ולעתים יש אף צורך לקבל מידע חסוי.

המתודולוגיה

המחקר עושה שימוש בשיטת המחקר האיכותנית בגישה התיאורית-פרשנית. במחקר הופעלו ריאיונות מקדימים טרם תחילת ההתנסות וכן ריאיונות מאזכרים אישיים ודיווחים רפלקטיביים במהלך ההתנסות, אשר פירשו את ההתנסות ה"התכתבותית". אלה נותחו וקודדו על-פי שיטתם של Strauss & Corbin (1990).

ממצאים

נתמקד בשתיים מן השאלות שעלו מתוך ניתוח הנתונים:

 א. באיזו מידה תפסו המתכשרים להוראה את חליפת המכתבים האלקטרונית בינם לבין תלמידי בית-הספר כערוץ נוסף של התנסות מעשית בהוראה?

  בשלב טרום הפרויקט נשאלו הסטודנטים על הנימוקים שבגינם השתלבו בו:

כל דבר שקורה בשטח ולא בתיאוריות בכיתה, הוא הדבר האמתי וי)..זו תחילתה של התנסות בשטח והתנסות ב"זמן אמת"..זהו נדבך ראשון בהתנסות המעשית, אמנם לא "פנים אל פנים", אבל זה קורה ממש ולכן זה קשר "אמיתי" (א) אני מוצאת בפרויקט הזה מעין טבילה ראשונית לקראת ההתנסות בכיתה. ההתנסות הזו תרכך לדעתי את המפגש העוד יותר ממשי בכיתה, שאו-טו-טו מתחיל (נ)... פרויקט זה יכול לתרום לי ניסיון במקצוע. זוהי התנסות אישית דרך חוויה. זה מקרב אותי לשטח בלנסות להבין יותר את גיל ההתבגרות, לראות את המציאות ולעשות הקשרים בין התיאוריות שאני לומד לבין העבודה בשטח (פ).

כל שמונת הסטודנטים ביטאו תחושה ברורה, כפי שניתן ללמוד מדבריהם, כי מדובר בלמידה התנסותית, שבאמצעותה הם עומדים לגעת בשטח. אנו לומדים, כי הסטודנטים מודעים להבחנה ולשוני בין שני סוגי ההתנסות המעשית שילוו אותם בתהליך ההכשרה: התנסות של "פנים אל פנים" בכיתה ובבית-הספר והתנסות מקוונת. ההתנסות המקוונת נתפסת אצל הסטודנטים כשלב מקדים ומכין לקראת ההתנסות בכיתה. כמו כן, הם מודעים להבדל במטרות בין שני סוגי ההתנסות, כפי שניתן ללמוד מן הסעיף הבא.

ב. מהן המטרות של ההתנסות המעשית המקוונת, כפי שנתפסו על-ידי הסטודנטים?

  לפני...

הפרויקט הזה צריך לפתח אצלי את היחס האישי לתלמידים עם צרכים מיוחדים (י)... מטרתי היא לעזור לנער להתמודד עם הקשיים שלו, החברתיים והאישיים. להיות בשבילו אוזן קשבת כדמות מבוגר ולייעץ לו במקרה הצורך. לתת לו את הכבוד המגיע לו, כדי ליצור איתו קשר אמתי ואמין (פ).

 במהלך...

התמזל לי עם הבן זוג שלי. מיד נוצר קליק. אולי כי אנחנו מאותו מוצא ויש לנו אותו תחביב (מחשבים וצ'אטים, אבל אולי גם כי יצרתי בו אמון...היום אני מרגיש בשמיים! הוא שלח לי (בדוא"ל) גלויה לכבוד יום הולדת שלי! הוא ישר ביקש לצ'טט. אמרתי "עוד לא" – צ'אטים זה יכול להיות דבר מסוכן. אני אסכים רק אם יהיה קשר עוד יותר קרוב. אני לומד לשים גבולות... (מ').

יה! היום קרה דבר! נ' כתב לי על דבר קשה שקרה לו לפני כמה שנים. זה מסביר לי הרבה דברים שהיו עד עתה. בתשובה שלי הרגשתי שאני הולכת על חבל דק. נזהרתי לא להעמיס יותר מדי שאלות על המקרה, לא לגרום לו לרצות להסתגר (י).

 מן הדיווחים הרפלקטיביים, כגון אלה שהופיעו לעיל, ניתן ללמוד כיצד תופסים הסטודנטים את מטרות ההתנסות המקוונת: הם מצביעים על ציפייה ליצירת תקשורת בין-אישית עם התלמידים המתכתבים, הם מצפים מעצמם להיות "אוזן קשבת" ולתת יד תומכת, וכן קיימת ציפייה להיווצרות קשר אמתי ופתוח, שניתן להעיד על ראשיתו מן המקרים שהובאו כאן. בנוסף, מצביעים הסטודנטים על סוג זה של התנסות מעשית, כמזמן התמודדות אותנטית עם שאלות מוסר ואתיקה.

 סיכום ומסקנות

הנחת היסוד של כל תכנית להכשרת מורים היא, כי רק באמצעות תהליך של התנסות יוכלו המתכשרים להוראה לבנות לעצמם גוף ידע פרקטי ופרופסיונאלי, שיאפשר להם לעצב בהמשך בכוחות עצמם מצבי הוראה (Furlong & Maynard, 1995). ההתנסות המעשית ה"ראויה", אמורה לזמן למתכשר להוראה מפגש אותנטי עם המציאות החינוכית, על כל היבטיה.

לתפיסתנו, אחד הצירים המרכזיים המאפיינים את מגוון תפקידיו של המורה הוא המרכיב הבין-אישי, באמצעותו יוצר המורה לעתיד תקשורת אכפתית המבוססת על יחסי אמון בינו לבין כל הגורמים שהוא בא במגע איתם, ובראש וראשונה עם תלמידיו.

מאמר זה מבקש לטעון, שהאמצעים הטכנולוגיים החדשניים שהמציאות העכשווית מזמנת, מאפשרים למורי-המורים להוסיף דרכי התנסות במפגש עם המציאות החינוכית. אם עד כה התייחסותנו למונח "התנסות מעשית בהוראה" הייתה למפגש פנים אל פנים, המתרחש בין כותלי בית-הספר בין מתכשרים להוראה לבין תלמידים ובעלי תפקידים בבית-הספר, הרי שניתן להרחיב את תפיסת המונח ביצירת מציאות התנסותית וירטואלית.

התנסות מסוג זה מותאמת לרוח הזמן בכך שהיא פורצת את עקרון אחדות הזמן והמקום המאפיין את המבנה הבית-ספרי המסורתי הקיים (אבירם, 1998). בנוסף, היא עשויה להיות כלי רב-עוצמה בטיפוח מיומנויות של אכפתיות ותקשורת בין-אישית, המודגשת פחות בהתנסות מעשית בית-ספרית, העוסקת בעיקר בהוראת תכנים.

נראה, כי מרכזיותה של ההתנסות המעשית בתכניות הכשרת מורים מחייבת חשיבה על כיוונים נוספים. התנסות מעשית במרחב הווירטואלי, המדגישה מטרות בתחום טיפוח האכפתיות והתקשורת הבין-אישית היא אפוא אחת האופציות הנוספות.

  ביבליוגרפיה 

אבירם, ר. (1998). חינוך ושיוויון בדמוקרטיה פוסט-מודרנית. מגמות, ל"ט (3),  216 - 242.

בלר, מ. ואור, א. (2001). למידה וירטואלית היא מציאות קיימת. אקדמיה, 9,  27 - 34.

זיו, ש. (1988). גישות חלופיות להתנסות המעשית בהכשרת מורים. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה". הוצאת האוניברסיטה העברית ירושלים.

קוזמינסקי, ל. (2001). חבר וירטואלי: שיח מתוקשב בין סטודנטים להוראה לתלמידים בעלי לקויות למידה. דפים,  32 , 47 - 64.

Furlong, J. & Maynard,T. (1995). Mentoring student teachers: The growth of professional knowledge. London: Routledge.

Noddings, N. (1996). On community. Educational Theory, 46(3), 245-267.

Strauss, A. & Corbin, J. (1990). Basics of qualitative research. London: Sage Publication.

Zeichner, K. M. (1995). Designing educative practicum experiences for prospective teachers. In: R. Hoz & M. Silberstien (Eds.), Partnerships of schools and institutions of higher education in teacher education. (pp. 123 - 144). Beer Sheva: Ben Gurion University of the Negev Press