התועלת של הערכה מרובת ערוצים לתוכניות הכשרת מורים : הערכת תכנית STEP באוניברסיטת סטנפורד
מקור:
"Assessing teacher education: the usefulness of multiple measures for assessing program outcomes, "JOURNAL OF TEACHER EDUCATION, VO. 57, NO. 2, PP. 120-138
רקע
אסטרטגיות מועילות להערכת התוצאות של ביצועי מערכות חינוך הולכות ונעשות חשובות בחינוך בכלל ובהכשרת המורים בפרט. מגמה זו נתנה את אותותיה גם על מערכת הכשרת המורים בארה"ב הנדרשת, כיום יותר מתמיד, להסמיך מורים על יסוד מבחני רישוי מבוססי הערכה וסטנדרטים (כגון מבחני הרישוי וההערכה של המועצה הלאומית לרישוי מורים בארה"ב, הידועה בשם National Council for Accreditation of Teacher Education ). הדחיפה לשיפור ההערכה של הכשרת המורים ניתנה, במידה מסוימת, גם ע"י היוזמה של מכון קרנג'י (Carnegie corporation of new York) אשר יחד עם קרנות נוספות השיג תקציבים למימון מחקרי הערכה על יכולות המורים ללמד ועל ההשלכות הנובעות מבחינת הישגי התלמידים.
לאור התפתחויות אלו וגם כתוצאה מלחצים מצד רשויות החינוך פדראליות וארציות החלו מורי המורים בארה"ב להבין כי יש חשיבות גדולה יותר לפיתוח אסטרטגיות הערכה מתמשכות להערכת מאמצי ההוראה שלהם במוסדות להכשרת מורים. התוצאה: יותר ויותר מוסדות להכשרת מורים בארה"ב מפתחים עתה אסטרטגיות וכלי הערכה למדידת השפעות ההוראה על הסטודנטים להוראה והמורים החדשים המגיעים לבתי הספר.
גולת הכותרת של פיתוח כלי הערכה אלו הם ללא ספק התוכניות המתנהלות כיום בקליפורניה באוניברסיטת סטנפורד על ידי פרופסור לינדה דארלינג-האמונד אשר הובילה את תוכניות הכשרת המורים שם מזה 6 שנים. במאמר הנוכחי מתארת פרופסור דארלינג-האמונד את אסטרטגיות ההערכה וכלי ההערכה שפותחו לצורך הערכת תוכנית הכשרת המורים באוניברסיטת סטנפורד הידועה בשם STEP) Stanford Teacher Education Program). תכנית הכשרת מורים זו עברה שינוי מהותי בחמש השנים האחרונות. מחקרי ההערכה רציפים שבוצעו ע"י פרופסור דארלינג-האמונד ועמיתיה חוללו שינויים מהותיים בהדגשי ההכשרה של תכנית STEP. שידוד המערכות החינוכי הוא תוצאה של מהלך מקיף יותר בקליפורניה לגיבוש מערך הערכה למורים הידוע בשם PACT (Performance Assessment for California Teachers). פרויקט הערכה זה של מורים בכל רחבי קליפורניה מבוסס על פעילות הקונסורטיום החינוכי המשותף לאוניברסיטת סטנפורד ו-15 אוניברסיטאות נוספות בקליפורניה המגבשות מערכת של כלי הערכה הידועים בשם TPA) Teacher Performance Assessment ).
תכנית STEP
תכנית STEP להכשרת מורים באוניברסיטת קליפורניה עברה שינויים מפליגים בעקבות מחקר הערכה שנערך בשנת 1998 (Fetterman et al , 1999). דגש רב ניתן לגיבוש מחדש של חזון הפדגוגי של התכנית אשר בטא באופן מהותי יותר את הקשר בין תיאוריה למעשה. דגש רב ניתן יותר לתכנים פדגוגיים בתכנית המחודשת, תכנים וחקרי מקרה המעודדים חשיבה רפלקטיבית של הסטודנטים להוראה והרחבת הסטאג' להתמחות בהוראה לשנה מלאה. כמו כן, הונהגה תוכנית משלימה לתואר שני להכשרת מורים באוניברסיטת סטנפורד. התפיסה הבסיסית של התכנית שונתה מסטודנטים להוראה הנחשפים למצבורי ידע להדגשת תפקידם הפעיל של הלומדים כאנשי מקצוע מתנסים. הסטודנטים להוראה בתכנית STEP אינם פאסיביים עוד: הם נדרשים כל הזמן לקבל החלטות מקצועיות תוך כדי תהליך הלמידה וליישם את ההחלטות בהוראה פעילה בבתי הספר המאמנים.
דגש רב ניתן להוראה השפה האנגלית ולרכישת אסטרטגיות הוראה מגוונות שיש בהן כדי לסייע למורים להתמודד בכיתות בהם יש תלמידים מאוכלוסיות שונות וברמות יכולת שונות. הסטודנטים להוראה בסטנפורד נחשפו לשיטות הוראה פעילות המתאימות לאוכלוסיות הטרוגניות שונות, לתלמידי החינוך המיוחד ולחשיבות של הקניית אוריינות לשונית בהוראה השוטפת במקצועות השונים.
כמו כן, שולבו בהכשרה של תכנית STEP יותר שיטות הוראה המטפחות למידה שיתופית ולמידת חקר של תלמידים בכיתה. ביטוי נוסף לשינוי בארגון הלמידה היה יצירת קבוצות למידה העוברות ביחד את כל המסלול, לרבות ההתמחות המעשית בבתי הספר המאמנים. גיבוש הסטודנטים להוראה כצוותי למידה הלומדים ומתמחים יחד תרם רבות לגיבוש תכנית STEP כתכנית המקדמת למידה מבוססת קהילה מקצועית או קהילת מעשה הפועלת ברוח צוות ושיתוף להחלפת ידע. בין היתר נועד מבנה לימודי זה לטפח את כשרי המנהיגות של הסטודנטים להוראה. השינוי התבטא במידה רבה גם בתוכניות הסטאג' אשר נועדו לשקף ביתר שאת את העקרונות הנ"ל ואת חשיבות הסטנדרטים להערכה של PACT במדינת קליפורניה.
הציפיות מהסטודנטים להוראה המשולבים בתוכנית הסטאג' של סטנפורד נעשו מחודדות יותר בעיקר מבחינת הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים להוראה ולהערכתה. לשם כך, כל המדריכים הפדגוגיים והמורים המאמנים והנלווים של תכנית STEP עברו בעצמם אימון מחדש להכרות קרובה יותר עם הסטנדרטים הנדרשים להוראה יעילה.
כמו כן, ניתנה עדיפות גבוהה יותר בתכנית STEP לשילוב יישומי המחשב והתקשוב בכל הקורסים וזאת כחלק מהדגשת החשיבות של יישום הטכנולוגיה החינוכית והתקשוב בכיתה. הנחת היסוד היא כי במהלך ההוראה בעתיד של הסטודנטים להוראה, התקשוב ימלא תפקיד משמעותי יותר לתלמידים.
ביטוי נוסף לשינוי בתכנית STEP היה חיזוק הקשר עם בתי הספר המאמנים וחילופי הידע הדידקטי עמם. כדי לאפשר גיוון בדרכי ההוראה צורפו בתי ספר מאמנים המייצגים חתכי אוכלוסיה שונים, כגון מיעוטים או תלמידים משכבות מעוטות יכולת. הקו המנחה היה לאפשר לסטודנטים להוראה לצבור יותר יכולות מקצועיות תוך כדי התנסות מעשית בסביבות הוראה שונות ומגוונות (Ball & Cohen, 1999).
שינוי נוסף בתכנית STEP היה הכנסת תוכנית הכשרה למורים לבתי ספר יסודיים בנוסף למסלול העל-יסודי שהיה קיים כבר בסטנפורד. על הצלחת תכנית STEP יכולים להעיד הנתונים הבאים: 87 אחוז מבוגרי התכנית מתמידים וממשיכים בהוראה בבתי הספר בהשוואה לממוצע ארצי של 50-60% בתוכניות הכשרת מורים במוסדות אחרים.
מרכיבי תוכניות ההערכה המתמשכת של תכנית STEP
על מנת להעריך אם השינויים שהוכנסו בתכנית STEP אכן מביאים לשיפורים הרצויים והאם הם תורמים ליעילות הנדרשת, גובשה באוניברסיטת סטנפורד תכנית הערכה מתמשכת של הלומדים בהכשרת המורים שם.
הדגש בהערכה הוא על יכולות מקצועיות של המועמדים להוראה. בקטגוריה ביקשו החוקרים לבדוק, בעיקר, האם המטלות הניתנות לסטודנטים להוראה תורמות ליכולת ניתוח של מצבי הוראה למידה ויכולת ליישם באופן מותאם ידע פדגוגי בכיתה. במידה רבה נועדו כלי הערכה לשקף את התכונות של מורים ההולכים ומתפתחים כל הזמן מבחינה מקצועית, מורים היודעים לסגל לעצמם שיטות שונות בהתאם לתנאים המתפתחים בכיתה (Cochran-Smith ,2001). כל אלו עפ"י דרישות הסטנדרטים להוראה מקצועית של מורים (INTASC) שאומצו ע"י 30 מדינות ברחבי ארה"ב.
חשיבות רבה בגיבוש כלי ההערכה ניתנה לציפיות המעסיקים החינוכיים (כגון מנהלי בתי ספר, רכזי מקצוע) בבתי ספר בקליפורניה. נתונים חשובים נאספו גם מבוגרי תכנית STEP המלמדים כבר כמה שנים בבתי הספר. נערכו ראיונות עומק עם בוגרי התכנית אשר שימשו בתפקידים שונים, החל מהוראה בכיתה ועד תפקידי ניהול או ריכוז.
השאלות שנשאלו בראיונות נועדו לבדוק האם סוגי ידע שונים שהועברו בהכשרת המורים הם אכן משמעותיים עבורם בשלב ההוראה או הניהול בו הם נמצאים כיום. כאן ביקשו החוקרים המעריכים ללמוד מקרוב מה הם האסטרטגיות בהן נוקטים בפועל המורים, בוגרי תכנית STEP בכיתה ומה משפיע על שיקוליהם והחלטותיהם. בחינת הקשר בין שיקולי המורים ובין הידע שרכשו בהכשרה בסטנפורד נבדק באמצעות כלי ההערכה הבאים:
ראיונות עומק של הסטודנטים להוראה והבוגרים – כאן נערכו לא רק ראיונות כלליים אלא גם ראיונות פרטניים שביקשו לבדוק האם השינויים בקורסים מסוימים או התוספת של קורסים אחרים בסטנפורד אכן השפיעו על הידע של המורים. נערכה הצלבת נתונים בין נתוני ראיונות הכללים ובין ראיונות פרטניים. ניתוח הנתונים אפשר לצוות החוקרים להבין אילו קורסים תרמו יותר והאם אכן השינויים בהם הוכיחו את עצמם. מערך מחקרי זה התבסס תיאורטית על תפיסותיו של (Roeser (2002 שמצא כי תהליך ההערכה של הסטודנטים להוראה נעשה משמעותי ומועיל אחרי שנבדקת עמדות המרואיינים ביחס לשינויים שנערכו בתוכנית ההכשרה באופן ספציפי.
הראיונות שנערכו עם הסטודנטים להוראה ועם בוגרי התכנית ביקשו גם לבדוק מה ההשפעה של ניסיון חיים קודם שלהם על עמדותיהם ומה הם תוכניותיהם לעתיד. מחקר ההערכה ביקש לבודד את אותם משתנים המצביעים על הקשר שבין הידע שנצבר בהכשרת המורים והשיקולים בכיתה. לשם כך, נעשה ניסיון לנפות את השפעת הניסיון המעשי המצטבר של המורה על שיקוליו בכיתה. במהלך ראיונות העומק רואיינו 23 בוגרי תכנית STEP מהשנים 1999-2000.
כל ממצאי הראיונות סווגו עפ"י 5 נושאים עיקריים/קטגוריות: 1. האם התכנית תרמה ליעילות גבוהה יותר בהתמודדות עם תלמידים מתקשים בלימודים? 2. האם התכנית שיפרה את יכולת תכנון הלימודים, במיוחד במה שנוגע לזיהוי מטרות פדגוגית והתאמתם ארוכת הטווח 3. האם התכנית תסייעה להוראה שיתופית, כלומר שיתוף ותמיכת עמיתים תוך כדי ההוראה? 4. האם למדו המורים לפתח משובים מתאימים ורפלקציה תוך כדי הוראתם. 5. מה מידת השימוש בתפיסות תיאורטיות על מנת לפתח מיומנויות הוראה ועל מנת לגבש חזון חינוכי?
ניתוח הראיונות על יסוד קטגוריות אלו סייעו לעורכי המחקר לזהות ולגלות את התרומה של הקורסים השונים בהכשרת המורים בסנטפורד ואת מידת השפעת השינויים בהם על ההתנסות בפועל בכיתה של המורים הבוגרים.
ניתוח ההתנסויות הפדגוגיות של הסטודנטים להוראה --כאן השתמשו עורכי מחקרי ההערכה של STEP בכלי מחקר תקף בשם TTK אשר כבר נבדק קודם לכן ע"י מבחני הערכת המורים הארצית מסוג INTASC.
ה- (TTK- (INTASC Pilot Test of Teaching Knowledge פותח ע"י מורי מורים על מנת לזהות סימני ידע פדגוגי על ידי השוואה בין מצב המיומנויות לפני התחלת תכנית ההכשרה ובין רמת המיומנויות לאחר התכנית. שאלוני ה-TTK רושמים ומתעדים את מצב הידע והמיומנויות של הסטודנטים להוראה בכל אחד משלבי הקורסים כאשר המטרה היא לזהות בוודאות צמיחה של ידע פעיל ומיומנויות במהלך כל שלבי הכשרת המורים (Shultz, 2002).
הסטודנטים נדרשים לענות על שאלון מפורט ובו שאלות רב-ברירתיות המשקפות ידע פדגוגי פעיל. חלק לא מבוטל מ-TTK בנוי משאלות פתוחות בהם נדרשים הסטודנטים להוראה לתאר את הבנתם לגבי תיאוריות פדגוגיות שונות, שיטות הוראה ותפיסות דידקטיות.
איסוף ממצאים ודוגמאות של עבודות הסטודנטים - עורכי מחקר הערכה המתמשך של STEP ביקשו ללמוד כיצד הסטודנטים מתאימים את ההוראה שלהם להתנסות בכיתה. לצורך כך, נאספו ונותחו ממצאים של מערכי השיעור ומערכי העבודה שלהם. המטרה הייתה לבחון באיזו מידה הסטודנטים להוראה לומדים לכוון ולהפעיל את התלמידים עפ"י תכנית הלימודים ותחום הדעת הנדרש. הסטודנטים להוראה נדרשו גם לתאר את ההתמודדות שלהם בכיתה ולנתח את ההחלטות שקיבלו במהלך ההתנסות בכיתהׁ (ניתוח אירועי למידה) על בסיס התהליך הפדגוגי שגיבש פרופסור לי שולמן (Shulman, 1996). הניתוח של הממצאים התבסס גם על המסגרת התיאורטית של פרופסור ברלינר לאבחון הבדלי חשיבת מומחים ומתחילים (Berliner ,1986 , 1991).
תצפיות אחר התנסות מעשית של סטודנטים להוראה - כלי תקף אחר בהם נעזרו מעריכי תכנית STEP היה טבלאות ההערכה הפדגוגיות המובנות שפותחו עבור מפקחים חינוכיים בקליפורניה. מדובר על תבניות הערכה המבוססות על סטנדרטים חינוכיים להוראה מקצועית בקליפורניה (California Standards for the Teaching Profession). זהו כלי הערכה תקף שפותח בשיתוף בין מחלקת החינוך וביה"ס לחינוך של אוניברסיטת קליפורניה. בכלי הערכה זה, הקריטריונים המפורטים להערכה במהלך התצפיות הם ברורים ומגובשים למדי המשקפים הן הערכה מסכמת והן הערכה מעצבת (Howey & Zimpher , 1989).
שימוש בכלי הערכה של PACT – מרכיב נוסף בתכנית הערכה המתמשכת הם כלי ההערכה שפותחו בקליפורניה במסגרת תכנית PACT להערכת למורים. אחד מכלי ההערכה הספציפיים של PACT בו נעשה שימוש בתוכניות הכשרת המורים, נקרא TPA (Teacher Performance Assessment) אשר בפיתוח ובתיקוף שלו היו מעורבות 12 מכללות לחינוך בקליפורניה. כלי הערכה זה כולל אירועי הוראה (teaching event) שנאספים בפורטפוליו בתחומי הדעת בהם מלמדים הסטודנטים להוראה. אירועי הוראה מצטברים אלו נועדו לשקף יכולות מוכחות בתחומי ההוראה, התאמת תכנים לתלמידים וניתוח מצבי הוראה.
כל אירוע למידה כולל תיאור ההקשר החינוכי, מערכי השיעור, צילומי וידאו המתעדים שיעורי אותם העביר הסטודנט להוראה, דוגמאות של עבודות הסטודנט להוראה, ורפלקציות כתובות לגבי שיקולי ההוראה של הסטודנטים כפי שנכתבו במהלך ההתמודדות עצמה. דגש ניתן בתיקוף של ה-TPA ליכולות של המורה או הסטודנט להוראה להתאים את הוראה לצרכי התלמידים, כולל צרכים של תלמידים בחינוך המיוחד או קשיים של תלמידים חלשים יותר בכיתה.
בתכנון אירועי הלמידה והמטלות ע"י הסטודנטים להוראה הם צריכים לשקף יכולות למזג בין הערכה מסכמת ובין הערכה מעצבת. כלי ההערכה שפותחו במסגרת PACT נחשבים כבעלי ערך רב כיום למדידת יכולות הסטודנטים להוראה לתכנן שיעור ולביצוע רפלקציה ומכאן התרומה הרבה שלהם לביסוס מחקר ההערכה של תכנית ההכשרה STEP.
שימוש בממצאי מחקר ההערכה לשיפור תוכניות STEP
הצלבת הנתונים מכל הממצאים שנאספו במחקר ההערכה המתמשך בסטנפורד נועדה באופן אופרטיבי להכניס שיפורים בתוכניות השונות של STEP ומכאן היתרונות של הערכה דינאמית כזו המשמשת אך ורק לשיפור ההכשרה להוראה ולא בהכרח לצרכי מחקר אמפיריים. בהתאם לכך, נבחנים כל הזמן נקודות החולשה והחוזק של התכנית בעקבות ניתוח הממצאים וההחלטה הסופית לגבי השיפור שיש לנקוט היא פועל יוצא של עדויות אוטנטיות שהתקבלו מדיווחי סטודנטים או ניתוח נקודות המבט של בוגרי תכנית STEP המלמדים כבר שנתיים או שלוש בבתי הספר. נמצאו לא מעט תחומים בהם חשו בוגרי התכנית כי לא הוכשרו כיאות ובהתאם לכך נערכו שינויים בקורסים ובהרכב התכנית. כך למשל, המשקל של הכשרה להוראה בינתחומית צומצם בחשיבותו בתכנית הכשרה בעקבות תובנות שתועדו במחקר ההערכה. הוחלט לתת משקל מרבי להכשרה בתחומי הדעת ופחות לתחומי דעת בינתחומיים שאינם נדרשים כיום על המורים בבתי הספר. המתאם הישיר בין ניתוח ממצאי ההערכה ובין היישום המהיר בתכנית ההכשרה הוא ההופך את תכנית STEP לאחת מתוכניות הכשרת המורים הטובות כיום בארה"ב ובעולם.
מחקרים ומקורות מידע אשר צוטטו בסיכום:
Ball , D.L & Cohen, D.K.(1999). "Developing practice, developing practitioners: toward a practice-based theory of professional education," In l. Darling-Hammond & G. Sykes (Eds). Teaching as learning profession: A handbook of policy and practice (pp. 3-32).
Berliner , D. (1986). In pursuit of the expert pedagogue, Educational Researcher, 15 (7) , pp. 5-13.
Berliner , D. (1991). Perceptions of student behaviour as function of expertise, Journal of Classroom Interaction, 26 (1) , pp. 1-8.
Cochran-Smith, M. (2001). "Constructing outcomes in teacher education: policy, practice and pitfalls," Education Policy Analysis Archives, 9 (11) . Retrieved from http://epaa.asu.edu/epaa/v9n11.html
Fetterman, D., Connors , W. Dunlap, K. Brower , G. Matos, T., Paik , S. (1999). Stanford Teacher Education Program 1997-98 Evaluation Report ,
Hammerness, K. & Darling-Hammond , L (2002) . "Meeting old challenges and new demands: the redesign of the Stanford teacher education program", Issues in Teacher Education, 11 (1) , pp. 17-30.
Howey, K R. & Zimpher , N.L. (1989). Profiles of Preservice Teacher Education,
Shulman, L .S. (1996). "Just in case: Reflections on learning from experience," in J Colbert , P. Desberg. & K Trimble (Eds). The case for education : contemporary approaches for using case methods (pp. 197-217) .
Shultz, S (2002) . "Assessing growth in teacher knowledge", Issues In Teacher Education, 11 (1) , pp. 49-64.