מקור וקרדיט:
Boyd, D.J., Grossman, P.L., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J. (2009). Teacher preparation and student achievement, Educational Evaluation and Policy Analysis, 31(4), 416-440.
המאמר תורגם , סוכם ועובד לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
רקע למחקר - קיימת מחלוקת חריפה לגבי הדרך הטובה ביותר להכשיר מורים כך שישפרו הישגי תלמידים. יש הטוענים שהקלת הקבלה לתוכניות ההכשרה תהווה משיכה למועמדים טובים; אחרים טוענים שהשקעה בהכשרה איכותית תהווה שירות טוב יותר למטרה זו, גם אם בדרכים ובדגמים שונים (Levine, 2006). מיעוט המחקר בתחום זה יוצר הזדמנות ל"פתרונות" שלרוב אינם מלווים בהערכה. מחקר זה הוא ניסיון להוסיף פן מחקרי לנושא (ר' גם, Harris & Sass, 2007). בניו-יורק מורים משתלבים בתוכניות הכשרה הן בנתיבים המסורתיים והן בנתיבים חלופיים. ובשני סוגי הכשרה אלה הם נחשפים לשונות בהכשרה בין המוסדות ובתוכם (Boyd et al., 2008). חוקרים ציינו ארבעה רכיבים שיש להם חשיבות למחקר שיגשר על פני פערי הידע הקיימים ביחס להכשרה (Wilson, et al., 2001). לדעתם על המחקרים:
א) להשוות בין פרקטיקות המתקיימות במוסדות שונים כדי לעמוד על יעילותן – במחקר הנוכחי יש ניתוח של 31 תוכניות הכשרה לבית הספר היסודי, מסורתיות וחלופיות, כדי להשוות בתוך התוכניות וביניהן. מתקיימת גם השוואה של התנסויות מורים מתחילים בכל הנתיבים בהכשרה לבתי ספר בניו יורק.
ב) לבחון את הקשר בין מרכיבים ייחודיים של תוכניות ההכשרה לבין תוצרים ייחודיים ובהם הישגייתלמידים – במחקר הנוכחי יש תיאור מפורט של מדיניות ומעשה בתוכניות הכשרה: ניתוח מסמכים, ראיונות עם מנהלים, וסקרים בקרב מורי מתמטיקה וקריאה ובקרב משתתפים ובוגרים של התוכניות.
ג) לכלול דרכי הערכה ומדידה שיש בהם רגישות לתכנים ולאיכויות של התוכניות - במחקר הנוכחי נעשו השוואות למציאת קווי דמיון ו/או שוני בין תוכניות, וכך נבחן הקשר בין רכיבים ייחודיים של תוכניות ההכשרה לבין ההישגים של הלומדים.
ד) לכלול מרכיב ארוך-טווח ולבחון השפעות לאורך זמן – במחקר הנוכחי נעשה מעקב דו-שנתי אחר המשתתפים בתוכניות ההכשרה והישגיהם הושוו לבסיס נתונים רחב של השיגי תלמידים.
מטרתו של המחקר המוצג המתייחס לארבע הנקודות הנ"ל, הייתה לתת תמונה רחבה של תחום הכשרת מורים באזור גדול אחד (NYC) ולתאר באופן כללי כיצד מכשירים בו מורים לבתי ספר יסודיים ומהי ההשפעה של השונות בהכשרה. במחקר נבחנו כמה היבטים: זווית הראייה של שוק העבודה, מאפיינים של תוכניות הכשרה, מאפייני מורים ודיגום של השפעות של הכשרה.
תוצאות- התוצאות מראות שיש שונות בין תוכניות ביעילות הממוצעת של המורים הנכנסים לעבוד בבתי הספר בעיר. בלטו כמה תוכניות שהבוגרים שלהן היו יעילים יותר בצורה משמעותית, כפי שהשתקף בהישגי תלמידיהם. מן המחקר עולה גם שמאפיינים של תוכניות הכשרה משפיעים על תוצרי תלמידים אם כי ראוי לציין שהממצאים הם יותר בבחינת קו שמסתמן מאשר קביעה סיבתית מוכחת. היכולת של
תוכנית הכשרה למשוך אליה סטודנטים היא מאפיין תוכניתי שצריך לכלול בתהליך ההערכה של תוכניות. אולם, בניסיון לזהות אילו היבטים של התכנית תורמים ליעילות המורים הלומדים בה בכיתות בית הספר, יש צורך לקחת בחשבון את נתוני הכניסה של המתכשרים (כאן הדבר נעשה בפרוצדורה סטטיסטית).
על בסיס המחקר ניתן להצביע על היבט ייחודי אחד של תוכנית ההכשרה הקשור בעקביות להישגי תלמידים. הכשרת מורים המתמקדת בעבודה בכיתה ומספקת למתכשרים הזדמנויות ללמוד מה יעשו כמורי שנה ראשונה יוצרת מורים, שבממוצע, יעילים יותר בשנה זו. ממצא זה עלה הן מהערכת הדרישות של התוכניות והן ממדידת הביצועים של המורים. לדוגמה, תוכניות המספקות התנסויות מעשיות רחבות או דורשות פרויקט מרכזי יוצרות במובהק יותר מורים מתחילים יעילים. מורים שהיו מעורבים במהלך ההתכשרות בעבודת הממשית של ההוראה (למשל, להאזין לילד שקורא בקול רם או לנתח עבודה שתלמיד עשה במתמטיקה) הצליחו יותר במונחים של הישגי תלמידים במהלך השנה הראשונה. באופן דומה, מתכשרים להוראה שהזדמן להם לסקור ולחקור תוכנית לימודים שבה נעשה שימוש בבית הספר פעלו טוב יותר במונחים של ציוני מבחנים של תלמידיהם במתמטיקה ובאנגלית. גם שיבוץ הולם של סטודנטים במסגרת ההתנסות המעשית מהווה מאפיין חיובי של תוכנית ההכשרה במונחים אלה. למידה המעוגנת בפרקטיקה של ההוראה קשורה באופן חיובי להישגי התלמידים בשנת ההוראה הראשונה. למידת תוכן קשורה באופן חיובי לשנה השנייה להוראה. יתכן שהפרקטיקה היומיומית של ההוראה מאפשרת למורים כניסה להוראה במהלך השנה הראשונה שהיא שנה מאתגרת ביותר. ידע תוכן חשוב במידה דומה להוראה אך אינו מבחין בין מורים אפקטיביים יותר פחות אלא מהשנה השנייה במקצוע, כשהמורים חשים כבר בנוח יותר בהוראה. הבנת המנגנון של השפעות אלה ושל המאפיינים של הכשרה יעילה תיתרם ממחקר נוסף שיבחן מקרוב נקודות אלה שבין פרקטיקה ותוכן.
מגבלות המחקר - ראוי לציין כי לא נמצאה במחקר תמיכה להשערה שהזדמנויות רבות יותר ללמידה כיצד תלמידים לומדים משפיעות על הישגים של תלמידים אצל מורי שנה ראשונה ושנייה. ראוי גם להיזהר בפרשנות הממצאים שכן הם מייצגים רק שלב ראשון במחקר גדול הבודק את היחסים בין תוכניות הכשרה לבין ההשפעות של בוגריהן על הישגי תלמידים. המחקר הקיים בתחום זה הוא עדיין בחיתוליו.
סיכום- המחקר מצביע על מגמת השפעה של מאפייני ההכשרה לפחות על ההוראה של מורי שנה א' ו-ב', במונחים של הישגי תלמידים. הוא גם מציע דרך למעבר מהשוואה בין מסלולים חלופיים של ההכשרה לבין מסלולים מסורתיים יותר אל ההוראה עצמה. הבחנה זו בין החלופי למסורתי מעוררת קשיים שכן קיימת שונות רבה בין התוכניות בתוך כל קבוצה כזאת ובגלל החפיפה הקיימת בין מאפיינים רבים בין שני סוגי תוכניות אלה (Boyd Grossman, et al., 2008, Hunphrey et al., 2008). המחקר דוחף את הדיון במדיניות קדימה בכך שהוא חוקר מאפיינים ייחודיים של תוכניות, בין אם הן מסווגות כמסורתיות או כחלופיות ובתרומתם להישגי תלמידים. מטרת החוקרים היא לספק מידע שימושי לבנייה וליישום של תוכניות הכשרה יעילות והוא מהווה צעד ראשון ביצירת הקשר בין מאפייני תוכניות לבין השיגי תלמידים.
ביבליוגרפיה
Boyd, D., Grossman, P., Hammerness, K., et al., (2008). Surveying the landscape of
teacher education in NYC: Constrained variation and the challenge of innovation Education Evaluation and Policy Analysis, 30(4), 319-343.
Harris, D.N., & Sass, T. (2007). Teacher training, teacher quality and student achievement, (Calder Working Paper 3).
Humphrey, D., Wechsler, M., & Hough, H. (2008).Characteristics of effective alternative teacher certification programs, Teacher College Record, 110(1), 1-63.
Levine, A. (2006). Educating school teachers, NY: The Education Schools Project.