הפחתת הלם המציאות: השפעות של הכשרה לכישורי ניהול כיתה על מורים מתחילים

Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D. (2015). Reducing reality shock: The effects of classroom management skills training on beginning teachers, Teaching and Teacher Education, 48, 1-12.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה - שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה. בשני הקורסים הופעלו: • דיונים קבוצתיים • עבודה קבוצתית • משחק תפקידים • מילוי שאלונים על מתח ודפוסי התמודדות.

ניהול כיתה מוגדר כפעולות שמורה נוקט ליצירת סביבה התומכת ומאפשרת למידה אקדמית וחברתית-רגשית (Evertson & Weinstein, 2006). מנהלי כיתה טובים בוחרים בדרכי ניהול התואמות למטרות ההוראה, לפעילויות הלימודיות ולמאפייני התלמידים. מחקרים בתחום מתמקדים בעיקר בדרך שבה ניתן לצמצם בעיות משמעת בכיתה ולהגביר את מעורבות התלמידים בלמידה. חלק מהמחקרים התמקדו באינטראקציה בין תחושת מסוגלות עצמית של המורה לבין גורמי מתח ושחיקה (Dicke, Parker et al., 2015). באחרים נמצא קשר הדדי בין מסוגלות לבין שחיקה, וכן שמסוגלות מנבאת שחיקה (Wudy & Jerusalem, 2011). עוד נמצא כי הקשר בין תחושת מסוגלות לבין שחיקה מתווך (is mediated) ע"י גורמי לחץ כמו התנהגויות תלמידים, עומס עבודה ועמימות (Dicke et al., 2014). מורים שאיכות ההוראה שלהם גבוהה חווים הצלחות וחשים פחות לחץ (Klusmann et al., 2008).

הכשרה לניהול כיתה – סקירת תוכניות בתחום (2006 ,Freiberg & Lapointe) העלתה שאין תוכניות הכשרה רבות לניהול כיתה (Webster-Stratton et al., 2001, Piwowar et al., 2013), ועוד פחות – לעבודה עם מורים מתחילים (Evertson, & Harris, 1999). הכותבים מביאים בפירוט את COMP* שהיא תוכנית הכשרה לניהול כיתה בת ארבעה עקרונות מרכזיים: דגש על מניעה, תפיסת ניהול כיתה והוראה כקשורות זו לזו, ראיית התלמידים כשותפים פעילים בסביבת הלמידה ותפיסת שיתוף מקצועי כתומך בשינויים בדרכי הוראה. בכיתות של מורים שהשתתפו בסדנאות COMP בהשוואה לאחרים נמצא כי נוצרה סביבת למידה שאופיינה בפחות הפרעות וביותר זמן הוראה ולמידה.

השערות המחקר: החוקרים בדקו כישורי ניהול כיתה ומאפייני תחושת רווחה (Well-being) של המורה בכיתה. (1) בקרב מורים מתחילים המשתתפים בתוכנית הכשרה לניהול כיתה יימצאו ערכים גבוהים יותר במחוון של כישורי ניהול כיתה בהשוואה לאחרים; (2) בקרב מורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית לניהול כיתה יתגלו ממצאים דומים במחוון של בדיקת תחושת רווחה למשתתפים בתוכנית לניהול מתחים. שתי הקבוצות יימצאו גבוהות יותר מכאלה שלא קבלו כל הכשרה.

מה נמצא במחקר?

א) האפקטיביות של הכשרה לניהול כיתה על תפיסת כישורי הניהול - עליה נתפסת בכישורי הניהול של המורים המתחילים יחסית לאחרים במחקר. תחושת רווחה/נוחות (well being) בכיתה – גבוהה יותר בקרב המשתתפים בהשוואה למורים מתחילים שלא קיבלו כל הכשרה (נבדק עד כשנה אחרי ההכשרה). תפיסת שחיקה נפשית פחותה מהמשתתפים האחרים, תוכנית הניהול השפיעה חיובית על תחושת המסוגלות העצמית, על תחושות ההצלחה וההישג של מורים אלה.

ב) ידע פדגוגי-פסיכולוגי (פ"פ) - שימוש באסטרטגיות לניהול כיתה משפיע חיובית על התנהגות תלמידים ומשמעת בכיתה. ידע פ"פ של מורים מתחילים, הכולל ידע על ניהול כיתה, נמצא קשור לאיכות ההוראה שלהם (Voss et al., 2011). תלמידים מדווחים על פחות הפרעות בכיתה בהשוואה לאחרים.

ג) נסיבות ההכשרה: משך - עדיין יש לבחון מהו משך ההכשרה הנדרש למורים מתחילים בנושא זה (Snyder et al., 2011). במחקר השוואתי בין השפעות של תוכנית קצרה (סדנה חד-יומית) לבין סדנה ארוכה (5 ימים) נמצאה עדיפות מובהקת לתוכנית הארוכה (Fabiano et al., 2013). עיתוי – חשוב להפעיל את הסדנה כשהמורים פעילים בבית ספר ובכיתה ולא במנותק, ולהחיל את הנלמד על דוגמאות ממשיות. התאמה – חשוב לבחון התאמה לנסיבות מקצועיות וארגוניות שונות בהקשרים מדינתיים שונים.

ד) לדעת החוקרים ניתן לראות בהכשרה לניהול כיתה משאב להתמודדות עם הלם המציאות. הלם המציאות מתייחס להתמוטטות של אידיאלים או ציפיות שמתפתחים כבר במהלך ההכשרה לאחר מפגש ראשוני עם כיתה. ניתן להבחין בו שלושה שלבים: נפילה, עייפות ושחיקה, התאמה/הסתגלות (Friedman, 2000). יש קשר ואף חפיפה בין הלם המציאות לבין שחיקה. במחקר זה תפיסת השליטה בכישורי ניהול כגבוהה היוותה בלם בפני שחיקה והלם ומנוף לפחות לחץ וליותר רווחה. יש מחקרים בהם נמצא קשר סיבתי ביניהם לגבי מורים בכלל (Schwarzer & Hallum, 2008, Wudy & Jerusalem, 2011), ולגבי מורים מתחילים בפרט (Klusmann et al., 2012).

לסיכום, לפי המחקר התערבות בת יומיים וחצי בנושא ניהול כיתה בקרב מורים מתחלים עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על תפיסת יכולות ניהול כיתה והרווחה שלהם. ע"י כך גדל הסיוע למניעת הלם המציאות, התמיכה בהתמדה והחיזוק של איכות ההוראה.

COMP= Classroom Organization and Management Program*

ביבליוגרפיה

Dicke, T., et al., (2014). Self-efficacy in classroom management, classroom disturbances and emotional exhaustion, Journal Educational of Psychology, 106(2), 569-583.
Dicke, T., Parker, P., et al., (2015). Investigating longitudinal changes in beginning teachers' efficacy and emotional exhaustion, Contemporary Educational Psychology, 41, 62-72.
Evertson, C.M., & Harris, A. H. (1999). Support for management learning centered classrooms, in: H.J. Freiberg (Ed.) Beyond behaviorism: Changing the classroom management paradigm, Boston, MA: Allyn & Bacon, 57-73.
Evertson, C.M., & Weinstein, C.S. (2006). Classroom management as a field of inquiry, in: C.M., Evertson & C.S., Weinstein, (Ed.), Handbook of Classroom management, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum, 3-15.
Fabiano, G.A., et al., (2013). A comparison of experiential versus lecture training for improving behavior support skills in early education, Early Education Research Quarterly, 28, 450-460.
Freiberg, H.J., & Lapointe, J.M. (2006). Research-based programs for preventing and solving discipline problems, in: : C.M., Evertson & C.S., Weinstein, (Ed.), Handbook of Classroom management, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum, 3-15.
Friedman, I. A. (2000). Burnout: shuttered dreams of impeccable professional performance, Journal of Clinical Psychology, 56, 595-606.
Klusmann, U., et al., (2008). Engagement and emotional exhaustion in teachers, Applied Psychology: An International Review, 57, 127-151.
Piwowar, V., et al., (2013). Training in service teachers' competencies in classroom management – a quasi-experimental study with teachers of secondary schools, Teaching and Teacher Education, 30, 1-12.
Schwarzer, R., & Hallum, S. (2008). Perceived teacher self-efficacy as a predictor of job stress and burnout: mediation analysis, Applied Psychology: An International Review, 57, 152-171.
Snyder, J., et al., (2011). The impact of brief teacher training on classroom management and child behavior in at-risk preschool settings, Journal of Applied Development Psychology, 32, 336-345.
Voss, et al., (2011). Assessing teacher candidates' general pedagogical/psychological knowledge: Test construction and validation, Journal of Educational Psychology, 103, 952-969.
Webster-Stratton, C., et al., (2001). Preventing conduct problems , promoting social competence, Journal of Clinical Child Psychology, 30, 283-302.