העדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים בבחירת השתלמות מקצועית, על פי שלבים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה
מאת: שרה רוזן
מילות מפתח:
בתי ספר
בתי ספר יסודיים
השתלמויות מורים
השתלמות מקצועית
התפתחות מקצועית
מורים
מחקר בחינוך
מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
מחקר זה עוסק בהעדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים, להשתלם בהשתלמויות מקצועיות במהלך שנות עבודתם. מטרתה העיקרית של המחקר לתרום להבהרת סיבות המורים להשתלם בהשתלמויות שונות (השתלמויות הקשורות באופן ישיר לעבודתו של המורה בכתה והשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו של המורה בכתה), בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. סיבות המורים להשתלם הוגדרו כסיבות אישיות (עניין אישי, המלצות חברים, גמול השתלמות) או סיבות מקצועיות (עניין ורלוונטיות למקצוע, צורך של בית הספר, ובקשת המנהל, היכרות במקצועיות המרצה) נבדקו בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. כמו כן נבדקו סיבות המורים להשתלם בזיקה למשתני הרקע של המורה (תחום ההוראה, וותק המורה בהוראה ולהשכלתו).
על פי ספרות המחקר בתחום זה, נושא ההשתלמות המקצועית היה נושא חשוב בדיוני מוסדות ההכשרה וההשתלמות בארץ (מלכיאל, 1987). ההשתלמות המקצועית נחשבת לגורם חשוב בתהליך הפרופסיונליזציה של מקצוע ההוראה, לשם קידומם המקצועי של המורים ולמען הכנסת שינויים למערכת החינוך. כמו בעלי מקצועות אחרים, גם המורה, אם ברצונו למלא את תפקידו כראוי, חייב לעסוק בהעשרה, בעדכון וברענון של עולמו המקצועי. המורה חייב לעשות זאת בדרך של למידה מתמדת, קרי: למידה עצמית או השתתפות בהשתלמויות שונות (דיאמנט, בן גלים, פרידמן, 1989).
המחקר נערך בקרב מדגם של 202 מורים מבתי ספר יסודיים ממחוז חיפה. במחקר השתתפו מורים כוללים ומורים שהתמחו בדיסציפלינה ספציפית כמו למשל: מדעים, מקצועות ההומניסטיקה, טכנולוגיה וכדומה.
על פי ספרות המחקר בתחום זה, נושא ההשתלמות המקצועית היה נושא חשוב בדיוני מוסדות ההכשרה וההשתלמות בארץ (מלכיאל, 1987). ההשתלמות המקצועית נחשבת לגורם חשוב בתהליך הפרופסיונליזציה של מקצוע ההוראה, לשם קידומם המקצועי של המורים ולמען הכנסת שינויים למערכת החינוך. כמו בעלי מקצועות אחרים, גם המורה, אם ברצונו למלא את תפקידו כראוי, חייב לעסוק בהעשרה, בעדכון וברענון של עולמו המקצועי. המורה חייב לעשות זאת בדרך של למידה מתמדת, קרי: למידה עצמית או השתתפות בהשתלמויות שונות (דיאמנט, בן גלים, פרידמן, 1989).
המחקר נערך בקרב מדגם של 202 מורים מבתי ספר יסודיים ממחוז חיפה. במחקר השתתפו מורים כוללים ומורים שהתמחו בדיסציפלינה ספציפית כמו למשל: מדעים, מקצועות ההומניסטיקה, טכנולוגיה וכדומה.
בזיקה לנושא המחקר נבדקו ההשערות הבאות:
1. קיים קשר בין משתני הרקע (וותק בהוראה, השכלת המורה, תחום ההוראה, גודל בית הספר, שכבת הגיל העיקרית בהוראה ואקלים בית הספר) לבין מספר ההשתלמויות לסוגיהן (השתלמויות הקשורות באופן ישיר לעבודתו של מורה בכתה והשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו בכתה) בהן יבחר המורה להשתלם.
2. קיים קשר בין כל אחד ממשתני הרקע (וותק בהוראה, השכלת המורה, תחום ההוראה, שכבת הגיל העיקרית בהוראה, גודל בית הספר ואקלים בית הספר) לבין סיבות המורה לבחירת ההשתלמות.
3. קיים קשר בין כל אחד ממשתני הרקע (וותק בהוראה, השכלת המורה, תחום ההוראה, שכבת הגיל העיקרית בהוראה, גודל בית הספר ואקלים בית הספר) לבין תפיסתו של המורה את תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
4. קיים קשר בין השלב בהתפתחותו המקצועית של המורה לבין מספר ההשתלמויות לסוגיהן (השתלמויות הקשורות ושאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו של המורה בכתה) בהן יבחר להשתלם.
5. קיים קשר בין השלב בהתפתחותו המקצועית של המורה לבין הסיבות לבחירת סוג ההשתלמות (השתלמות קשורה או שאינה קשורה באופן ישיר לעבודתו בכתה).
6. קיים קשר בין השלב בהתפתחותו המקצועית של המורה לבין תפיסתו את תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
7. קיים קשר בין תפיסת המורה את ההוראה כפרופסיה לבין מספר ההשתלמויות לסוגיהן בהן יבחר להשתלם.
8. קיים קשר בין תפיסתו של המורה את ההוראה כפרוסיה לבין הסיבות לבחירתו את ההשתלמות המקצועית.
9. קיים קשר בין תפיסתו של המורה את ההוראה כפרופסיה לבין תפיסתו את תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
1. קיים קשר בין משתני הרקע (וותק בהוראה, השכלת המורה, תחום ההוראה, גודל בית הספר, שכבת הגיל העיקרית בהוראה ואקלים בית הספר) לבין מספר ההשתלמויות לסוגיהן (השתלמויות הקשורות באופן ישיר לעבודתו של מורה בכתה והשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו בכתה) בהן יבחר המורה להשתלם.
2. קיים קשר בין כל אחד ממשתני הרקע (וותק בהוראה, השכלת המורה, תחום ההוראה, שכבת הגיל העיקרית בהוראה, גודל בית הספר ואקלים בית הספר) לבין סיבות המורה לבחירת ההשתלמות.
3. קיים קשר בין כל אחד ממשתני הרקע (וותק בהוראה, השכלת המורה, תחום ההוראה, שכבת הגיל העיקרית בהוראה, גודל בית הספר ואקלים בית הספר) לבין תפיסתו של המורה את תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
4. קיים קשר בין השלב בהתפתחותו המקצועית של המורה לבין מספר ההשתלמויות לסוגיהן (השתלמויות הקשורות ושאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו של המורה בכתה) בהן יבחר להשתלם.
5. קיים קשר בין השלב בהתפתחותו המקצועית של המורה לבין הסיבות לבחירת סוג ההשתלמות (השתלמות קשורה או שאינה קשורה באופן ישיר לעבודתו בכתה).
6. קיים קשר בין השלב בהתפתחותו המקצועית של המורה לבין תפיסתו את תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
7. קיים קשר בין תפיסת המורה את ההוראה כפרופסיה לבין מספר ההשתלמויות לסוגיהן בהן יבחר להשתלם.
8. קיים קשר בין תפיסתו של המורה את ההוראה כפרוסיה לבין הסיבות לבחירתו את ההשתלמות המקצועית.
9. קיים קשר בין תפיסתו של המורה את ההוראה כפרופסיה לבין תפיסתו את תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
כלי המחקר כללו שאלונים שבדקו את הנתונים הבאים:
1. נתוני רקע
2. השלב בהתפתחות המקצועית, כפי שדווח על ידי המורה עצמו (Burke et al, 1987).
3. עמדות כלפי תפיסת ההוראה כפרופסיה.
4. פרוט השתלמויות בהן השתלם המורה.
5. פרוט הסיבות לבחירת ההשתלמות המקצועית
6. עמדות כלפי תרומתה של ההשתלמות המקצועית.
אוכלוסיית המחקר מנתה 202 מורים בפועל מבתי ספר יסודיים במחוז חיפה. המורים מוינו על פי מורים כוללים ומורים דיסציפלינריים. המורים שנבדקו נדגמו מתוך כלל המשתלמים "בבית ספר להשתלמויות לעובדי הוראה" בחיפה וכן מורים המשתלמים במרפ"ד הממוקם במכללת גורדון בחיפה. ההשתלמויות הוגדרו כהשתלמויות הקשורות באופן ישיר לעבודתו של המורה בכתה והשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו של המרה בכתה.
מניתוח הנתונים נמצא כי: נתוני הרקע של בית הספר ושל המורה תורמים למספר ההשתלמויות בהם המורה משתלם.
א. לגודל בית הספר תרומה מובהקת למספר ההשתלמויות שמורה משתלם: מורים בבתי ספר קטנים משתלמים ביותר השתלמויות התורמות לעבודת המורה בכיתה. בבתי ספר קטנים קיים שיעור גבוה של מורים היוצאים להשתלמויות מסיבות אישיות.
ב. לאקלים בית הספר השפעה מובהקת על מספר ההשתלמויות שאינן קשורות לעבודת המורה בכתה בהן משתלם המורה. מורים המלמדים בבית ספר בהם האקלים "סגור" לשינויים משתלמים ביותר השתלמויות שאינן קשורות לעבודת המורה בכתה.
ג. להשכלת המורה תרומה מובהקת למספר ההשתלמויות בהן משתלם המורה: הן בהשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתו בכתה ובמיוחד בהשתלמויות הקשורות באופן ישיר לעבודתו בכתה.
ד. למספר שנות הוותק של המורה השפעה מובהקת על מספר ההשתלמויות שאינן קשורות לעבודתו של המורה בכתה בהן המורה משתלם.
ה. לשכבת הגיל העיקרית בהוראה השפעה מובהקת על תפיסת תרומתה של ההשתלמות המקצועית: ככל ששכבת הגיל בה מלמד המורה גבוהה יותר (כתות ה'-ו') כך תפיסתו את תרומתה של ההשתלמות המקצועית גבוהה יותר כתורמת ידע, מיומנויות עבודה, כלים להערכה.
ו. מורים שבחרו להשתלם מסיבות מקצועיות משתלמים ביותר השתלמויות הקשורות לעבודתם בכתה, לעומת המורים שבחרו להשתלם מסיבות אישיות, בכל שלב ושלב משלבי התפתחותם המקצועית.
ז. מורים שבחרו להשתלם מסיבות אישיות משתלמים ביותר השתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתם בכתה מהמורים שבחרו להשתלם מסיבות מקצועיות, בכל שלב ושלב משלבי התפתחותם המקצועית.
ח. נמצאו הבדלים במספר ההשתלמויות של המורים לפי השלב בהתפתחות המקצועית ולפי סוג ההשתלמות. עיקר ההבדל בין השלבים הוא במספר ההשתלמויות בהן משתלם המורה בכל שלב ושלב.
ט. נמצא כי יש קשר סטטיסטי מובהק בין השלב בהתפתחות המקצועית של המורה לבין הגורמים (כפי שזוהו בניתוח גורמים): "גאוות יחידה" ו"יוזמה" אשר למשתנה "תפיסת תרומתה של ההשתלמות המקצועית".
י. נמצא קשר חזק בין "תפיסתם של המורים את תרומתה של ההשתלמות המקצועית" לבין "תפיסת המורים את ההוראה כפרופסיה" אצל קבוצת המורים המשתלמת מסיבות מקצועיות.
באופן מובהק מורים המשתלמים מסיבה מקצועית ממשיכים ללמוד ולעסוק בנושאי ההשתלמות בהם הם משתתפים.
הממצאים שהתקבלו בעבודה זו והמסקנות העולות מהם מרחיבות את הידע באשר לבחירת ההשתלמות המקצועית, לעמדות המורים כלפי ההשתלמות המקצועית וכן באשר לסיבות המורים להשתלם. ידיעת התפלגות המורים המשתלמים בין השלבים השונים וידיעת נתוני הרקע של מורה בזיקה לבחירת סוג ההשתלמות עשויה לסייע בתכנון נושאי השתלמות אטרקטיביים למורים. ידיעה זו יש בה כדי לסייע בידי קובעי מדיניות, מנהלי בתי ספר ומנהלי מוסדות המקיימים השתלמות מורים לקראת תכנון יעיל ואיכותי של תהליכי שינוי במערכת החינוך בכלל ובבתי ספר בפרט.
גם באשר למורים המשתתפים בהשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבדותם בכתה ודאי יש תרומה כלשהי, עקיפה לאיכות ההוראה. מורה רחב אופקים ומשכיל הוא מורה איכותי יותר, מורה המסוגל לראות נושאים בראיה רחבה ומקיפה. הרחבת הידע על התפלגות וסיבות המורים המשתתפים בהשתלמויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודתם של המורים בכתה, עשויה לשפר תכנון השתלמויות אלו ובכך לתרום תרומה לאיכות ההוראה.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya