היעדרות כרונית בהקשר הכיתתי: השלכות על ההישגים
Gottfried, M. A. (2019). Chronic Absenteeism in the Classroom Context: Effects on Achievement. Urban Education, 54(1), 3–34
למרות ההכרה של קובעי המדיניות בנזקים שגורמת היעדרות כרונית מבית הספר ובהשלכותיה על ההישגים האקדמיים (היעדרות כרונית מוגדרת כהיעדרות מ-10% של השיעורים בשנה לפחות), מעט מחקר אמפירי נערך בנושא. המחקר הנוכחי בוחן את השפעות ההיעדרות הכרונית, לא על הישגי התלמיד הנעדר עצמו, אלא על הישגי חבריו לספסל הלימודים.
המחקר עושה שימוש בנתונים בקנה מידה רחב של המחוז העירוני שנאספו על ילדי בתי הספר היסודיים ונוטל מהם מדגם הנוגע לתלמידים אשר בקרבם שיעור ההיעדרות הכרונית צפוי להיות גבוה ביחס לממוצע הארצי.
התוצאות הוכיחו כי תלמידים אשר בכיתתם קיימת היעדרות כרונית (של חבריהם) ייפגעו מבחינה אקדמית, הן בכישורי הקריאה שלהם והן בתוצאות מבחני המתמטיקה שנערכו להם. מכאן שהיעדרות כרונית, לא זו בלבד שהשפעתה שלילית על אותם תלמידים הנעדרים ימים ארוכים מהלימודים, הוכח שהיא בעלת פוטנציאל לפגוע גם בהישגי התלמידים הנוכחים באותה סביבה לימודית.
לקריאה נוספת
צמצום היעדרויות תלמידים בכיתות הנמוכות דרך התייחסות לאמונות ההורים
הבנת מעורבותם הישירה של הורים בפיתוח מדיניות ופעילויות בית הספר בבית ספר יסודי
אף על פי שנוכחות תלמידים נרשמת כיום בצורה ממוחשבת וקל מאד להגיע לנתונים את אף אחד זה לא מעניין. בתיכון החל מפורים כבר לא רואים תלמידים בשטח…כדאי להביא כאן את החוקים בהולנד שם אסור להורים לקחת את התלמידים לטיול שלא בימי החופשות הרשמיות.