היבטים אקטואליים בהוראת גיאוגרפיה: חקר מקרה של מורי-מורים

מקור: כנס מורים חוקרים, מכללת אורנים, 12 במאי 2004.

Current Events and Topical Aspects in Teaching Geography: A Case Study of Oranim College

הדיסציפלינה הגיאוגרפית והחוקרים בתחום מעלים את דבר חשיבותם של אירועים אקטואליים, שילובם בהוראה ותרומתם להוראת המקצוע. אלו באים לידי ביטוי בהמחשות בזמן אמת, ביצירת סקרנות, בפיתוח עניין ומודעות וכן בהקניית ערכים והישגים.

בעבודה זו עסקנו ב"ידע של אקטואליה" בתחום הוראת הגיאוגרפיה במכללה. ידע אקטואלי מוגדר כ"ידע של אירועים אקטואליים" והוא נחשב לאחד המרכיבים של 'ידע כללי'.

לדעת שולמן (1986), מורים חייבים להכיר היטב גם אלטרנטיבות בהוראה ובתכנית הלימודים, כלומר, דרכי הוראה וחומרים חלופיים: "עלינו לצפות שהמורה הבשל יהיה בעל הבנות בקשר לאלטרנטיבות להוראה בתכנית הלימודים... בתוספת לידע של חומרים חלופיים לתכנית הלימודים בנושא מסוים". על המורה להיות בעל יכולת לקשור תוכן קורס נתון לנושאים או לסוגיות, כמו סוגיות אקטואליות.

השימוש בידע אקטואלי מגלם בתוכו שימוש בצורות ידע אחדות ובהן ידע פרקטי, ידע נרטיבי וידע אסטרטגי, הבאים לידי ביטוי ברעיונותיו של שון (1987), וכן ידע של מקרים וידע רפלקטיבי. המורים יכולים בעזרת הבנתם ליצור 'תכסיסי הוראה' כלומר, לעשות שימוש ב 'ידע אסטרטגי' בהוראת תוכן ספציפית בעלת משמעות, בדרך המאפשרת ללומדים לבנות ידע שימושי ורלוונטי בקונטקסט נתון, כמו ידע אקטואלי.

על פי האמנה הגיאוגרפית (1992) "...חשיבות תרומתה של הגיאוגרפיה בחשיפת פתרונות לבעיות בהווה ובעתיד. בדרך זו, תכנית הלימודים בגיאוגרפיה יכולה לקחת תפקיד פעיל בחינוך הפוליטי, החברתי, האישי, ההומניסטי, האסתטי והסביבתי".

נראה כי מורים משלבים אקטואליה בזיקה לאמונותיהם, ואלו משפיעות על דרכם לאפיין תופעות, להבין את העולם ולהעריך תמורות וכן להתייחס לאירועים ותהליכים אקטואליים. לדעת צפרוני (1992), אם המורה חדור בהכרה שצריך וגם אפשר לחנך לערכים: "אין כמו נושאי אקטואליה, המהווים גורם מְזַמֵּן לחינוך לערכים והדברים חייבים להיעשות באופן מתמיד, עקבי וקבוע".

נשאלת השאלה, האם שילוב האקטואליה בהוראה עלול לפגוע בעיצוב מבנה הדעת של הגיאוגרפיה אצל הלומד? תשובתי לשאלה זו שלילית. תופעות או אירועים גיאוגרפיים הלקוחים מן האקטואליה, הם בשר מבשרו של המקצוע. הם יזוהו באמצעות המושגים הגיאוגרפיים, יילמדו במסגרת הרעיונות העיקריים של הגיאוגרפיה, תוך כדי שימוש בדרכי החקר הסגוליות למקצוע זה.

לענייננו, חשוב למנוע את סכנת הקיטוב בין 'בית הספר' ו'העולם' שהרי הרלוונטיות של החומר הנלמד על טהרת הדיסציפלינריות, אינה ברורה לתלמידים. "ואומנם, בעיית 'המשמעות' מחריפה והולכת, כלומר, שימוש באקטואליה בהוראת הגיאוגרפיה עשוי להפוך את המקצוע לרלוונטי. נושאים חשובים לעניינינו, תופעות, תהליכים ותמורות המלווים בהיבטים אקטואליים ואך טבעי הוא לשלבם בהוראה השוטפת, ובוודאי כאשר מדברים גם על "דרכי הוראה מגוונות, צרכי התלמיד והכנתו להיות אזרח העולם" (בר-גל, 1993).

המחקר שלנו מתייחס להשקפותיהם ולעמדותיהם של מורי-מורים לגיאוגרפיה ובודק אותם כלפי דפוסים אחדים של ידע תוכן פדגוגי ביחס למקומה של האקטואליה. שאלות המחקר עלו וצמחו מתוך סיפורים של מורי-מורים הנחקרים וביטוייהם בהוראתם גיאוגרפיה, וכן בעזרת אמירותיהם, הצהרותיהם והשיחות עִמם. אלו הלכו ומוקדו בעקבות מחקר גישוש ועיון בספרות המקצועית בתחום הגיאוגרפיה והאקטואליה ובעקבות המטרה הכללית של המחקר.

שאלות המחקר

א.   מהן עמדותיהם ואמונותיהם של מורי-מורים לגיאוגרפיה כלפי הוראת אקטואליה: מהן המטרות והיעדים בהוראת האקטואליה? מהם היתרונות, המגבלות והקשיים בהוראת האקטואליה? מהי גישתם ודעתם של מורי-מורים לגיאוגרפיה ביחס להוראת אקטואליה ו"חינוך לערכים"? כיצד תופשים מורי-מורים לגיאוגרפיה את המינון בהוראת האקטואליה?

שאלות אלו מתייחסות לידע פדגוגי-אקטואלי העוסק בתחום הדעת ומתמקד במקומה של האקטואליה בתפישת התכנים (ידע התוכן).

ב. כיצד תופשים מורי-מורים לגיאוגרפיה את תהליך הלמידה של האקטואליה על ידי הלומדים?

שאלה זו מתייחסת לידע פדגוגי-אקטואלי העוסק במקומה של האקטואליה בהבנתם של מורי-מורים לגיאוגרפיה את הלומדים (ידע הלומדים). מהם עמדותיהם ומהי גישתם של מורי-מורים לגיאוגרפיה לגבי דרכי שילובה של האקטואליה, הוראתה ויישומה?

ג.    מהן דרכי ההוראה של מורי-מורים המלמדים 'גיאוגרפיה אקטואלית'?

שאלה זו מתייחסת לידע פדגוגי-אקטואלי העוסק בטכניקות-ההוראה ואסטרטגיות ההוראה ביחס למקומה של האקטואליה בהוראתם של מורי-מורים לגיאוגרפיה (ידע של דרכי הוראה).

מהלך המחקר: מהלך המחקר מוצג בארבעה שלבים הקשורים, נוגעים ומתמזגים זה בזה כדלהלן: עיון והיכרות עם הספרות המקצועית והמחקרית; איסוף הנתונים; ניתוח הממצאים; הצגת הממצאים.

אוכלוסיית המחקר: מתוך צוות מורי-המורים נבחרו מורים המלמדים גיאוגרפיה במסגרת לימודי ארץ-ישראל וגיאוגרפיה במכללת אורנים. ואלו שנמצאו ראויים מבחינת שיתוף הפעולה והשיח עמם, ומבחינת מומחיותם בהוראת התחום.

הקונטקסט המחקרי: מטרת הצגת הקונטקסט המחקרי היא, לחשוף בפני הקוראים את הסביבה הלימודית והחינוכית אשר בה עסוקים ופועלים מורי-מורים המשתתפים במחקר.

במכללת אורנים יש ביטוי לסגנונות שונים. החל בהשפעות ההיסטוריות של התנועה הקיבוצית שהיו בשעתן בעלות נטיות אידיאולוגיות (למשל, נטייה למפלגות מסוימות) וכלה בענייני דיומא שהם העיקר, למשל, שיטות הוראה מגוונות וחדישות, ניסויים, התמודדות עם דילמות, עדכונים, והיחסים המיוחדים בין מורי-המורים ללומדים ועוד.

כלי המחקר: השיקולים שהנחו מחקר זה בבחירת כלי המחקר כמתאימים לאיסוף המידע הרלוונטי, היו שאלות המחקר והמתודולוגיה ועיקרם היו: ראיונות, תצפיות ושיחות.

איסוף הנתונים: איסוף הנתונים נעזר בכלי-מחקר טיפוסיים למחקר האיכותני. הכלים העיקריים שהיו בשימוש ואשר נועדו לאסוף, לחשוף ולמצות את התופעה הנחקרת ומאפייניה בקרב מורי-מורים, הם: ראיונות מקדימים טרום-תצפיתיים, שחלקם התבססו על שיחות מקדימות; תצפיות פתוחות ותצפיות ממוקדות; ראיונות מאזכרים המתייחסים לשיעור או לנושא.

ניתוח הנתונים והממצאים: שאלות המחקר היוו את דרכי המוצא לאסטרטגיית-הניתוח והצגת
הנתונים. להשגת מטרה זו בחרנו בקידוד – Coding המפורט והשיטתי של שטראוס וקורבין
(1990, Strauss & Corbin). הניתוח של התצפיות והראיונות שנעשה באמצעות הקידוד סייע, בבניית 'תיאוריה בעלת תוקף מדעי'.

המחקר מציג לראשונה תמונת מצב עכשווית הממוקדת בהוראת אקטואליה בשיעורי הגיאוגרפיה במכללה. בידינו הצטבר ידע מפורט ביחס לדפוסי הוראתה של האקטואליה על ידי מורי-מורים לגיאוגרפיה, אשר אובחן על פי הקטגוריות האלה:

?     דפוסי הוראתם של 'אירועים ותופעות אקטואליות'

?     דפוסי הוראתם של 'תהליכים אקטואליים התפתחותיים'

?     דפוסי הוראתם של 'תהליכים אקטואליים מחזוריים'

המחקר מורה באופן עקבי, כי ברמה היום-יומית הנחקרים מעלים בשיעוריהם את ה'אקטואליה', אבל כל אחד ניחן ביכולות והתנסויות המדגישות דפוסי הוראה שונים.

יש לציין שהנחקרים הם בעלי אוטונומיה בשימוש ו"ניצול" אקטואליה בשיעוריהם ככלי, כאמצעי, כנושא וכרעיון בר-תוכן. הם פיתחו תפריט של שיטות הוראה על בסיס רעיונות הנראים להם חשובים להוראתם. לעומת זאת, נוכחנו לדעת כי במקרים של מצבי 'אקטואליה' שהתאימו לנושא שיעוריהם, חלקם לא "נִצלו" זאת ולא עסקו בם בשיעוריהם. היו כתבות עיתונאיות חדשותיות שהיוו פוטנציאל הדגמה ראוי ביותר להוראה והדגמה כמו רעידות אדמה, התפרצויות וולקניות, הוריקנים, שיטפונות, וכן אירועים ותהליכים גיאופוליטיים גלובליים, אזוריים או מקומיים הנוגעים לאדם ולסביבה. ל"הגנתם" טענו הנחקרים: "לא התכוננו", "לא היינו בקיאים", "לא רצינו לעורר מחלוקות".

?     בתחום הקוגנטיבי, הנחקרים שלנו מנסים להגיע עם הלומדים להבנת תכנים ורעיונות אקטואליים, ערכים ומושגים חדשים, יצירת תחושת המקומות הנזכרים בחדשות והכרת מיקומם וכן, לימוד מאורעות לאומיים ובינלאומיים שזה עתה התרחשו.

?     בתחום האפקטיבי נחשפה דאגתם ליצירת עניין ומוטיבציה. למשתתפים במחקר יש רצון ליצור דימוי עצמי חיובי ללומדים את האקטואליה בגיאוגרפיה, כפי שהם מתבטאים: אנחנו עוסקים ב''עניינים שהם ברומו של עולם" ואנחנו גורמים ללומדים "להיות בעניינים". מנגד, נמצא כי חלקם חושבים שלא צריך להתמודד עם אירועים מסעירים ומרגשים במיוחד של אסונות טבע או פוליטיקה, כלומר, הם מעדיפים לנהוג "בדרך אקדמית נטולת פניות".

?     בתחום דרכי ההוראה והמיומנויות הסתבר כי המשתתפים במחקר ניסו לצייד את הלומדים ביכולת התמצאות והבנה, הנמצאים בזיקה לחדשות אקטואליות המתרחשות במרחב הגיאוגרפי בציון מיקום האירוע האקטואלי או תפוצתו. הם הסתייעו במיומנויות גיאוגרפיות שכיחות בדרך טיפולם באינפורמציה אקטואלית ואומנם הציגו בשיעוריהם נתונים סטטיסטיים חדשים, תמונות לוויין עדכניות, תרשימים של תופעות עכשוויות, סרטי וידאו, מפות עדכניות ועוד. חלקם אף הפיקו מידע מכתבות חדשותיות שמקורן באינטרנט, כלומר, סביבות מתוקשבות-עכשוויות.

מדבריהם ופרשנותם של הנחקרים, נראה, כי ככל שצמחו והתנסו בתחום הוראת הגיאוגרפיה, גדל והתעצם פֶּלַח ה'אקטואליה' בהוראתם את הגיאוגרפיה וכן גברה נטייתם להגביר את השימוש שהם עושים בשכלול דפוסי הוראתה של האקטואליה בגיאוגרפיה ושילובה בשיעוריהם.

ביבליוגרפיה

בר-גל, י. (1993). מולדת וגיאוגרפיה במאה שנות חינוך ציוני. תל אביב, עם עובד.

כהן, א. (2000). הנושא המרכז, הנושא האינטגרטיבי ומיקוד הלמידה. י. עירם, ר. גלובמן (עורכים). התפתחות ההוראה במערכת החינוך בישראל. תל אביב, רמות.

ניר, ד. (1995). גיאוגרפיה, הומניסטיקה ומדע, כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית, אוניברסיטת חיפה, תשנ"ה, עמ' 74-76.

סנה, י. (2001). הוראת גיאוגרפיה אקטואלית בקורסים נבחרים במכללה. בתוך: ספר הכנס השנתי של מורים חוקרים באורנים. היחידה למחקר והערכה, תשס"א: 80-82.

צפרוני, א. (1992). התמודדות חינוכית של ביה"ס עם נושאי אקטואליה - מטרות והפרובלמטיקה הכרוכה בכך, בתוך חינוך וחברה: מקרא ועיון 61 (86): 1- 6.

רסיסי, נ. וע. דיאמנט, (2002). הכשרת פרחי הוראה להתמודדות עם אירועים אקטואליים. נייר עמדה. צוות חשיבה "אקטואליה וחינוך", מכון מופ"ת.

IGU – Commission on Geographical Education, (1992). International Charter on Geography Education. Washington, International geographical Union.

Schon, D, A. (1987). Educating the Reflecting Practitioner. San Francisco: Jossey Bass Publishers.

Shulman, L. S. (1986). Those Who Understand: Knowledge Growth in Teaching. Educational Researcher. 15 (2), 4-14.

Strauss, A. & J, M. Corbin. (1990). Basis of Qualitative Research. Newbury Parc, California: Sage Publication.