הטקסט הדיגיטלי

רותם, א' ופלד, י' (2008). הטקסט הדיגיטלי. לקראת בית ספר מקוון. תל אביב: מכון מופ"ת

עיקרי הדברים:

• הטקסט הדיגיטלי, המחליף למעשה טקסט בהצגה המסורתית, שונה משמעותית מ"מידע על נייר"
• הערך המוסף בהצגת המידע באמצעותו מייצג את מהות סביבת הלימודים המקוונת
• הטקסט הדיגיטלי עשיר ומגוון יותר במסרים ויזואליים וקוליים, לעתים דינמיים, מטקסט "כתוב" בלבד
• ייחודו העיקרי של טקסט דיגיטלי, נוסף על הגיוון בעיצוב, הוא אפשרות השימוש הנרחב בהפניות
• ספר המוצג באמצעות מחשב כ"טקסט דיגיטלי" (e-Book) אינו שונה במהותו מספר מודפס: בשימוש בו אין ערך מוסף ניכר בהשוואה לטקסט רגיל
• לעומת זאת, ספר המוצג במערכת מקוונת, המאפשרת להגיע לכל מקום בו באמצעות הפניות וקטלוג חכם, הוא טקסט "דיגיטלי" במלוא מובן המילה
• העברת ספר לסביבה מקוונת אינה "צילום" כזה או אחר של הדפים, אלא קטלגו אחר ומלא של תוכן הספר, הדורש הצגה שונה מספר מודפס
• כאן טמון אחד המכשולים המרכזיים שעדיין אינם ברורים דיים אפילו למקבלי ההחלטות ולמשקיעים במערכות ממוחשבות לקראת ספרייה דיגיטלית
• שימוש מיטבי בטקסט דיגיטלי מאופיין בהתאמה ובהדגשת יכולת הלימוד האישית שתוצאותיה טובות מאלה של לימוד אחיד של כיתה
• הטקסט הדיגיטלי הוא הקרוב ביותר לתהליך הלמידה המתחולל במוח: יצירת אשכולות של פריטי מידע אישיים, המקושרים ביניהם באופן כלשהו
• אשכולות אלה יוצרים יחד ידע שחלקו משולב עם אחרים כחלק מתהליך הלמידה

טקסט דיגיטלי מעביר מידע בסביבה מקוונת וניתן ליצור אותו בצורה נגישה, תוך שימוש במנעד רחב של כלים עיצוביים, גרפיים ותוכניים וכן לערוך בו שינויים תמידיים. במקומות רבים המונח "טקסט דיגיטלי" מציין את החלפת הנייר כמצע הכתוב במדיה ממוחשבת, אך הטקסט הדיגיטלי, המחליף למעשה טקסט בהצגה המסורתית, שונה משמעותית מ"מידע על נייר", והערך המוסף בהצגת המידע באמצעותו מייצג את מהות סביבת הלימודים המקוונת.

לרכישת עותק מקוון או מודפס של הספר

לקריאה נוספת

הטקסט הדיגיטלי מתאפיין בשני היבטים:

1. הוא עשיר ומגוון יותר במסרים ויזואליים, לעתים דינמיים, מטקסט "כתוב" בלבד.
2. הוא מאפשר נגישות למידע הנמצא במקומות פיזיים אחרים, בעוד שספר "כתוב" דורש הימצאות של כל המידע בפועל אצל המשתמש.

לא כל מה שמוגדר "דיגיטלי" או "אלקטרוני" הוא אכן כזה. למשל, ספר המוצג באמצעות מחשב כ"טקסט דיגיטלי" (e-Book) אינו שונה במהותו מספר מודפס, פרט לאופן הקריאה. גם אם אופן כתיבתו והאמצעים שבהם הוא נשמר ואף מועבר בתקשורת הם דיגיטליים, אבל בשימוש בו אין ערך מוסף ניכר בהשוואה לטקסט רגיל.

לעומת זאת, ספר המוצג במערכת מקוונת, המאפשרת להגיע לכל מקום בו באמצעות הפניות וקטלוג חכם, הוא טקסט "דיגיטלי" במלוא מובן המילה. כאן בדיוק טמון אחד המכשולים המרכזיים שעדיין אינם ברורים דיים אפילו למקבלי ההחלטות ולמשקיעים במערכות ממוחשבות לקראת ספרייה דיגיטלית: העברת ספר לסביבה מקוונת אינה "צילום" כזה או אחר של הדפים, אלא קטלגו אחר ומלא של תוכן הספר, הדורש הצגה שונה מספר של נייר וכריכה.

אופן השימוש בטקסט דיגיטלי

צורת השימוש בטקסט דיגיטלי שונה מאוד מצורת השימוש בטקסט רגיל: הטקסט מכיל רבדים רבים שחלקם בלתי נראה, והמשתמש חשוף רק למידע המעסיק אותו ברגע נתון. שאר המידע מוסתר אך נגיש, וניתן להגיע אליו בקלות על פי בחירה באמצעות הפניות. בנייה נכונה של טקסט דיגיטלי כרוכה בעיצובו כ-WYSIWYN  (What You See Is What You Need) כלומר מה שאתה רואה הוא (רק) מה שאתה צריך.

הדרישות מהלומד באמצעות טקסט דיגיטלי אינן שונות במהותן מהדרישות הבסיסיות מכל לומד בכל סביבת למידה, אם כי ניתן לדבר על כמה מהויות ומיומנויות ייחודיות (רפרוף מושכל, התמקדות בחשוב ופעילות בזמן אמת). ניתן למצוא בשימוש בטקסט דיגיטלי ערך מוסף בולט של מיקוד הלומד המכוון עצמאי, כזה "המסוגל לעבוד לבד ובקבוצה, מכיר היטב את צרכיו ומטרותיו לצמיחה אישית, מתכנן ומוציא לפועל פעילויות למידה מתאימות ומעריך את התקדמותו תוך יישום תהליכים מטה-קוגניטיביים, מוטיבציוניים והתנהגותיים, במהלך למידתו" (עמנואל, 1998).

שימוש מיטבי בטקסט דיגיטלי מאופיין בהתאמה ובהדגשת יכולת הלימוד האישית שתוצאותיה טובות מאלה של לימוד אחיד של כיתה.

ההפניה כמאפיין עיקרי בטקסט הדיגיטלי

ייחודו העיקרי של טקסט דיגיטלי, נוסף על הגיוון בעיצוב ובמיידיות, הוא אפשרות השימוש הנרחב בהפניה. למונח "הפניה" יש הוראה של דלת (דלת כניסה), הנמצאת ברשות המשתמש: באפשרותו לבחור אם להיכנס, מתי להיכנס או אם להמשיך בדרך הראשית.

כך למשל, בטקסט דיגיטלי במקצוע הביולוגיה ניתן להציג גלריית נגיפים, עם תמונה קטנה ושם הנגיף, באופן שלחיצה על כל תמונה תעביר את הקורא לדף שמפרט על אותו נגיף. באופן כזה, קטע קצר מכיל מגוון אדיר של בחירה, ומד שני התלמיד יכול להצטמצם לפעילות מינימלית, לפי ראות עיניו. כך או אחרת, כל תלמיד יצא עם מידע על וירוס אחד לפחות שבחר, אך למעשה הוא נחשף למגוון גדול של וירוסים שהוא יכול ללמוד עליהם ולהעמיק את הידע שלו. בטקסט מודפס רגיל יהיה קשה ומסורבל מאוד, אם בכלל אפשרי, להציע לתלמידים מגוון כזה של אפשרויות.

בטקסט דיגיטלי ניתן ליצור "דף ראשי" או "דף בית", הכולל רק כותרות ומידע רלוונטי. בדף זה מצויות "דלתות" רבות ושונות, כדפים נוספים, שהן שערי כניסה לממדים נוספים של אותו טקסט. הקורא יכול להיכנס דרך הדלתות הללו למידע נוסף, על פי בחירה אישית או הנחיה ממוקדת. אופן זה של ארגון המידע הוא בבחינת רשת אינסופית של מקורות ופריטי מידע, המקושרים זה עם זה באמצעות הפניות מתאימות.

המידע המוצג בצורה זו של הפניות מארגן את סך המידע בקישורים אסוציאטיביים באופן לא ליניארי. קישור אסוציאטיבי זה מזכיר במידה מסוימת את אופן ארגן המידע במוח של כל אחד מאתנו: המוח האנושי בנוי אשכולות אשכולות של פריטי מידע המקושרים בתוכם ובינם, כאשר הקשר הנקבע הוא תלוי הקשר פרטי. תהליך הלמידה והעיון במידע באמצעות הטקסט הדיגיטלי הוא הקרוב ביותר לתהליך הלמידה המתחולל במוח: יצירת אשכולות של פריטי מידע אישיים, המקושרים ביניהם באופן כלשהו, ויוצרים יחד ידע שחלקו משולב עם אחרים כחלק מתהליך הלמידה, וחלקו הוא אישי לגמרי.

כתיבה ויצירה באמצעות טקסט דיגיטלי

באופן יצירת הטקסט יש יתרונות גדולים לטקסט הדיגיטלי על פני כתיבה "בעט על דף":

1. שילוב תמונות, וידיאו, קול ומילים.
2. עדכון מיידי
3. טיוט פשוט ונוח – "רב טיוט"
4. הסתמכות על פריט מידע קיים, שניתן לשלבו בקלות באמצעות גרירה או העתקה או באמצעות הפניה בלבד.

יצירה המתבצעת באמצעות ביטוי מורכב יותר גורמת לכך שגם תהליך הלמידה עצמו, המתרחש בעצם היצירה, יתבצע באופן מוצלח יותר. לפיכך, עצם החשיבה בדרכי ביטוי מגוונות יותר, עצם ארגון הידע המותאם אישית באמצעות טקסט דיגיטלי, מגוון דרכי ההבעה, אפשרות הטיוט המהיר והנוח ביצירת כמה גרסאות שונות לאותו ביטוי, בחירת המוצלח ביותר בעיני היוצר, אפשרות אחסון המידע, הצגתו באמצעות הפניות מרובות – כל אלה מעניקים יתרון גדול לביטוי בטקסט הדיגיטלי לעומת הביטוי בטקסט המסורתי.

יתרונות נוספים נעוצים באופן הפצת הטקסט הדיגיטלי ובנגישות המידע אליו. בהקשר למידה נמצא זאת בפעולות הבאות:

1. דיאלוג פדגוגי מנחה-לומד
2. פרסום תוצר הלמידה
3. תיקונו ועדכונו השוטף של תוצר הלמידה
4. שיתוף מתמיד של שותפים אקטיביים ופסיביים ללמידה.

ביבליוגרפיה

עמנואל, ד"ו (1998). שינוי התנהגויות ואמונות בסיסיות של מורים ושל תלמידים. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.