הוראה ולמידה של דיפוזיה ואוסמוזה: מה אנחנו יכולים ללמוד מניתוח של פרקטיקות כיתתיות? חקר מקרה

Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick. The Teaching and Learning of Diffusion and Osmosis: What Can We Learn from Analysis of Classroom Practices? A Case Study. Eurasia Journal of Mathematics, Science & Technology Education, 2016, Vol. 12 Issue 6, p1507-1531.

המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה.

המחקר מתבסס על מחקר מקיף שנערך במשך עשרים השנים האחרונות, המראה כי רכישת שתי התופעות הללו על ידי תלמידים נותרה חלקית ולא שלמה.

כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים.

תוך שימוש בחקר מקרה (קורס המורכב משמונה שיעורים), המחברים אספו נתונים בשלושה שלבים: ראיונות עם המורה לגבי התכנון שלו; הקלטת וידאו של כל הקורס; וראיונות משוב שנערכו עם המורה לאחר הקורס.

תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו').

במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה.

התוצאות המוצגות במאמר זה משמעותיות בתרומתן לשיפור שיטות ההוראה של דיפוזיה ושל אוסמוזה, ולפיכך מסייעות בקידום הבנת המושגים הללו על ידי תלמידים.

המאמר גם מציג דוגמא למסגרת מושגית ומתודולוגית עבור מחקר של פרקטיקות כיתתיות בניסיון לגשר על הפער בין מחקר חינוכי לבין פרקטיקה כיתתית.

קישור למאמר המלא

ראו גם:

אסטרטגיה לשילוב תחומי העניין של התלמידים בכיתת מדעים בבית הספר התיכון