הוויכוח על Evidence- Based practice והשתמעויותיו לעניין Scientifically – Based Research

מקור: שבילי מחקר, רשות המחקר הבין-מכללתית , מכון מופ"ת, אגרת מס' 12, 2005

במקביל לוויכוח אשר מתנהל בארצות הברית בדבר חשיבותו ל מחקר מבוסס מדעית (Scientifically  Based Researc) העלו כמה תארוטיקנים של החינוך (Hargreaves, 1996; Slavin, 2002) את הטענה, שעל המורים ללמוד מן הרופאים ולעקוב מקרוב אחר ממצאי המחקר בתחומם על מנת ליישמם בהוראה. המושג Evidence-Based Practice הלקוח מתחום הרפואה, הפך לסיסמה שגורה של קבוצה גדולה של אנשי אקדמיה, המבקשים להדגיש את חשיבות ההתעדכנות התקופתית של המורים בפרסומי מחקרים מבוקרים הנערכים באקדמיה לקידום הפרקטיקה שלהם. נראה לי שחשוב לעקוב אחר טענותיהם ואחר הוויכוח שהתנהל לגביהן, על מנת להבין את השתמעויותיו לגבי מחקר המבוסס מדעית. אולם, עוד לפני כן, חשוב להדגיש כי השימוש בסיסמה הזו מחייב התייחסות לשאלות האלה: מה הן עדויות (evidences)? מה חשיבותן למדע? ומה חשיבותן לפרקטיקה?

המילון האנגלי הידוע The Heritage Dictionary מגדיר את המילה evidence כך:

One or more reasons for believing that something is or is not true

 an indication that makes something evident : או גם

 stands as proof of : וגם

 shows by one’s behavior, attitude, or external attributes  : או

מכך ניתן להבין, כי בהקשר של מחקר בחינוך המושג "עדויות " עשוי להתפרש כ "נתונים",  אינדיקטורים " וגם     כ"ממצאים, ראיות או הוכחות." מגוון זה של פירושים מצביע על אפשרויות שונות להבנת הסיסמה. Evidence- Based Practice אפשרויות אלה תואמות בדרך כלל את התפיסה של הדוברים בדבר תפקידו של המחקר בחינוך ובדבר מעמדה של הפרקטיקה. לדוגמה, דייויד הרגרייבס , ממובילי התנועה הקוראת ל - Based Practice  Evidence בחינוך, (Hargreaves, 1996) מדגיש ש "תפקידו של המחקר בחינוך הוא להוכיח שכאשר מורים משנים את הפרקטיקה שלהם מ - X ל – Y, הדבר מביא שיפור ממשי בהוראה ובלמידה... ".

כמוהו גם תיאורטיקנים אחרים, הנוטים למחקר כמותי מפרשים את המושג "עדויות" באופן פוזיטיביסטי. כאשר הם משתמשים בו, הם מתכוונים לממצאים שהושגו במחקר שיטתי ומבוקר, שבו ניסוי רנדומאלי ושקוף המאפשר רפלקציה הוא הבסיס לעבודתם.

רוברט סלאוין, למשל, בהרצאה מוזמנת שנשא בשנת 2002 בכנס AERA אמר:

הגורם העיקרי להתפתחויות החשובות בתחום הרפואה ובשטחים אחרים הוא ההסכמה של אנשי השדה, כי העדות הבדוקה והרנדומלית - יותר מכל פריצת דרך רפואית אחרת - היא זו ששינתה את פני הרפואה (Slavin, 2002, p. 16) התפיסה הפוזיטיביסטית מבחינה אפוא בין עדות מחקרית לבין עדות הנובעת מהפרקטיקה , כאשר רק הראשונה נתפסת כתקפה. היא מעלה את הטענה שגם אנשי החינוך, כמו הרופאים, חייבים לקבל על עצמם את ההסכמה בדבר חשיבות העדות הנובעת ממחקר מבוקר ורנדומאלי לעבודתם.

לאור ההבחנה שתיאורטיקנים אלה עושים בין הידע של החוקרים לבין הידע של אנשי המעשה, עוסקים החוקרים הפוזיטיביסטיים בשאלה כיצד ליידע את אנשי החינוך לגבי ממצאי מחקר. פיליפ דייויס ( Davies, 2004) מתאר את עבודתם של ארגונים, כמו, למשל, ה - Campbell Collaboration, אשר על מנת להקטין את הפער בין המחקר לבין הפרקטיקה בתחום החינוך משקיעים מאמצים ביצירת סיתנזה של ממצאי מחקר בשאלות החשובות למדיניות החינוך ובהפצתה בקרב אנשי החינוך.
על מנת לקדם מטרה זו, טוענת פיליפה קורדינגלי, (Cordingley, 2004) שיש לקדם את היכולות של אנשי החינוך, ובייחוד של המורים, לקרוא, להבין ולבקר מחקרים שנעשו באקדמיה, כלומר, לבנות אצלם - Informed Practice Evidence .
לעומת החוקרים הפוזיטיביסטים המגדירים עדויות כהוכחות, אלה הנוטים למחקר איכותי -פרשני (Hammersley, 2004; Eraut, 2004) תופסים עדויות כאינדיקציות או אפילו כאינטואיציות המושתתות על ידע תאורטי וידע פרקטי כאחד. הם טוענים כי גם בתחום הרפואה, רבות מהתגליות ומההמצאות החשובות ביותר (כמו המצאת הפניצילין) הסתמכו על אינטואיציות או על הארות שלחוקרים אשר הצליחו לזהות קשרים בין תופעות. קשרים אלה אמנם אוששו לאחר מכן מדעית , אולם פריצת הדרך נבעה מהאינטואיציה של החוקר. יתר על כן, ההקשה מתוך ממצאי מחקר כלליים לגבי הטיפול הנדרש לחולה מסוים מבוססת במידה מרובה על אינטואיציה, או, במקרה הטוב, על ידע שנובע מהפרקטיקה  (Evidence-Based Practice ) אשר לפעמים גם נוגד את ממצאי המחקר. הם טוענים, שבתחומים העוסקים בבני אדם ובמערכות היחסים ביניהם, כמו תחום החינוך, מחקר שמושתת אך ורק על שכיחויות אינו יכול לתת ביטוי להקשר, ולא כל שכן למערכת המורכבת של תחושות רגשות, דמיון, מחשבות, אמונות, רעיונות והבנות שמאפיינת יחסים בין-אישיים.
מעבר לכך, טוענת החוקרת הבריטית אונורה אוניל ( O' Neill, 2002) כי עדויות הנובעות ממחקר רנדומאלי מבוקר עלולות להיתפס על ידי אנשי החינוך כגזרות המונחתות עליהם מרשויות אשר יש להן כוונות לווסת את עבודתם, ועל כן, קרוב לוודאי שהם יתנגדו להן.

השאלה החשובה היא, אם כן, כיצד ניתן ליידע את אנשי החינוך בהישגי המדע מבלי לאיים עליהם, ובעיקר, מבלי לפגוע באינטואיציות החשובות שלהם ? שאלה זו קיבלה מענה מהחוקרים העוסקים במחקר פעולה אשר העלו סיסמה משלהם Practice- Based Research. הם מדגישים כי אנשי השדה אוספים עדויות חשובות במהלך עבודתם. המדובר בתהליך יוריסטי פרשני, שכולל את הקישור בין העדויות השונות, זיהוי משתנים, יצירת הכללות, והבניה של פרופוזיציות אשר מסבירות את העדויות שנאספו. יתר על כן, כדברי סטנהאוז , (Stenhouse, 1975) מורים צריכים לעסוק במחקר על מנת להיות מסוגלים ליישם מחקר של אחרים .
ג'ון אליוט, מחשובי התיאורטיקנים של מחקר הפעולה בחינוך, (Elliott, 2004) מסביר כי מטרתו של המחקר החינוכי, על פי פיטרס ועל פי סטנהאוז, היא לא רק לגלות מה עובדׁ(ׁWhat works) אלא גם להצביע על דרכים שבאמצעותן החינוך יכול לממש ערכים מוסריים חשובים בהקשרים אותנטיים (כמו, למשל, שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות או בניית ערכים של דמוקרטיה ושלום בכיתה). מחקר פעולה מאפשר למורים להפיק עדויות לכך שהם מסוגלים ללמד באופן חינוכי על פי ערכים מוסריים שנתפסים אצלם כאתיים. אכן, בהקשר של הדיון על, Evidence- Based Practice לצד אלה הקוראים למחקר מבוסס מדעית, גבר גם קולם של אלה המצדדים ב-  Practice- Based Research ביניהם נוכל למצוא את ג 'ק  וויטהד (Whitehead, 2002) מאוניברסיטת Bath ואת עמיתותיו: פאמלה לומאקס (Lomax, 1998) ואן אדוארדס (Edwards, 2002) אשר שמשו כנשיאות (British Educational Research Association (BERA אשר בנאומי הנשיאות שלהם תקפו את התנועה ל-  Evidence- Based Practice).

מה הם מציעים כנגד סיסמה זו ? תשובה לכך נמצא בעבודותיהם של סימון, קושנר, ג'ונס וג'ימס  (Simmons, Kushner, Jones, & James, 2003) מאוניברסיטת   West of England  כמו גם גראונדווטר - סמית' והאנטר  ) Groundwater- Smith & Hunter, 2000(מהאוניברסיטה של סידני באוסטרליה. חוקרים אלה עוסקים בבניית מערך מחקרי בית ספרי שכלל, מעבר למורים ולמנהל, גם בעלי עניין אחרים בקהילה, ואשר באמצעותו אספו המשתתפים עדויות על למידה ועל הישגי תלמידים בהקשר של הלמידה הבית ספרית ואף נתנו להם ביטוי כמותי באמצעות סולמות הערכה אשר פיתחו. הם הצליחו לבנות הכללות של העדויות שהם אספו, אשר מעוגנות בהקשר הבית ספרי.
לקבוצה זו ניתן גם לשייך את עבודתו של טורנס (Torrance, 2004) המסתמך גם הוא על סטנהאוז ומזכיר שניתן לראות ממצאי מחקר כהיפותזות שמורים אמורים לאושש בכיתותיהם .הוא מציג מודל למחקר שיתופי של מרצה מן האוניברסיטה ומורים בבתי ספר שנערך למטרת בניית actionable knowledge בתחום חינוכי מסוים. מחקר כזה מתחיל בהיצג תאורטי שלשאלה חינוכית מסוימת, אשר נערך על ידי המרצה, לאחריו מתקיים דיון במתודולוגיה של מחקר פעולה, אשר בעקבותיה מחליטים המורים לבדוק היבטים שונים של השאלה החינוכית הנדונה בתוך כיתותיהם. לאחר שכל אחד מהם מציג את ממצאיו, נבנה מיצג של כלל הממצאים תוך הצגה של שיטת המחקר והתייחסות מפורשת למגבלות המחקר שנערך בכיתות ההוראה. מיצג כזה מסתיים, בדרך כלל, בהחלטה לגבי כיווני חשיבה, מחקר והתנסות עתידיים הנוגעים לסוגיה הנדונה.

הבאתי בפני הקוראים תמצית מהוויכוח המתנהל בעיקר באנגליה ובאוסטרליה בדבר החשיבות של evidence- based practice עבור אנשי החינוך. הראיתי כיצד מהוויכוח הזה נולד המושג של "מחקר המבוסס על פרקטיקה" שמשמש משקל שכנגד למושג "מחקר מבוסס מדעית". מחקר המבוסס על פרקטיקה, טוענים אלה המצדדים במחקר פעולה , מציע למורים דרך לבנות באופן שיטתי ושיתופי (עם אנשי אקדמיה ) מערך של ראיות מתוך עבודתם על תקפותם או על אי תקפותם של ממצאים מחקריים לגבי ההקשרים האותנטיים שהם עובדים בהם, תוך מתן קול לאינטואיציות ולהתנסויות האישיות העשירות שלהם.

מקורות

Cordingley, P. (2004). Teachers using evidence: Using what we know about teaching and learning to reconceptualize evidence- based practice. In: G. Thomas and R. Pring (Eds.), Evidence- based practice in education ( pp. 77- 90) . Maidenhead, UK: Open University Pres.

Davies, P. (2004 . Systematic reviews and the campbell Collaboration. In: G. Thomas and R. Pring ( Eds. ) , Evidence- based practice in education ( pp. 21- 33 ). Maidenhead, UK: Open University Press.

Edwards, A. (2002). Responsible research: Ways of being a researcher. British Educational Research Journal, 28 (2), 157- 169.

Elliott, J. (2004). Making evidence- based practice educational. In: G. Thomas and R. Pring ( Eds. ) , Evidence- based practice in education (pp. 164- 186) . Maidenhead, UK: Open University Press.

Eraut, M. (2004). Practice- based evidence. In: G. Thomas and R. Pring (Eds). Evidence- based practice in education (pp. 91- 101). Maidenhead, UK: Open University Press.

Groundwater- Smith, S., & Hunter, J. ( 2000) . Whole school inquiry: Evidence- based Practice. Journal of In- Service Education, 26 (3) 583- 600.

Hammersley, M. (2004). Some questions about evidence- based practice in education. In: G. Thomas and R. Pring (Eds.), Evidence- based practice in education ( pp. 133- 149) . Maidenhead, UK: Open University Press.

Hargreaves, D. (1996). Teaching as a research- based professions: Possibilities and prospects. The Teacher Training Agency Annual Lecture . London: TTA.

Lomax, P. (1998). Working together for educative community through research. Presidential address at the British Educational Research Association annual meeting in Queens University, Belfast, IR. O' Neill, O. (2002). Reith Lectures, BBC.

Simmons, H., Kushner, S., Jones, K., & James, D. ( 2003) . From evidence- based practice to practice- based evidence: The idea of situated generalization. Research Papers in Education 18 (4) 347- 364.

Slavin, R. E. (2002). Evidence- based education policies: Transforming educationa practice and research. Educational Researcher, 31 ( 7) 15- 21.

Stenhouse, L. (1975). Curriculum research and development. London: Heinneman.

Torrance, H. (2004) . Using action research to generate knowledge about educational practice. In: G. Thomas & R. Pring (Eds.), Evidence- based practice in education.( pp. 187- 200). Maidenhead, UK: Open University Press.

Whitehead, J. (2002). Draft paper of 20 th Jun 2002, for discussion on: Creating a new disciplines approach to educational theory through transforming embodied Values of humanity into educational standards of judgement. Presented at the British Educational Research Association Annual Meating, Exeter.