האם מבחני המיצ"ב טובים או רעים למערכת החינוך שלנו ?
מאת: יריב פניגר
מילות מפתח:
ביקורתיות
בתי ספר
בתי ספר יסודיים
הערכה
הערכה חיצונית
הערכה מבוססת סטנדרטים
מאפיינים קהילתיים
מבחני הישגים
מבחני המיצ"ב
תהליכי הערכה
מקור וקרדיט:
יריב פניגר , האם מבחני המיצ"ב טובים או רעים למערכת החינוך שלנו ? הד החינוך, , גליון 04 , פברואר 2010
ד"ר יריב פניגר הוא מרצה וחוקר במחלקה לחינוך של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, fenigery@bgu.ac.il
מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר.
פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע.
מחקרים של ברלינר ושל חוקרים אחרים מראים שמדיניות זו נפוצה מאד בבתי ספר בארצות הברית. יתר על כן, המדיניות נפוצה במיוחד בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות חלשות יותר , משום שמוטל עליהם לחץ גדול יותר להוכיח שיפור בהישגים. התוצאה היא שתלמידים משכבות מבוססות ממשיכים ליהנות מתוכניות לימודים מגוונות יותר , ואילו תלמידים משכבות חלשות נאלצים לחזור ולשנן נושאי לימוד מוגבלים הכלולים בבחינה. ד"ר יריב פניגר, סבור כי התופעה של הכנה אינטנסיבית של תלמידים למבחני מיצ"ב נפוצה גם בישראל.
מעדויות שאסף ד"ר יריב פנינגר בבתי ספר בארץ , נראה כי מוקדשים זמן ומשאבים רבים להכנה למיצ"ב. כך, למשל, סטודנטית אשר שימשה סייעת בבית הספר סיפרה כי לפני המיצ"ב קיבלה הנחיה לעבוד עם התלמידים אשר קיבלו ממנה עזרה פרטנית רק על החומר שהם אמורים להיבחן עליו במבחן הקרוב. דוגמא, זו ממחישה היטב את הפרדוקס עליו כתב פרופסור דיוויד ברלינר. אותם תלמידים למדו פחות חומר, אולם נראה שהישגיהם במבחן היו גבוהים מהציונים שהיו מקבלים בלא הכנה אינטנסיבית.
פשיטת רגל מוסרית
ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם.
יש אינדקציות שגם בישראל בתי הספר, כמו בארה"ב , מנסים להשפיע על הישגיהם במבחני המיצ"ב בדרכים לא כשרות. כך לדוגמא , באתר של ראמ"ה מצוין כי הרחקת תלמידים חלשים מהמבחן היא אחת התופעות השליליות שנמצאו במבחני המיצ"ב. עדויות עקיפות וישירות מאנשים שעובדים במערכת החינוך בארץ מחזקות את החשש שתופעת ההונאה בבחינות המיצ"ב נרחבות למדי. הדיווחים נוגעים לעזרה לתלמידים במהלך המבחן ואף לכתיבת התשובות על הלוח. במקרים מסוימים אף דווח כי מורות לקחו את טופסי המבחן ותיקנו אותם לפני העברתם לבוחנים. הגיעו גם דיווחים על תלמידים שהתבקשו להיות "תצפיתנים" ולהתריע על הגעת משגיחים לכיתות. במקרים אחרים ניסו משגיחים להתערב ולמנוע העתקות או העברת ידע מהמורים לתלמידים , אולם זכו להתעלמות מוחלטת.
האם ההשקעה מוצדקת ?
הניסיון האמריקאי והעדויות שמביא ד"ר יריב פניגר מלמדים כי הפעלתם של מבחנים סטנדרטיים יוצרת סדרה של השפעות שליליות על בתי הספר, החל בהכנת תלמידים למבחן על חשבון לימודים סדירים וכלה בשיטות שונות של הונאה ופגיעה בטוהר המידות של המערכת.
במבחני המיצ"ב מושקעים משאבים גדולים מאד שהיו יכולים אולי להניב תשואה מחקרית גדולה יותר בסוג אחר של איסוף נתונים. לדעת , ד"ר יריב פנינגר מה שנחוץ לנו הוא מערך איסוף נתוני אורך שמטרתו מחקר על תהליכים במערכת החינוך. מערכי איסוף נתונים כאלה קיימים היום ברוב המדינות המפותחות. מכיוון שמערך כזה מבוסס על דגימה ולא על המערכת כולה , הוא זול ויעיל יותר ממבחני המיצ"ב . בניגוד למיצ"ב , במחקר מסוג זה בתי הספר אינם מוצאים את עצמם במצב תחרותי שמגדיל את הסיכוי ללימוד אינטנסיבי לקראת הבחינה ולהונאות שונות במהלך המבחן. לעומת זאת , איכות הידע המתקבל מסוג כזה של מחקר גבוהה בהרבה מאיכות הידע המתקבלת במיצ"ב. ידע כזה יכול להוות בסיס למחקר איכותי ולהחלטות המבוססות על הבנה מעמיקה יותר של מערכת החינוך הישראלית.
yyya
כתבה חשובה ביותר. אנו מרגישים את הלחץ בתוך בתי הספר. המטרה להקנות לתלמיד חוויה שלמידה היא דבר מהנה ומעצים "נעלמת לנו בין הידיים". מורים והורים חייבים להתעורר וליצור פורומים הדורשים שינוי בדרכי הלמידה וההערכה בבתי הספר. אסור להישאר אדישים, אסור לחשוב שאין לנו כוח להשפיע ולשנות.