האם אנחנו נמצאים לבד ביקום? שימוש במקורות ראשוניים כדי לעסוק בשאלה יסודית
Waring, Scott M.; Herlihy, Christine. "Are we alone in the universe?", Science Teacher, Oct2015, Vol. 82 Issue 7, p63-66.
המאמר סוכם מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת
מקורות ראשוניים, כפי שמוגדרים על ידי ספריית הקונגרס (Library of Congress), הם "חומרי הגלם של ההיסטוריה – אובייקטים ומסמכים מקוריים שנוצרו בזמן המחקר" (Library of Congress, 2014, p. 1).
המאמר מתאר מסגרת עבודה המכונה Waring 2014; Waring and Scheiner-Fisher 2014) SOURCES), ראשי תיבות לסדרת שלבים, שמורים יכולים לעקוב אחריהם כדי לשלב מקורות ראשוניים בכיתת המדעים.
היחידה שמציעים המחברים כדוגמא מפנה את התלמידים לשאלה האם האנשים שחיים על כדור הארץ נמצאים לבד ביקום. בעוד שפעילות זו מתרכזת במדעי כדור הארץ והחלל, ניתן להתאים שיטה זו בקלות לשימוש בכל דיסציפלינה מדעית.
שימוש במשאבים דיגיטליים מספריית הקונגרס
מבין המאגרים הדיגיטליים של המקורות הראשוניים, אחד מהמאגרים בעלי הערך הרב ביותר הוא ספריית הקונגרס. באוספים הדיגיטליים של ספריית הקונגרס נמצא "למצוא את מקומנו בקוסמוס: מגליליאו ועד סגאן ומעבר" (Finding Our Place in the Cosmos: From Galileo to Sagan and Beyond).
אוסף מקוון זה של חפצים מתאר כיצד הפרספקטיבה האנושית לגבי היקום, כולל רעיונות לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ, השתנתה במהלך הזמן.
האוסף כולל פרספקטיבות של מדענים ידועים, כגון: קרל סֶיְיגֶן (Carl Sagan), אסטרופיזיקאי, סופר, אישיות טלוויזיונית ומרצה שפישט את האסטרונומיה, המדעים והמתמטיקה כך שאנשים רגילים יבינו אותם.
החפיצים כוללים הקלטות שמע, סרטוני וידאו וסרטי קולנוע, כתבי יד, ספרים, מחברות, הרצאות, מאמרים מעיתון, תווי מוסיקה ועוד.
באופן כללי, האוסף מתאים לשימוש עבור תלמידי חטיבת הביניים ועד בית הספר התיכון, אף על-פי שחלק מכתבי היד והמחברות כוללים רעיונות וחישובים שיהיו מובנים רק לתלמידים בעלי מיומנויות מתקדמות; אולם, בסיוע פיגום של המורה, אפילו פריטים אלה עשויים לסייע ללומדים מתחילים להבין פרספקטיבות לגבי החיים מעבר לכדור הארץ מבלי להבין את החישובים בפועל.
מסגרת העבודה של SOURCES
למסגרת העבודה של SOURCES לשימוש בנתונים ראשוניים יש שבעה שלבים.
1. בחינת המקור הבסיסי
לפני תחילת ההוראה, המורה צריך לבחור מקור ראשוני שניתן להתייחס אליו כאל מקור בסיסי להבנה של הלומד את הפרספקטיבה של קרל סייגן הנוגעת למקומנו ביקום ואת האפשרות של חיים מחוץ לכדור הארץ.
המחברים בוחרים כמקור בסיסי הקלטת שמע של סייגן בכותרת ה"נקודה הכחולה החיוורת" (Pale Blue Dot), שזו גם הכותרת של ספרו של סייגן.
התלמידים מנתחים את המקור כדי להבין את הנושא. לאחר האזנה בפעם הראשונה, הם יכולים להשתמש בגיליון הניתוח של המקור הראשוני כמו זה שיש בספריית הקונגרס עבור הקלטות שמע (Analyzing sound recordings).
המורה צריך לנוע בין התלמידים כדי לספק תמיכה או הבהרה. התלמידים דנים בנושא עם בני כיתתם ואז מאזינים להקלטה שוב לאחר התייחסות לשאלות של הבחנה מתוך גיליון הניתוח.
התלמידים רושמים את הבחנותיהם ומבצעים רפלקציה אודות מה שקרל סייגן ניסה לבטא. הם דנים בפרספקטיבה של סייגן לגבי השאלה "האם אנחנו לבד ביקום"?
2. לארגן את המחשבות
בשלב השני, התלמידים ממשיכים לדון בהקלטת השמע. התלמידים מארגנים את מחשבותיהם, קרוב לוודאי תוך שימוש בכלים למיפוי מושגי (כגון: Mindjet ,Mindmeister ,Inspiration) כדי לסייע להם.
התלמידים צריכים לחשוב על מה הם יודעים לגבי הנושא ואיזה ידע חסר להם. המורה יכול להציג שאלה (שאלה בסיסית או שאלת הנעה) שתוביל לחקירה.
3. להבין את ההקשר
בשלב זה, התלמידים צריכים לבדוק באופן עצמי את ההבנה שלהם לגבי ההקשר ולגבי התוכן, ולחשוב באופן ביקורתי אודות איזה ידע קודם הם קישרו למקור. האם התלמיד יודע משהו על קרל סייגן, פרויקט סט"י (SETI), תוכנית וויאג'ר (Voyager), או מסע בחלל באופן כללי?
המורה יכול לשתף אתרי אינטרנט, ספרות לגיל ההתבגרות, ספרי לימוד וכו', כדי לחזק את הידע של התלמיד. אלה יכולים לכלול קישורים, כגון: הביוגרפיות של קרל סייגן, מכתבו של סייגן אודות תקליט הזהב של הוויאג'ר (המכיל קולות ותמונות אשר נבחרו כדי לתאר את המגוון של החיים והתרבות בכדור הארץ, המיועד לצורות חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ), ואתר נאס"א אודות תקליט הזהב.
4. לקרוא בין השורות
ברגע שהתלמידים סקרו מקורות ראשוניים ומשניים נוספים לצורך רקע ומידע הקשרי, הם מאזינים שוב להקלטת השמע של ה"נקודה הכחולה החיוורת" (Pale Blue Dot). הם מנסים לקבוע מדוע המחבר בנה את המקור כפי שעשה.
התלמידים צריכים לחשוב על המקור מפרספקטיבות שונות, מיומנות שהמורה יכול לתמוך בה באמצעות דיון במחשבות השונות, בשאלות ובדאגות, כולל בחירות שהמחבר עשוי לעמוד מולן בהבניית המקור.
5. לאשר ולהפריך
התלמידים עורכים כעת מחקר כדי למצוא מקורות אחרים שיעזרו בתמיכה או בסתירה של הנרטיב שהם מבנים כדי לשאול את השאלה: "האם אנחנו נמצאים לבד ביקום?" הם צריכים לבסס את תגובתם על המקור הראשוני שנבחן ולנסח הבנות בהתבסס על ההוכחה כמידע נוסף שהתגלה.
התלמידים צריכים לאסוף מגוון של מקורות (ראשוניים או משניים) כדי לפתח נרטיב בר-הגנה כדי לענות על שאלת המחקר. ייתכן והמורים יצטרכו לבחור מראש מקורות מרובים עבור לומדים ברמה נמוכה יותר או לומדי השפה האנגלית שיתווספו למחקר נוסף לבחירתם. יש לעודד את כל הלומדים לפתח מיומנויות של המאה ה-21, כגון: מחקר אוטונומי ומיומנויות חקירה.
כדאי לעודד תלמידים לעשות שימוש במקורות מגוונים, כולל מקור כלי הניתוח של ספריית הקונגרס (Library of Congress primary source analysis tools and teachers’ guides).
6. לבסס נרטיב סביר
לצורך ההערכה, התלמידים מפתחים נרטיב סביר כדי לענות על שאלת המחקר, בהתבסס על המקורות שהם חקרו וניתחו. הנרטיב יכול להיות בעל מגוון של צורות, שכולן צריכות להיתמך במקורות ראשוניים ומשניים, כולל:
- לכתוב, להתנהג, להקליט דיון פאנל המגן על הרעיון של חיים אפשריים מחוץ לכדור הארץ וסותר רעיון זה.
- לכתוב מאמר משכנע ולקרוא אותו בקול רם לכיתה או לפרסם אותו כפוסט באתר האינטרנט של הכיתה.
- לפתח מצגת מולטימדיה בעד או נגד קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, תוך שימוש ב-Popcorn Maker ,PowerPoint או כלי מולטימדיה אחר, כדי להציג בפני הכיתה או ו/או להעלות כפוסט באופן מקוון.
- ליצור בלוג עבור תלמידי הכיתה כדי לדון בממצאים בכיתה ולהציג טיעונים בעד ונגד חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ.
- להציג את נוסחת דרייק (משמשת כדי להעריך את ההסתברות ואת מספר הציביליזציות התקשורתיות מחוץ לכדור הארץ בגלקסיית שביל החלב) ולהסביר (בפירוט) כיצד זה תומך או סותר את הרעיון של חיים אינטליגנטיים מחוץ לכדור הארץ.
אסטרטגיות להערכה יצירתית מאפשרות לתלמידים את הגמישות להשתמש בחוזקות שלהם ולהפגין רמה גבוהה יותר של הבנה מזו הנמצאת בשיטות ההערכה המסורתיות.
7. לסכם מחשבות אחרונות
התלמידים מסכמים את היקף החקירה שלהם, מדווחים על המחשבות שלהם, ומנסחים שאלות חדשות לחקירה נוספת. ניתן להשיג זאת באמצעות דיון בכיתה לאחר ההערכות האינדיבידואליות של הלומדים, במהלך השיעור האחרון.
אחת מהנקודות העיקריות שיש לפנות אליה כרגע היא שאין תשובה נכונה או לא נכונה כדי לענות על השאלה "האם אנו נמצאים לבד ביקום?" התלמידים לומדים להשתמש בהוכחה מוגבלת כדי לתמוך בהשקפתם, אבל אנחנו כבני אנוש החיים על כדור הארץ, נצטרך להמתין כדי למצוא את התשובה.
קישור לסטנדרטים
חלק ממיומנויות הלמידה של המאה ה-21 שטופחו בשיעור זה כוללות סיוע לחשיבה ביקורתית ויצירתית, סינתזת מידע נכונה, תקשורת מוגברת בכתב ובעל-פה, הכוונה עצמית, תכנון, שיתוף פעולה, ושימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת (Partnership for 21st Century Skills 2014).
סיכום
שימוש במסגרת העבודה SOURCES ובמקורות ראשוניים מאפשר לתלמידים לחקור נושאים החוצים תכניות לימודים תחת נושא כללי אחד. ספריית הקונגרס היא מקור מצוין לאיתור מקורות ראשוניים לצורך יישום למידה כזו והיא לבטח מקור עשיר לחינוך מדעי.
מהרשת
(A Brief History of Voyager 1 and Voyager 2 (video
Analyzing sound recordings
Carl Sagan Cosmos Drake equation video
Carl Sagan interview on extraterrestrial life
Carl Sagan’s letter about Voyager’s golden record
(Carl Sagan with the Viking lander model (photo
Carl Sagan’s briefing notes for President Carter and Vice President Mondale
(Carl Sagan’s essay For Future Time and Beings (draft
(Finding Our Place in the Cosmos: From Galileo to Sagan and Beyond (Library of Congress digital collection
(Flight to Mars trailer (video
Library of Congress
Library of Congress primary source analysis tools and teachers’ guides
Newspaper article about communication with Mars from 1901
Newspaper article about life on Mars from 1896
Newspaper article about life on Mars from 1920
Sheet music: A Signal from Mars
The Pale Blue Dot, audio recording
The Pale Blue Dot video with the original sound recording
(The prospects for life on Mars: A post–Mariner 9 assessment (draft
Understanding Our Place in the Universe: issue theme, The Science Teacher, February 2005
(Voyager’s golden record (letter from Carl Sagan
ביבליוגרפיה
Library of Congress. 2014. Using primary sources.
Partnership for 21st Century Skills. 2014. Framework for 21st century skills. Washington, DC: P21.
Library of Congress. 2014. Using primary sources.
Partnership for 21st Century Skills. 2014. Framework for 21st century skills. Washington, DC: P21.