גישות מבוססות-שיח: מסגרת חדשה להוראה וללמידה של שפה שנייה

הסיכום של המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

סלסה-מורסיה, מ' ואולשטיין, ע' (2014). גישות מבוססות-שיח: מסגרת חדשה להוראה וללמידה של שפה שנייה. בתוך ס' דוניצה-שמידט וע' ענבר-לוריא (עורכות), סוגיות בהוראת שפות בישראל: חלק א' (עמ' 121-98). תל-אביב: מכון מופ"ת.

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לטעון ש'גישות מבוססות-שיח' (discourse-based approaches) להוראת שפה שנייה וללמידתה צריכות לעמוד במרכזו של תהליך המביא את הלומדים למצב שבו הם מסוגלים להשתמש בשפה החדשה ביעילות ובמיומנות.

תלמידים הלומדים שפה נוספת צריכים לפתח כישורי שיח בשפה זו, לתפקד בהקשרים חדשים וביחסים בין אישיים חדשים ולהתמודד עם גורמים לשוניים, תרבותיים וחברתיים שלפעמים זרים להם לחלוטין. הפדגוגיה המודרנית בהוראת השפות מחפשת ללא הרף דרכים חדשות להקלת תהליך התפתחותי זה. מאמר זה דן במסגרת שנועדה לשרת מטרה זו.

המאמר מתמקד בעיקר בתחומי האחריות שמורים, אנשי מקצוע ומפתחי תכניות לימודים צריכים לקבל על עצמם כדי לעבוד במסגרות של שיח. עמדת מחברות המאמר מבוססת על כך שמסגרת כזאת נחוצה, אם אנו רוצים שהתחום ישלב בצורה מלאה את המגמה העדכנית של החזרה אל 'ההתמקדות בצורה' (focus on form) בהוראת שפה תקשורתית.

במאמר זה מראות מחברות המאמר כיצד אפשר להשיג התמקדות בצורה יחד עם התמקדות במשמעות – דווקא במסגרת שיח מוכוונת-פרגמטיקה. עמדת מחברות המאמר היא ש'שיח' ו'הקשר' הם מושגים קריטיים בכל ההיבטים של שיטות להוראת שפות ובכל תחומי המחקר והפיתוח הקשורים להוראת שפות וללמידתן.

במאמר זה נוקטות המחברות צעדים אלו: (1) הן מראות כיצד התפתחו גישות מבוססות-שיח משני ערוצי מחקר קודמים, שהם ניתוח השיח וגישות תקשורתיות להוראת שפות וללמידתן; (2) הן מראות כיצד אפשר לעיין מחדש בכמה מחלוקות כביכול, וליישב אותן לאור הגישות המבוססות על שיח; (3) הן טוענות כי גישות מבוססות-שיח משפיעות על כל הרכיבים של הוראת שפות (חומרי הוראה, מערך השיעורים ותוכניהם, הליכי הוראה, הערכה של הישגי הלומד וכיוצא בזה).