בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: איזון בין אחידות לגמישות

Fernando M. Reimers, F. and Schleicher, A. (2020). Schooling disrupted, schooling rethought - How the Covid-19 pandemic is changing education: Balancing coherence with flexibility. OECD Report

עיקרי הדברים:

• התנגדות לשינוי עשויה לאותת כי הציבור לא עודכן בצורה מספקת או שלא הוכן או שיש מחסור בקבלה חברתית של צעדי מדיניות.
• לכן חשוב להעביר מסרים לגבי היעדים שיש להשיג בצורה בהירה ועקבית.
• התנגדות לצעדי מדיניות נובעת פעמים רבות ממידע חסר על טבעה של המדיניות המוצעת, האימפקט שלה והצפי לגבי השיפור או הפגיעה האפשרית בחייהם ובאינטרסים של הגורמים השונים
• יחידים וקבוצות עשויים לקבל שינויים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס העצמי המיידי שלהם אם הם והחברה ובכללותה מבינים את הסיבות לשינויים אלה ויכולים להבין את התפקיד שעליהם למלא.

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בדרך שבה כדאי למדינות מדינות להתמודד עם התנגדות ציבורית לצעדי מדיניות ולפצות על אובדן החומר שנלמד.

 לדוח המלא

לקריאה נוספת

בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: איזון בין חינוך לבריאות

אוניברסיטת קיימברידג' תקיים בשנה הבאה את כל ההרצאות בצורה מקוונת

חשוב לבסס הנחיות אחידות, עקביות ובהירות לגבי הפרמטרים הקובעים את פתיחם מחדש של בתי הספר, כדי להבטיח קוהרנטיות ולהגביל את הבלבול במגזר החינוכי ובציבור הכללי. מצד שני, תנאים מקומיים משתנים באופן משמעותי. בתי ספר נבדלים ביניהם גם ברמת החשיפה של אוכלוסיית התלמידים לקבוצות בסיכון גבוה, כמו מבוגרים ובעלי מחלות רקע; בדרכים שבהם התלמידים מתניידים לבית הספר ובחזרה ממנו; בגורמי סיכון תלויי-קהילה; ברמת בריאות הציבור; ברמת מערכת הבריאות; בצפיפות האוכלוסייה וברמת הציות לריחוק חברתי ולפרקטיקות של היגיינה. לפיכך, הנחיות ברמה המדינתית לפתוח מחדש בתי ספר אשר ניתנות מבלי להתחשב במאפיינים הפיסיים והארגוניים של בתי הספר עלולות לגרום יותר נזק מתועלת.

לפיכך, על מדינות להשקיע בפיתוח יכולות מקומיות אוטונומיות ולהכיר בכך שהתנאים הטרוגניים ושבמקומות רבים ישנם בתי ספר בעלי יכולות ניהול ותפקוד נמוכות. על בתי הספר להכין את עצמם, לערב הורים ומורים ולבנות אמון בקהילה בכך שהם מנהלים את הסיטואציה היטב ובחכמה.

יש לפתוח את בתי הספר כאשר התנאים ההכרחיים מתקיימים וכאשר צוותי בתי הספר חשים כי הם מסוגלים להתמודד ביעילות עם המצב וכאשר ההורים מוכנים לשלוח את ילדיהם לבית הספר. משמעות הדבר כי ייתכן כי לא כל בתי הספר ייפתחו באותו זמן. חשוב לכבד את האוטונומיה של בתי הספר בנסיבות שונות. מי שלא יעשה זאת – למשל, מפני שהממשלות מעדיפות לנקוט בגישות צנטרליסטיות – עלול להביא לבלבול ולתחושות של נישול מכוח, אשר בסופו של דבר יפגעו באסטרטגיית הפתיחה-מחדש.

המשבר הראה עד כמה חשוב להבטיח את תחושת הבעלות ואת ההשתתפות של ההורים, המורים, מנהלי בית הספר ומנהיגי הקהילה בעיצוב אסטרטגיית הפתיחה מחדש. אפילו ההנחיות הטובות ביותר ישיגו את מטרתן רק אם בתי הספר יישמו אותם בצורה פרו-אקטיבית. כך לדוגמה, בתי ספר יצטרכו ליישם צעדים אפקטיביים להבטחת היגיינה אישית וריחוק חברתי בין ילדים, תשתיות, ציוד וחדרי כיתה נקיים ומחוטאים.

במובן זה, מעודד לגלות כי יותר מ-75% מהנשאלים בסקר שביצע ה-OECD דיווחו כי אסטרטגיות הפתיחה-מחדש עוצבו בשיתוף פעולה עם מורים. מעטים מאוד דיווחו כי היו עימותים עם מורים, הורים או בין ממשלות לבתי ספר; יותר מ-65% מהנשאלים אמרו כי התקשורת בין הגורמים השונים נוהלה היטב. אולי חשוב מכל: יותר מ-80% דיווחו כי כל הצדדים עשו כל שביכולתם לעזור. עם זאת, רק 25% מהמשיבים ענו כי שיתופי פעולה אלה כללו גם הורים. ייתכן כי בתי ספר ומורים צריכים להרחיב ולהעצים את יחסיהם עם הורים ומשפחות. הורים רבים חוו קשיים רבים בניסיונם לוודא כי לימודי ילדיהם יימשכו בעת המגפה והם זקוקים לתמיכה ולהנחיה.

הניסיון לימד עד כמה חשוב להעביר מסרים לגבי היעדים שיש להשיג בצורה בהירה ועקבית. התנגדות לשינוי נובעת פעמים רבות ממידע חסר על טבעה של המדיניות המוצעת, האימפקט שלה והצפי לגבי השיפור או הפגיעה האפשרית בחייהם ובאינטרסים של הגורמים השונים. התנגדות לשינוי עשויה לאותת כי הציבור לא עודכן בצורה מספקת או שלא הוכן או שיש מחסור בקבלה חברתית של צעדי מדיניות. יחידים וקבוצות עשויים לקבל שינויים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס העצמי המיידי שלהם אם הם והחברה ובכללותה מבינים את הסיבות לשינויים אלה ויכולים להבין את התפקיד שעליהם למלא. עניין זה הוא סוגיה חשובה במיוחד כאשר יש סגרים בית ספריים מקומיים. כדי להשיג קבלה חברתית כזו, יש להפיץ בצורה נרחבת ובשפה נגישה את מסד הנתונים שעומד בתשתית האבחנה, אמצעי המדיניות והאימפקט האפשרי שלהם, כמו גם מידע על העלויות של פעולה לעומת אי פעולה.

זו הדרך לבנות קונצנזוס מוצק. נתונים מהסקר מראים כי מדינות רבות עדיין לא השלימו את תהליך שיתוף בעלי העניין בתכנון וביישום של תגובתם למגפה.

איזון בין צרכים ליכולות

המשיבים לסקר הצביעו על כך שהאסטרטגיות לפתיחה מחדש של בתי הספר הן לרוב הדרגתיות. הדבר כרוך בבחירות ובוויתורים לא קלים. למשל, הקפדה על סטנדרטים מינימליים של ריחוק פיסי בבתי הספר קלה יותר ליישום במקרה של תלמידים מבוגרים שיכולים להבין את המושג של ריחוק חברתי ושיש להם יכולות קוגניטיביות של פיקוח עצמי ושל ציות לכללים. בו בזמן, הצורך בלמידה מובנית ומבוססת מקום ובאינטראקציה אישית עם מחנכים הוא הגבוה ביותר דווקא בקרב הילדים הצעירים ביותר, כמו גם הצורך בפתיחה מחדש של בתי הספר בקרב הורים עובדים לילדים צעירים.

יש להעניק תמיכה לתלמידים שאין להם תשתית טכנולוגית מספקת בבית, דבר שמונע מהם ליהנות מלמידה מקוונת או מחינוך ביתי; לתלמידים שנמצאים בשלבים קריטיים של מסלול הלימוד שלהם (למשל, לפני בחינות בגרות); ולכיתות שבהן ניתן דגש על הכשרה מעשית.

מדינות רבות כבר חושבות על תוכניות בקנה מידה נרחב עשר נועדו לפצות על אובן חומר לימודים ועל סגרים בבתי הספר. השיעורים יכולים להינתן בימים שבתי הספר סגורים בהם בדרך כלל, בערבים או בסופי השבוע. ניתן גם לקיים שיעורים בקיץ, בשילוב ספורט ופעילויות פנאי. ראוי לשקול הארכה של שנת הלימוד אל תקופת החופשה או להקדים את פתיחת שנת הלימודים בשבוע או שבועיים. בנוסף לכך, כאשר התשתית מאפשרת זאת, ייתכן שניתן יהיה להאריך את משך יום הלימודים כדי להספיק ללמד את החומר החסר. בהקשר זה חשוב כי בתי הספר ישימו לב לצרכים הדחופים של תלמידים שמסיימים את בית הספר התיכון. המשבר הכלכלי המתמשך יוצר שוק עבודה שעוין באופן עמוק אנשים צעירים. תלמידים יזדקקו לעזרה רבה יותר מאשר בעבר. רבים מאוד מהם יזדקקו לעזרה בקבלת החלטות בתקופה קשה זו.

מדינות קיבלו החלטות שונות לגבי השאלה האם יש לחייב חוקית תלמידים להגיע לבית הספר, ו-60% מהמשיבים לסקר אמרו כי הוחלט על חיוב כזה. באופן אידיאלי, על בית הספר לספק את סביבת הלימוד וההוראה המיטבית לכל תלמיד. כאשר האכיפה החוקית של חינוך חובה מושעית באופן זמני, יש לעקוב אחר ההתקדמות וההתפתחות של כל תלמיד. ההסדרים הספציפיים ותחומי האחריות של בתי הספר, התלמידים והמשפחות יכולים להיות מנוסחים ב"חוזה לימודי".

לשנת הלימודים 2021-2020, יש לפתח תוכנית חרום, גם ברמת הממשל וגם ברמת בית הספר היחיד, שמכוונת להבטיח תנאי לימוד אופטימליים לכל התלמידים, במקרה שסגרים בבתי הספר ישבשו את שנת הלימודים. סגרים זמניים הם תסריט סביר מאוד לשנת הלימודים 2021-2021, לפחות באופן מקומי. על בתי הספר להיות מוכנים באופן טוב יותר לנסיבות דומות בעתיד.