בדיקת עומק של תכנית הכשרת המורים: יעדים, מרכיבים, הקצאת זמן ודרכי הוראה
מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים.
נבדקו תכניות ההכשרה במסלולי הגיל הרך, בית הספר היסודי והחינוך המיוחד בבית הספר היסודי בשנים תשס"ב-תשס"ג.
מערך המחקר כלל: (א) ניתוח תוכן של ידיעונים, סילבוסים ומסמכים שונים ברמת מסלול; (ב) שאלונים לתלמידים ולבוגרים.
עיקרי הממצאים מצביעים על חוסר הלימה בין רציונל תכנית ההכשרה לבין הסילבוסים והביטוי שלהם בפועל. נמצא כי קיים דגש קטן יחסית על תכנים דיסציפלינריים ודגש רב יחסית על יעדים תהליכיים המטופלים באופן ספירלי. ברוב התכניות יש הקדמה של הלימוד העיוני ללימוד הפרקטי.
העבודה כוללת המלצות לשיפור תכניות ההכשרה ובהן: הדגשת היעדים החשובים ומניעת כפילויות, שמירה על הלימה בין יעדי תכנית ההכשרה לבין הסילבוסים, תגבור המרכיב הפדגוגי והבניית העבודה המעשית בזיקה לנושאים פדגוגיים נבחרים.
המחקר נערך במסגרת מכללת סמינר הקיבוצים ובסיוע מכון מופת.
דוח המחקר נמצא בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליו ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.