אתר עיר ה-הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) – סביבה מתוקשבת לטיפוח קהילת למידה

מקור: אתר קיוונים, מכון מופ"ת

עיר ה-הל"ה היא סביבת למידה וירטואלית המשולבת בקורס "חלופות בהערכת הישגים", המוצע במסגרת לימודי התואר השני בחוג לתכנון לימודים והוראה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. סביבת הלמידה, המשתמשת במעטפת HighLearn, פותחה במסגרת פרויקט "למידה אקדמית ברשת" Virtual.tau

א. הקורס "חלופות בהערכת הישגים"

מטרת העל של הקורס היא להכשיר מומחים בתחום הערכת הלמידה, המסוגלים לכוון למידתם לאורך חייהם. המטרות הספציפיות של הקורס הן: א) לפתח אוריינות בהערכה; ב) לפתח מושכלות ביישום הערכה; ו-ג) לפתח גישה ביקורתית להערכה באופן שהסטודנט יוכל להעריך את איכות ההערכה שבוצעה ולדון באופן מושכל בבעיות הקשורות בה.

בקורס מושם דגש על הערכה חלופית, ההולמת הוראה המכוונת להשגת יעדי עידן הידע, המבוססת על עקרונות הלמידה על פי האסכולה הקונסטרוקטיביסטית.
עקרונות אלה מנחים גם את תרבות ה-הל"ה בקורס ובהתאם לכך ההוראה בו ממוקדת בלמידה ומכוונת לתמוך בהבניית ידע אישי וקבוצתי באמצעות דיאלוג ורפלקסיה. היא מתבצעת באמצעות הנחיית דיונים ועבודות, הצגת סרטים ומודלים. הלמידה היא אקטיבית-רפלקטיבית וכוללת בנוסף לקריאת ספר הלימוד ומאמרים רלוונטיים גם למידה התנסותית, כתיבת יומן למידה, השתתפות בלמידת עמיתים והצגת תוצרי הלמידה בפני משתתפי הקורס בסיומו. ההערכה הינה מבוססת ביצוע, אינטגרטיבית וכוללת הן הערכה מעצבת והן הערכה מסכמת, והן הערכה עצמית והערכת עמיתים, נוסף להערכת המורה. כל ההערכות מבוססות על מחוונים שפותחו במשותף בכיתה.

ב. מאפייני סביבות למידה מבוססות היפר-מדיה והרציונל לשימוש בהם בפיתוח עיר ה-הל"ה

לדעת סלומון (2000) השימוש בטכנולוגיית ההיפר-מדיה יכול לתמוך בלמידה קונסטרקטיביסטית משום שסגולותיו של המחשב מאפשרות לו למלא תפקודים שכליים רלוונטיים לתהליך למידה כזה, והן מאפשרות ומעודדות פעילויות שכליות רלוונטיות מצד הלומד ליצירת שותפות אינטלקטואלית. יתר על כן, אופנות הייצוג של המידע במחשב משקפות במקורב את אופנות הייצוג השכלי של הלומד.
רזניק (Resnick, 2002) טוען שכיום מושם דגש רב על המחשבים ככלים שמאפשרים לאדם להעביר, לייצג ולעבד מידע בדרכים חדשות. עם זאת, הדגש על המחשב כמקור מידע מגביל את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות לתחום החינוך. לדעת רזניק צריך לפתח פרדיגמה מחשבתית חדשה, שלפיה המחשב מרחיב את יכולות האדם ליצור ידע חדש ומשמעותי. מכאן, שקיים צורך בחשיבה מחודשת על דרכי הלמידה בסביבות הממוחשבות, ולא פחות חשוב מכך, על התכנים שיש ללמד בסביבות אלו.

סביבת למידה מתוקשבת מאפשרת ומזמנת:

1. למידה שיתופית באמצעות הפורום האלקטרוני הא-סנכרוני.
הפורום האלקטרוני הוא כלי שימושי לכינון קהילות למידה – מושג הזוכה לפופולריות רבה בעשור האחרון. המושג קהילות למידה מבוסס על תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות-חברתיות הטוענות שהלמידה היא בבסיסה חברתית ונגזרת מאינטראקציה עם אחרים.

2.  גיוון ועושר בתכנים ובדרכי הצגתם
בסביבה מתוקשבת ניתן להציג מידע רב-תחומי, המקושר ברשת של משמעות, בדרכי הצגה שונות כגון: קיבצי טקסט, קיבצי קול, קבצים המכילים גרפיקה, תמונות, קטעי וידאו וסרטים וכן לקשר לאתרים אחרים המכילים קבצים מסוגים אלה. כך מתאפשרת למידה בערוץ החזותי והשמיעתי, נוסף על הלמידה הסימבולית הסטנדרטית.

3.  למידה בהכוונה עצמית
סביבת למידה מתוקשבת מאפשרת למידה אינטראקטיבית שבה ניתן לנוע בחופשיות במרחב המידע. סביבה כזו מאפשרת ללומדים ללמוד בדרכים שונות בהתאם לסגנונות הלמידה שלהם.

טכנולוגיית ההיפרמדיה אפשרה את פיתוח עיר ה-הל"ה בכך שענתה על המטרות שהוצבו לפיתוח סביבה זו: סביבה התומכת בהקמת קהילת למידה בנושא הערכת הישגים, שתשתף את תלמידי הקורס הנוכחי עם בוגרי הקורס שיבחרו להישאר חברים פעילים בקהילה; אפשרות ללימוד משלים של נושאים מתחומי ההוראה והלמידה המהווים נדבך להבנת מהותה של ההערכה; מתן אפשרות ללומדים המעוניינים בכך ללמוד על היבטים מגוונים של ההערכה מעבר לנושאים שמופיעים בסילבוס הקורס; הצגת מערכת מושגית של הנושאים בקורס ולא פריטי מידע יחידים, דהיינו ייצוג מארג הקשרים בין הנושאים השונים כך שניתן לראות את היער בכללותו וכן את כל אחד מהעצים לפרטיו; בחירה סלקטיבית של חומרים איכותיים וקישורים משמעותיים לנושאים בתחום ההערכה, כדי שהלומדים לא ילכו לאיבוד במרחב הווירטואלי; אפשרות הצגה של מדגם עבודות של תלמידי הקורס משנים קודמות כדי שהתלמידים החדשים יראו כיצד נראה היעד כאשר מגיעים אליו. הם אף יוכלו להעמיק ולשפר את הידע שנבנה על ידי קודמיהם ולהבין כיצד מתנהלת הלמידה בקורס מתוך קריאת תיעוד הדיונים שעלו בפורומים משנים קודמות.

ג. פיתוח אתר 'עיר ה-הל"ה'

בפיתוח ממושך שערך כשנתיים גובש הרעיון המארגן של האתר ונמצאו הכלים הטכנולוגיים שאפשרו את יצירתו. הרעיון שהנחה את פיתוח האתר היה שמאפייני הסביבה הוירטואלית המפותחת יהלמו את הנחות היסוד של הגישה הקונסטרקטיביסטית.

שלושה עקרונות טכניים הנחו את פיתוח האתר:

1. פשטות התפעול
הטכנולוגיה ששימשה ליצירת האתר התבססה אך ורק על כוחות מקומיים של צוות הפיתוח ולא על מפתחי אתרים מקצועיים.

2. יעילות תחזוק האתר
במסגרת בניית האתר, נעשה שימוש במעטפת שרת ה - HighLearn, כך שיהיה קל ופשוט לעדכן את החומרים שיתווספו לאתר. בנוסף הוטמע מנגנון חיפוש ProQuest באתר, ליצירת מאגרי מידע בנושאים ספציפיים, המתעדכנים אוטומטית.

3. שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
באתר שולבו סרטים מלאים באיכות דיגיטלית בשיטת Streaming.

העיר כקונספט המארגן של האתר

"העיר" כמטפורה, נבחרה כאלמנט המארגן הרעיוני של אתר הקורס, זאת מאחר שהעיר כדימוי מנטלי היא דבר מוכר וטבעי עבור האדם המודרני, שממלאת עבורו פונקציות מוכרות (Portugali, 1999; 1996). למפות קוגניטיביות יש מרכיבים שונים, כגון ציוני דרך וגבולות שמאפשרים לאדם להתמצא ולנווט את דרכו בעיר. לדעת מיטצ'ל (1995 ,Mitchell) רכיבים אלו תורמים לאדם להתמצא גם בהגיעו לעיר חדשה וזרה באמצעות מפה.

כל ארטיפקט או נקודות ציון משמעותית המיוצגים במפת העיר מייצגים תפקיד פונקציונלי מחד גיסא, אך גם נושאים מעצם טיבם משמעות תרבותית-חברתית מאידך גיסא. התבוננות במפת העיר מאפשרת לראות את המבנה הכללי ואת המיקום היחסי במרחב של כל ארטיפקט וכן את הדרכים והקשרים בין הארטיפקטים. מפת העיר מאפשרת ייצוג הירארכי כגון, אזורים, שכונות, ובתים. המבקר בעיר יכול לחקור באמצעות המפה את העיר באופן עצמאי, או לחלופין, לקחת סיור מודרך. רעיון יצירתם של מרחבים קוגניטיביים ומרחבים וירטואליים עירוניים, המתבססים על ממצאיו ורעיונותיו של לינץ', קורם עור וגידים בשנים האחרונות, עם פיתוחם של כלים ממוחשבים שמאפשרים לייצג מרחבים אלה באופן תלת-ממדי (Strohecker, 1998).

ד. מבנה אתר עיר ה-הל"ה 

עיר ה-הל"ה מורכבת מליבה ומשלוש שכונות עיקריות - הוראה, למידה והערכה. שכונת ההערכה היא השכונה המרכזית והגדולה ביותר בעיר הווירטואלית, שכן זה תחום הדעת שבו עוסק הקורס. שתי השכונות האחרות הנמצאות בצידיה קטנות יותר: שכונת הלמידה ושכונת ההוראה, שבהן ניתן לשוטט וללמוד על התחומים שמהווים נדבכים חשובים בתרבות ההל"ה. ליבת העיר מייצגת את הצורך בהלימה בין שלושת מרכיבי ה-הל"ה בהתאם ליעדי החינוך.

להתנסות אינטראקטיבית המפה הדינמית ראו:
http://kivunim.macam.ac.il/articles/9/ILA04/ila1.htm

כל שכונה בעיר נבדלת מהאחרת בצבעה הייחודי, והשכונות תחומות באמצעות כבישים היקפיים, שלצידם מבנים שונים. בכל שכונה ישנם בניינים דומים מבחינת הצורה והפונקציה שהם ממלאים. השכונות תוכננו במטרה לאפשר הבניית ידע בנושאי הלימוד השונים באופן אינטראקטיבי ועצמאי. שכונות הלמידה וההוראה אינן מתיימרת לייצג את כל הנושאים הקשורים בתחומי דעת אלה, אלא לייצג את שבהם שיש להם השלכות לתחום ההערכה.

בשונה מקורס קונוונציונלי שבו התלמיד נשלח לחפש ולמצוא את חומר הקריאה, בעיר ה-הל"ה קיימים ייצוגים ויזואליים, בעלי שם, צורה, צבע ומיקום במרחב הדו-ממדי, והם כוללים את חומרי הקריאה וההעשרה. הצבעה על בניין מסוים מעלה בועית טקסט, המציגה את שם הבניין שממנו ניתן להסיק על תוכנו.
למשל, בשכונת ההערכה, יש שני סוגי בניינים: בתי-ספר שבהם מצוי ידע תיאורטי בנושאים הקשורים ביסודות ההערכה הכמותית והחלופית ובניינים שמציגים יישום של הידע הלכה למעשה, כגון: "מרכז הפיתוח", "מכון התקנים" ובניינים המכילים עבודות שהכינו תלמידי הקורס בשנים קודמות. בכל שכונה נמצא "מרכז מבקרים" המספק מידע על הנמצא שכונה ופירוט של דרכי הניווט בה.

בבתי-הספר בשכונות מרוכזים נושאים שונים. בכל בית ספר מוצג סיכום קצר של הנושא, מאמרים רלוונטיים, קישורים לאתרים ולסרטים, מטלות ושאלות למחשבה וכן ורשימת ביבליוגרפיה מומלצת. בחלק מבתי-הספר, הלומדים מתבקשים להשאיר סימן דיגיטלי שביקרו במקום על ידי ביצוע מטלה. מכל מסך ב"בית ספר" ניתן לחזור למפת העיר או לעבור באופן אסוציאטיבי למקום אחר על ידי הקשה על קישור בטקסט. באתר כלולים חומרים שפיתחו תלמידי הקורס. התלמידים מעורבים ופעילים גם בעדכון המקורות הביבליוגרפיים וכל אחד מהם, בתפקידו כ"נאמן אתר", עוקב אחר אתר בהערכה ומעדכן בהתאם. בבית הקולנוע השכונתי, מצויים קטעי וידאו קצרים ו/או סרטים שקשורים בנושאי הלימוד. נוסף על כך, נמצא בעיר את "בית העיתונות", המכיל מאגר קטעי עיתונות כולל כתבות רלוונטיות, המחולקות לנושאים שונים הקשורים בלמידה, הוראה והערכה.

בכל שכונה נמצא את בניין "היכל התהילה" שבו מידע על אישים מובילים ומשמעותיים בתחום, עם קישורים למאמריהם ו/או לספריהם המופיעים בגרסה דיגיטלית מלאה ברשת.
כמו כן, בכל שכונה בעיר ספרייה מקומית ובמרכז העיר - ספרייה כללית. הקלקה על בניין הספרייה פותחת רשימות ביבליוגרפיות בנושא שבו עוסקת השכונה, ואילו הקלקה על הספרייה במרכז העיר מקשרת לספריית בית הספר לחינוך שמשם ניתן, בין השאר, להגיע לכתבי-עת בהערכה ומתוכם למאמרים המתעדכנים אוטומטית בנושאים שנדלו על פי מילות מפתח שהוזנו מראש. כמו כן נמצא בעיר "גן שעשועים" המכיל אנקדוטות, הומורסקות, בדיחות וקריקטורות בנושאי הערכה.

ביבליוגרפיה

Mitchell, W. J. (1995). City of bits: Space, place, and the Infobahn. Cambridge, MA: The MIT Press.

Portugali, J. (1996). Inter-representation and cognitive maps. In J. Portugali (Ed.), The Construction of Cognitive Maps (pp. 11-43). Dordrecht: Kluwer Academic Publishers.

Portugali, J. (1999). Self-Organization and the City. Heidelberg: Springer-Verlag

Resnick, M. (2002). Rethinking Learning in the Digital Age. In Kirkman, G. (Ed.) The Global Information Technology Report: Readiness for the Networked World. Oxford University Press.

Strohecker, C. (1998). Mapping Psychological and Virtual Spaces. Design Computing on the Net '98.