אקטיביזם לימודי
ביוזמת משרד החינוך של ישראל מתנהל כיום מחקר השוואתי בין שבע מדינות, אשר הציבו את שינוי מבנה תוכנית הלימודים כיעד לאומי. המחקר, אף כי הינו בראשיתו, חושף את המורכבות הגדולה של הרפורמה בכל המדינות: בעוד שהרפורמות הקודמות בחינוך התמקדו בשינויים מבניים, הדור הנוכחי של הרפורמה מבקש לחולל שינוי בדפוסי ניהול הלמידה בכיתה. לא עוד מורה אקטיבי ותלמיד פסיבי בבניית עולם הידע, אלא תלמיד אקטיבי ומורה יועץ, מכוון ותומך.
בדיונים בין החוקרים עולות כמה שאלות: כיצד ניתן להתמודד עם האקסיומה המושרשת, כי תכלית הלמידה בבית הספר היא הצלחה בבחינות? באילו שיטות הערכה ומדידה ניתן להשתמש להערכת חשיבה, ניתוח ועיבוד ידע? האם יוכלו המורים לאמץ שינוי עמוק בדפוסי ההוראה שלהם? האם יוכלו המורים להתאים את סגנון ההוראה שלהם לסגנונות הלמידה האישיים של תלמידיהם? האם יעניקו הממשלות במדינות השונות גמישות מספקת וחופש פעולה לבתי ספר כדי לממש את השינויים המצופים מהרפורמות?
פרופ' וולנסקי הוא המדען הראשי של משרד החינוך