אנטומיה של תוכניות תקשוב חינוכיות : שבדיה

תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning).

מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה.

אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת  בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.

ההתפתחות המקיפה של תקשוב בבתי הספר בשבדיה היא תוצאה של התכנית הלאומית השבדית לתקשוב מערכת החינוך שהחלה בשנת 1991. תכנית ממלכתית הידועה בשם IT I Skolan (ItiS) .

בשנת 1998 הגישה ממשלת שבדיה לאישור הפרלמנט תכנית מקיפה לתקשוב מערכת החינוך, תכנית פעולה לאומית שנקראה בשם The National Action Programme 1999-2001 ITiS 1998. הדגש העיקרי בתכנית זו היה על הוראה באמצעות כלים טכנולוגיים במקום הוראה על טכנולוגיה.

התכנית השבדית, בהתאם למדיניות שנקט שר החינוך השבדי בשנת 2000, התבססה קודם כל על תוכניות לימודים מחודשות, מעודכנות ומותאמות לעידן התקשוב החל מגני הילדים ועד בתי הספר התיכוניים.

עפ"י ההגדרה האופרטיביות של התכנית היא נועדה להקיף 60,000 מורים בשבדיה (40% מכוח ההוראה) ועד מהרה גדל ההיקף ל? 73 אלף מורים, אשר זכו להדרכה מתוגברת, תמיכה, ובמקרים רבים גם במחשבים נישאים.

מחשבים ניידים לא נכללו, בשלבים הראשוניים של תכנית לאומית זו, ברשימת ההצטיידות של בתי הספר והכיתות. אולם, עקב לחצים שונים בציבור ובבתי הספר, הוכנסו המחשבים הניידים בשנת 2004 לתכנית החדשה לתקשוב החינוך.

סוגיית ההתאמה הקוריקולרית של תוכניות הלימודים לעידן התקשוב ולשילוב יישומי המחשב בלמידה קיבלה בשבדיה משמעות מרכזית. כבר בשלבים הראשונים של התוכנית  השקיעו השבדים בגיבוש שיטות פדגוגיות IT-enriched pedagogy מותאמות לעידן התקשוב, הכוללת גם קריטריונים תואמים להערכה. בשלב מאוחר יותר עבר הדגש לסוגיות בלמידה המתוקשבת מבחינת התלמידים ולא רק לעיסוק בסוגיית שיטות ההוראה. ההנחיות בשבדיה המליצו למורים ולבתי הספר לעבור לשיטות הוראה מבוססת חקר ופתרון בעיות רב תחומיות (inter-disciplinary problem-based). אלפי המורים בשבדיה צוידו במחשבים ניידים אותם הם יכולים לקחת הביתה על מנת לעבוד ולהכין את השיעורים המתוקשבים. נפרסו גם צוותי הדרכה רבים בין מחוזות החינוך של שבדיה המסייעים רבות למורים שם.

לכל בתי הספר בשבדיה יש נגישות מלאה למחשבים ולאינטרנט. 90% מהמורים בשבדיה משתמשים באופן פעיל במחשב במהלך השיעור אותו הם מעבירים בכיתה. יחד עם זאת , בראייה כוללת , גם המורים בשבדיה משתמשים במחשב רק % 10 מזמן הלמידה וההוראה. פער זה מוצג במחקר של האיחוד האירופי  Empirica 2006 :  Benchmarking access and use of ICT. במחקר זה המורים בשבדיה מסבירים את הפער במחסור בכמות מחשבים נאותה לכל תלמידי הכיתה. היחס בין מחשב למספר תלמידים בשבדיה הוא 1:6, יחס גבוה  בהשוואה לממוצע אירופאי של 1:9.

מחקר ההערכה המקיף והשיטתי ביותר שנערך באירופה על תוכניות תקשוב במערכת החינוך נערך בשבדיה בשנת 2006 (להלן: IT Skolan 2006). המחקר בדק את העמדות והפעולות של 1200 מורים ו? 600 מנהלי בתי ספר בכל הנוגע לשילוב התקשוב בבתי הספר. נדגמו הן מורים בבתי ספר יסודיים והן מורים בבתי ספר תיכוניים. עפ"י ממצאי המחקר ( להלן מחקר   IT Skolan 2006 ) מרבית המורים עושים שימוש בתקשוב בבתי הספר השבדיים. היקף השימוש של המורים בשבדיה בשנים 200-2006 גדל באופן משמעותי בהשוואה לשנים 1991-1998.

נערכו כמה וכמה מחקרי הערכה על תכנית אסטרטגית זו לתקשוב החינוך בשבדיה. ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת  HALMSTAD ערך בשנת 1999 מחקר הערכה כמותי על יעדי התכנית, ההתקדמות של המורים והתנהלות בתי הספר מבחינת הטמעת התקשוב. במקביל נערך גם מחקר איכותני ע"י ביה"ס לחינוך של אוניברסיטתJONKOPING. המחקר הכמותי הקיף 1500 בתי ספר. ממצאי המחקר האיכותני גילו כי תכנית התקשוב הלאומית השבדית ( Skolan (ItiS) ) הצליחה לעורר מחדש פעילות פדגוגית בבתי הספר בעיקר תודות לשילוב שבין יישומי התקשוב ושיטות ההוראה והלמידה החלופיות המעודכנות שהוכנסו לכיתות. דרכי הוראה אלו הדגישו את נושאי החקר והלמידה מבוססות פתרון בעיות (Problem-based learning  ). 

מחקר ההערכה השבדי, אשר ליווה את תכנית התקשוב השבדית , ItiS מצא כי בבתי הספר בהם שונתה שיטת ההוראה-למידה מלמידה פאסיבית, (הוראה פרונטאלית), ללמידה פעילה מבוססת פתרון בעיות (PROBLEM-BASED LEARNING), היו התפוקות של התקשוב בבתי הספר משמעותיות יותר. כלומר, נכונות התלמידים להשקיע בפעולות איסוף מידע וחקר היו גבוהות יותר. במילים אחרות, סביבות התקשוב המסורתיות בבתי הספר אינן מתאימות בהכרח ללמידה מתוקשבת ונדרש שינוי מהותי בפדגוגיה המתוקשבת.  

השבדים הבינו כי שינוי כזה אינו פשוט ולכן השקיעו רבות בהכשרה ובפיתוח המקצועי של המורים, במידה מסוימת על חשבון תקציבי ההצטיידות במחשבים. השבדים הבינו כי מערכת החינוך נוטה לראות בתלמידים צרכני מידע ולא מפיקי מידע, לכן יש צורך להעביר את המורים מהפך מחשבתי בעיקר בבתי הספר היסודיים, זאת כדי לחזק את השימוש בשיטות ההוראה החלופיות, המעודדות עבודת צוות, הערכת עמיתים, הפקת מידע ופתרון בעיות. לאור כל המאמצים הללו, כיום 40% מהמורים בבתי הספר השבדים עובדים בשיטה החלופית של סביבה מפיקת מידע ולמידת חקר, אחוז גבוה בהשוואה לאחוזי המורים במדינות אחרות (כגון ארה"ב ובריטניה).

על יסוד המסקנות שהסיקו משלבים קודמים בתוכנית התקשוב, הגיעו אנשי משרד החינוך בשבדיה למסקנה כי המנהיגות והיוזמה של ביה"ס קובעת במידה רבה את מידת ההצלחה של שילוב המחשב בהוראה ובלמידה. לפיכך, מאמץ רב הושקע בשבדיה בשינוי דפוסי החשיבה הפדגוגיים של הנהלות בתי הספר. מנהלים, סגנים ובעלי תפקידים נחשפו לקורסים והשתלמויות מעמיקות הרבה יותר מאשר המורים בשדרת ההוראה בביה"ס.

התוכנית השבדית, מתפתחת בעקביות לאורך זמן ונחשבת להצלחה.