איכות אקדמית והגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה

מקור: איכות אקדמית והגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה – עקרונות סותרים או סינרגיים?, כנס בוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית, מסמכי רקע, עמ' 25-31
 
גם כיום נעה מערכת ההשכלה הגבוהה בין שני קטבים, השאיפה למצוינות ולקידום המחקר, מול השאיפה לאפשר שוויון הזדמנויות.
המצדדים במצוינות האקדמית טוענים כי יש לבצע מדיניות סלקטיבית בתהליך בחירת סטודנטים, המסתמכת על פרמטרים "אובייקטיבים" של הישגים במבחני אינטליגנציה ובהישגים לימודיים פורמליים. מכאן נובע כי פתיחת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מגוונות ורחבות יותר והורדת תנאי הקבלה בכניסה לאוניברסיטאות והמכללות תביא לירידה במצוינות האקדמית ותפגע בטיב המחקר.
 
בדיון הציבורי קיימת הסכמה הצהרתית בדבר הערך שבהגדלת הנגישות להשכלה גבוהה; הוויכוח מתמקד בשאלת האמצעים שיש לנקוט לשם כך. חלק מהטיעונים הם כי בישראל יש פערים מובנים בין קבוצות חברתיות והניעות החברתית מוגבלת; לאוניברסיטאות יש תפקיד בתיקון חוסר צדק זה באמצעות הדפה מתקנת; לאוניברסיטאות יש תפקיד חיוני בטיפוח דור העתיד של מקבלי ההחלטות במדינה ובחברה האזרחית. לפיכך עליהן להרחיב את מגוון הדעות והתרבויות בהן, כדי לתת ביטוי לפרספקטיבות של קבוצות חברתיות ותרבותיות רבות ככל האפשר.
 
המתנגדים להעדפה מתקנת במערכת ההשכלה הגבוהה טוענים כי היא מסכנת את הסטנדרטים האקדמיים הגבוהים הנחוצים לשמירת רמה גבוהה של הוראה, מחקר ומצוינות אקדמית וכי הסיוע לנמצאים בעמדת נחיתות בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, פוגע בזכותם של מי שהיו מתקבלים לו נותר מקום.
 
המכללות האזוריות הגדילו אמנם את נגישות תושבי הפריפריה להשכלה גבוהה, אך בשל יוקרתו הנמוכה של תואר שהן מעניקות לא הביא קיומן לצמצום המיוחל של הפערים בין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה במערכת ההשכלה הגבוהה.
פילוח הסטודנטים במוסדות למיניהם מעלה כי קיים מיתאם גבוה בין האשכול החברתי-כלכלי שממנו הגיע הסטודנט לבין סיכוייו להתקבל למוסד להשכלה גבוהה בכלל ולאחת מאוניברסיטאות המחקר בפרט.
הפער בין האוניברסיטאות למכללות האזוריות השפיע גם על היווצרות היררכיה בין המכינות הקדם אקדמיות.
מכיוון שאחוז התלמידים מהפריפריה במכינות של המכללה האזוריות גבוה, תופעה זו מחדדת את פערי הנגישות למוסדות היוקרתיים הקיימים לכתחילה בין תושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לבין תושבי המרכז.
במאמר מתוארים בפירוט שלושת החסמים הבאים:
א. חסמים בכניסה: המבחן הפסיכומטרי
ב. הכרות הדדיות ומעברים בין מוסדות
ג. אי שוויון – נשים
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya