תקשורת, ניהול זמן ותכנון מערכי שיעור במקצוע החינוך הגופני

Petrusic, T. & Stemberger, V. (2021). The Efficiency of the Physical Education Teaching Process. Journal of Contemporary Educational Studies, 72, 1, 172-189

עיקרי הדברים:

● מורי החינוך הגופני הטובים ביותר נוטים ללמד בהתלהבות, לכבד את תלמידיהם, להטעין אותם באנרגיות, להקפיד על תנועתיות במרחב, להישאר קרוב לתלמידים ולענות על שאלות.

● בטרם הפעילות הספורטיבית, על המורה לבדוק את בטיחות מתקני הכושר, לתת הנחיות מילוליות ברורות, להדגים אלמנטים מורכבים ולהסביר את מטרת השיעור.

● במהלך השיעור, מומלץ למורה לקרוא לתלמידים בשמם, לשבח את האתלטים המצטיינים, לספק הכוונה ועזרה למתעמלים ולעודד את התלמידים המתקשים.

● בבניית מערכי השיעור, כדאי להציב לתלמידים קריטריוני-סף ויעדים, להציע שלל מקצים או תרגילים לבחירה ולאפשר להם לטפס מעל מכשולים, להתגבר על קשיים ולנצח במשחקים בכוחות עצמם.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך גופני

חינוך גופני: חשיבות ומטרות

למקצוע החינוך הגופני (חנ"ג) תפקיד חשוב בחיי התלמידים. שכן, הוא מאפשר להם להתוודע לעולם הספורט, לחזק מיומנויות מוטוריות הכרחיות ולהתפתח מבחינה ביו-פיזיולוגית. ברוב מדינות העולם, תלמידי א'-י"ב זוכים להשתתף בשיעורי חנ"ג במסגרת בית ספרית. אולם, אין בכך להבטיח שמדובר בשיעורים ברמה גבוהה. ניתן לאמוד את איכות שיעורי החנ"ג באמצעות בחינת הקשב של התלמידים להוראות המורה, תזמון משכי הזמן בהם התלמידים פעילים ואמידת העצימות של הפעילות הספורטיבית (Hollis et al., 2016).

המרכז האמריקאי למניעת מחלות (The American Center for Disease Control and Prevention) וההתאחדות החינוך הגופני בבריטניה (Association for Physical Education in Great Britain) ממליצים שבשיעורי החנ"ג התלמידים יבצעו פעילויות בעצימות בינונית עד גבוהה למשך יותר מ-50% מזמן השיעור. מטבע הדברים, האיכות והעצימות של השיעור מושפעת, במידה רבה, מתוכנית הלימודים, ממערכי השיעור ומכישוריו של המורה.

כפי שיפורט בהמשך, לצורך חתירה להישגיות בשיעורי חנ"ג, על המורה להקרין עוצמה, לשמש כמוטיבטור, להימנע ממונוטוניות, לשמור על תנועתיות, לתזמן היטב את השיעור, להטיל משמעת, לשמור על בריאות ובטיחות התלמידים, להתאים את מבנה השיעור לשכבת הגיל, לעודד תלמידים מתקשים, להעיר על שימוש לא נכון במכשירים, להדגים במקצועיות, לחלק לקבוצות באופן שוויוני ומושכל, לאתגר ספורטאים מצטיינים ועוד (Arefiev et al., 2020).

תקשורת בלתי-מילולית בשיעורי חינוך גופני

התקשורת הבלתי-מילולית המצופה ממורה חנ"ג אינה מסתכמת בהדגמת תרגילים ובתנועות גוף. אלא, זו צריכה לכלול הבעות פנים, תנועות ידיים בלתי פוסקות, תמיכה גופנית, יציבה נכונה, הפגנת גמישות, שליטה במרחב ועוד. יחד עם זאת, הגם שמקצוע החנ"ג מבוסס על מגע גופני, על המורה למצוא את דרכי הפנייה ההולמות והרגישות ביותר. זאת, כדי לכבד ולשמור על המרחב האישי של התלמידים והתלמידות (Makovec, 2018).

ילדים, מתבגרים וחינוך גופני

לרוב מורי החנ"ג יש תחום מומחיות ייחודי להם, כמו ענף ספורט מסוים או תחום אנטומי ספציפי, בו הם מצטיינים. אולם, צפייה בשיעורי חנ"ג בארה"ב, הולנד וסלובניה מראה כי אותם מורים אינם בקיאים במידה מספקת במכלול התכנים הלימודיים שצריכים להיות מועברים לתלמידים. אי לכך, מוצעים לתלמידים שיעורי ספורט ברמה נמוכה-בינונית שמתאפיינים בפרקי זמן מבוזבזים, במוטיבציה נמוכה ובהיעדרויות תלמידים (Diamant et al., 2011; Pusnik et al., 2014).

לא זו בלבד, לפי מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization), רוב שיעורי החנ"ג באורך 45 דקות בכיתות ג'-ה' אורכים בפועל רק 33 דקות, שבהן התלמידים פעילים בעצימות גבוהה רק למשך 14-10 דקות. מדובר בממצאים מדאיגים משום שילדים ומתבגרים צריכים להקדיש, מדי יום, לפחות שעה לפעילות ספורטיבית אינטנסיבית כדי לטפח את בריאותם (WHO, 2011).

מתודולוגיה

במחקר כמותני זה בוצעו תצפיות ב-51 שיעורי חנ"ג (לכיתות ב'-ה') בבתי ספר יסודיים בסלובניה. השיעורים הועברו על ידי 51 מתמחים להוראת חנ"ג בשנתם הרביעית ללימודים באוניברסיטת לובליאנה. בכל שיעור השתתפו 27-23 תלמידים ו\או תלמידות, להם הוצמדו מכשירי מד-תאוצה שמודדים ואומדים את צעדיהם ותזוזותיהם. חשוב לציין כי בזמן המחקר המתכשרים נצפו, הוערכו ומושבו על ידי נציגים מטעם המוסד המכשיר, דבר שעלול היה להטות את תפקודם.

ממצאים וניתוח

רק ב-11 מתוך 51 הכיתות בהן נערכו תצפיות נוצלו יותר מ-50% מזמן השיעור לפעילויות ספורטיביות בעצימות בינונית או גבוהה. כפי שיורחב להלן, כדי לשפר את הנתון הזה, מוצגים להלן הפרמטרים הבולטים שיושמו בשיעוריהם של המתכשרים אשר הצליחו להפיק את משכי הזמן הארוכים ביותר לפעילויות אפקטיביות בעצימות בינונית או גבוהה:

1) מנהיגות, תמיכה וברק בעיניים – ככלל, נמצא כי המתכשרים שניהלו את השיעורים האפקטיביים ביותר עודדו את התלמידים, חילקו הוראות בהתלהבות, הביעו אמפתיה וכבוד כלפי התלמידים, הטעינו אותם באנרגיות, הקפידו על תנועתיות במרחב, נשארו קרובים לתלמידים, ענו על שאלות והקרינו מנהיגות.

2) לפני הפעילות הגופנית - מתכשרים שהתכוננו לשיעור בצורה מיטבית הניעו את תלמידיהם להישגיות יתרה. כך, למשל, הם הקפידו לערוך בדיקות בטיחות למתקני הכושר, מסרו הנחיות מילוליות ברורות, הדגימו אלמנטים מורכבים והסבירו את מטרת התרגיל, האימון או המשחק.

3) בזמן הפעילות הגופנית – מתכשרי החנ"ג שמקסמו את יעילות השיעור נהגו לקרוא לתלמידים בשמם, להאדיר תלמידים מצטיינים, להציע הכוונה, עזרה ועצות למתעמלים ולהעניק משוב חיובי.

4) ניהול ועצמאות – כדי לנהל שיעורים בצורה מיטבית, מתכשרי החנ"ג הציבו לתלמידים קריטריונים למעבר, גילו עניין בהישגי, בשאיפות ובבעיות התלמידים, הציעו מקצים או תרגילים לבחירה ו-וידאו שהתלמידים מתגברים על קשיים או מכשולים בכוחות עצמם.

5) דימוי המורה – מתכשר להוראת חנ"ג שרוצה לשלהב את תלמידיו צריך לגרום להם לחשוב (מבלי לומר זאת במילים) שהוא מודל ספורטיבי לחיקוי. לשם כך, לאורך 45 הדקות, על המורה לעמוד זקוף קומה, לשמור על קשר עין עם תלמידיו, לשלוט בכיתה באמצעות תקשורת לא מילולית (למשל, נגיעה קלה במרפק או בכתף התלמיד, אצבע מורה על הפה או הרמת יד לאוויר), לחלק אותם לקבוצות בדרכים שונות (טור נע, משחקי משיכה, תחנות ועוד) ואף להעמיד את התלמידים למסדר.

דיון ומסקנות

הגם שלא פשוט לעמוד בכל הקריטריונים שהוצגו לעיל, מתכשרי ומורי חנ"ג בחינוך היסודי צריכים לשאוף להשתמש בכמה שיותר אלמנטים כדי למקסם את פוטנציאל הפעילויות הספורטיביות של שיעוריהם ולחתור לאפקטיביות מרבית. לצורך כך, מחלקות להכשרת מורי חנ"ג חייבות להקדיש יותר זמן להתמחות המעשית ולשלב בתוכנית לימודים אלמנטים פרקטיים ככל האפשר.

במהלך מסלול הלימוד של מתכשרי החנ"ג, הסטודנטים צוברים ידע עיוני חשוב ולומדים לתכנן מערכי שיעור באופן קפדני. אך, עם הצבתם בבתי הספר, רובם לא מצליחים לנצל את כל 45 הדקות השבועיות המוקדשות לשיעורי החנ"ג. לכן, חשוב לשלב במסלול ההכשרה תובנות של ניהול זמן, פסיכולוגיה של ספורט יחידני, תיאוריות של חלוקה לקבוצות, התמודדות עם רב-תרבותיות כיתתית, תקשורת בלתי מילולית בעולם הספורט ומנהיגות ספורטיבית.

רשימת המקורות

Arefiev, V., Tymoshenko, O., Malechko, T., Domina, Z., Bezkopylny, O., Dutchak, Y., Riabchenko, V., Garmata, O., Griban, G., Rusanivskyi, S., Melnychuk, V., Bloshchynskyi, I. & Prontenko, K. (2020). Methodology of Differentiation of Health-Improving Classes in Physical Education for Primary School Students. International Journal of Applied Exercise Physiology, 9, 7, 134–143

Diamant, A. L., Babey, S. H. and Wolstein, J. (2011). Adolescent physical education and physical activity in California. UCLA center for health policy research, 5, 1–8.

Hollis, J. L., Williams, A. J., Sutherland, R., Campbell, E., Nathan, N., Wolfenden, L., Morgan, P. J., Lubans, D. R. and Wiggers, J. (2016). A systematic review and meta-analysis of moderate-to-vigorous physical activity levels in elementary school physical education lessons. Preventive medicine, 86, 34–54

Makovech, D. (2018). Dimensions of teacher professional development, Modern pedagogy, 69, 3, 28-47

Pušnik, T., Volmut, T. and Šimunič, B. (2014). The quantity and intensity of physical activity during physical education in 3rd grade primary school children. Annales kinesiologiae, 5, 2, 123–130

WHO. (2011). Global recommendations on physical activity for health. Retrieved from: https://www.who.int/publications/i/item/9789241599979

 

 

 

מה דעתך?

 

Arefiev, V., Tymoshenko, O., Malechko, T., Domina, Z., Bezkopylny, O., Dutchak, Y., Riabchenko, V., Garmata, O., Griban, G., Rusanivskyi, S., Melnychuk, V., Bloshchynskyi, I. & Prontenko, K. (2020). Methodology of Differentiation of Health-Improving Classes in Physical Education for Primary School Students. International Journal of Applied Exercise Physiology, 9, 7, 134–143

Diamant, A. L., Babey, S. H. and Wolstein, J. (2011). Adolescent physical education and physical activity in California. UCLA center for health policy research, 5, 1–8.

Hollis, J. L., Williams, A. J., Sutherland, R., Campbell, E., Nathan, N., Wolfenden, L., Morgan, P. J., Lubans, D. R. and Wiggers, J. (2016). A systematic review and meta-analysis of moderate-to-vigorous physical activity levels in elementary school physical education lessons. Preventive medicine, 86, 34–54

Makovech, D. (2018). Dimensions of teacher professional development, Modern pedagogy, 69, 3, 28-47

Pušnik, T., Volmut, T. and Šimunič, B. (2014). The quantity and intensity of physical activity during physical education in 3rd grade primary school children. Annales kinesiologiae, 5, 2, 123–130

WHO. (2011). Global recommendations on physical activity for health. Retrieved from: https://www.who.int/publications/i/item/9789241599979

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?