תפקיד המורים החונכים במערך שותפות ה-PDS עם המסלול העל יסודי: תפיסת תפקיד,גורמים מעצבים,קשיים ותרומות

מחקרים על מורים חונכים ועל חונכים במקצועות אחרים מצביעים על מורכבות גדולה בתפקיד, בעיות בהגדרתו ובתגמולו, קשיים וקונפליקטים ביישום ובשאלות לגבי מידת ההיתרמות של החונך מהתהליך. מאחר שהקשר בין המכללה לבתי הספר השותפים הוא מתמשך וארוך טווח, נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבים ומרגישים המורים החונכים כדי שירצו להמשיך ולהשתתף. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד המורה החונך ב-

1. מהן תפיסות המורים החונכים לגבי תפקידם והתפתחותם המקצועית במערך השותפות לאורך השנים תשס"א-תשס"ה?
2. מהי תפיסת המורים החונכים את התפקיד הרצוי (היבט קונצפטואלי) והתפקיד המצוי (היבט יישומי-מעשי) שלהם?
3. מהם הגורמים המעצבים את תפיסת התפקיד של המורים החונכים?
4. כיצד תופסים המורים החונכים את הקשיים בתפקידם, מצד אחד, ואת הרווחים והתרומות שיש להם בתפקיד זה, מצד שני? אילו מהלכים עשויים להגביר את תחושת התרומה המקצועית והאישית של המורים החונכים במערך השותפות?

שאלת ההערכה הראשונה הייתה רקע לשאר השאלות, והממצאים שעלו בעקבותיה שימשו בסיס לשלב המחקר בתשס"ו. ניתוחי האורך לגבי נתונים על המורים החונכים במערך השותפות בשנים תשס"א-תשס"ה מצביעים, בדרך כלל, באופן עקבי על מידה בינונית של תרומת ה-
PDS למורים החונכים, ועל כך שזו אינה נמצאת במגמת עלייה, ולפעמים אף בירידה מסוימת, ככל שמערך השותפות מתמסד ומתפתח. למרות הבעיות המתודולוגית שנמצאו בניתוחים המשווים לאורך חמש השנים, סברנו כי יש בממצאים אלה יותר מרמז מדאיג לגבי תפקוד השותפות ואף לגבי יכולתה להמשיך ולהתפתח לאורך זמן. תפיסת המורים החונכים את מערך השותפות כמסגרת שלה הם תורמים הרבה וממנה הם נתרמים מעט עלולה להעיב על רצונם להמשיך להשתתף במערך, לפעול על פי עקרונות ה- PDS ולצמוח מקצועית. התפתחות מקצועית זו היא תנאי חיוני לקידום ההוראה והלמידה בבתי הספר והיא מטרה חשובה ומרכזית ברעיון השותפות.
בתשס"ו פעל מערך ההערכה בשני אפיקים, במטרה להעמיק את התובנות באשר למורות החונכות ב- PDS. אפיק ראשון כלל שתי קבוצות מיקוד בשניים מבתי הספר הותיקים במערך השותפות ("דרור" ו"שרת"), וכן קבוצת מיקוד חיצונית של מורות חונכות בקורס למורים חונכים במכון מופ"ת (ביניהם היו גם מורות חונכות מבתי הספר בשותפות של המסלול העל-יסודי במכללה). אפיק שני כלל שאלון אינטנסיבי שנבנה על ידי צוות (תמר אריאב, טלי היוש ואילנה פרייטג) לצורך בחינה מעמיקה של תפיסות, אמונות, גישות ותפקוד מורות חונכות במערך ה- PDS. לאור הסייגים מהשאלונים בשנים הקודמות פותח שאלון זה על בסיס ספרות מקצועית רחבה לגבי חונכים (mentors) בהוראה ובמקצועות אחרים.

הממצאים העיקריים שעלו מקבוצות המיקוד ומהשאלונים הם:

1. מרבית המורות החונכות סבורות כי אין צורך בהכשרה לתפקיד והן חושבות כי תכונות אופי הן המרכיב המכריע בעבודת חונכת אידיאלית (תנאי הכרחי). ממצא זה יכול להצביע על תפיסה בה הכשרה מקצועית להוראה נתפסת כשולית בהשוואה לאישיות. ממצאים אלה מעוגנים, כנראה, באמונות עמוקות לגבי מקצוע ההוראה ופוגעים הן בתדמיתו (אולי אפשר להיות מורה טוב/חונך טוב גם מבלי לקבל הכשרה) והן במיקוד העבודה בקידום הלמידה (של התלמיד/הסטודנט להוראה).

2. תפקיד המורה החונכת בתכנון עם הסטודנטים ובמתן משוב לסטודנטים אינו מוגדר וברור. בשלבי התכנון יש פערים גדולים במידת המעורבות ובסוג המעורבות שלהן, ורק במחצית מהמקרים מעורבות החונכת והמד"פית, יחד או במקביל, בהנחיית הסטודנטים לקראת שיעור או פעילות. למרות שהמורות החונכות מייחסות חשיבות רבה ביותר למתן משוב, הרי
שהמשוב לא תמיד מתבצע באופן עקבי ושיטתי, ולא ברורים להן מהות המשוב, מרכיביו ומימדיו. לדעתן, המד"פיות מעורבות מאד במתן משוב ובכמחצית מהמקרים המשוב ניתן במשותף או במקביל על ידי החונכת והמד"פית. היו מעט התייחסויות שקשרו את המשוב לתהליך התכנון, ולכן לא ברור אם ישנם תהליכי מתן משוב על מצבי ביצוע של הסטודנטים שבהם למורה החונכת אולי לא הייתה תשומה בתכנון.

3. הגורמים המעצבים את עבודת החונכת הם בעיקר אישיותיים וכאלה הנוגעים להרגשת ביטחון מקצועי וליחסים בבית הספר ועם צוות המכללה. גורמים הקשורים לביוגרפיה אישית, ניסיון וחששות בעבודה אינם גורמים חשובים. מכאן, שבבחירת מורים חונכים יש חשיבות רבה ביותר לבחינת'תנאים אישיותיים' אלה. הסברים לגבי הגורמים הנסיבתיים וההקשריים, שיש בהם לעצב את תפיסת תפקיד המורה החונכת, מצביעים על צורך לתת את הדעת למשקל הגבוה שיש ליחסי אנוש ולקשרים בתוך בית הספר ועם סגל המכללה בעיצוב תפקיד המורה החונכת. המורה החונכת איננה'נתון' במערך אלא'משתנה' שנמצא בזיקה מתמדת עם אנשים מתוך בית הספר ומהמכללה.
4. הקשיים המרכזיים בהם נתקלות המורות החונכות בתפקידן ב- PDS הם: ידע דיסציפלינארי רדוד של הסטודנטים, אי שיתוף המורות בתכנון ובתאום המערך, תובנה נמוכה של המורות החונכות לגבי מהות ה-PDS, אי בהירות בהגדרת תפקידים, הקצאת זמן חונכות והגדרת היקף וזמן ההתנסות בהוראה של הסטודנט. המורות מביעות תחושת עומס בתפקיד. ניגודים אפשריים בתפקיד אינם מהווים, על פי רוב, גורם מתסכל שכן אין פערים גדולים בין המצב בפועל למצב האידיאלי. נראה שהחונכות עוד לא התמודדו רעיונית עם המתחים הללו, ולכן הן לא מוטרדות ממש מן הבעיות בעוצמה הראויה. ניתוח הניגודים מראה כי במישור של יחסי החונכת והחניכה יש למורות החונכות תובנה לגבי ההבדל המהותי שבהתנסות ב-PDS לעומת מסגרת התנסות מסורתית. המורות החונכות בהחלט רואות את תפקידן כבעל השפעה רבה, גמיש בהתאם לנסיבות ועם אחריות לגבי טעויות הסטודנטית. המורות החונכות היו רוצות יותר שיתוף, אך לא חשות שמבטלים את מעמדן או מומחיותן במשולש המתפתח ביחסי מורה חונך – סטודנט -מד"פ.
5. היקף התרומות והרווחים של מערך השותפות להתפתחות המקצועית של המורה החונכת עולה על החולשות והקשיים. המורות מציינות בעיות, אך מודות שהתרומות כדאיות. הדומיננטיות של יתרון הרווח לעומת חסרון הקושי עובר כחוט השני בבדיקות שונות שנעשו במחקר. ככל שנבחנות תרומות ספציפיות כמו, היבטים של תכנון ומשוב לעבודת המורה החונכת, כך ההכרה בתרומות גבוהה יותר בהשוואה לתרומות כלליות ובלתי ממוקדות. עיקר התרומות הינן ברובד המקצועי והארגוני ופחות ברובד האישי והבינאישי. התרומות המקצועיות העיקריות הן פדגוגיות-דידקטיות, פיתוח שיקולי דעת בהוראה, ויכולת רפלקטיבית. התרומה הארגונית המרכזית היא עזרה לתלמידים. ככל שהוותק עולה התרומה יורדת. המורות החונכות נתרמות הן בשלב התכנון והן בשלב המשוב. הממצאים מראים פעם שהתרומה רבה יותר בהקשר הזוגי (חונכת-סטודנט, חונכת-מד"פ) מאשר בהקשר המשולש (טריאדי: מורה חונכת-סטודנט-מדריך פדגוגי). כשההרכב הטיארדי מתרחש בהדדיות, שיתופיות וביידוע רב כיווני, יש לו תרומה ועוצמה סגולית רבה. בכל מקרה המורה החונכת נתרמת בתהליכים אלה, ואף יכולה לציין מה היא מרוויחה בהם.
ההמלצות העיקריות נוגעות לשני תחומים:
א. מהלכים לקידום ההתפתחות המקצועית של המורות החונכות: קיום מפגשים מידי פעם לשיח על נושא ההתפתחות המקצועית, מתן מענה לצרכים רגשיים של המורות החונכות, ביצוע חלק משמעותי מתהליכי הלמידה של המורות החונכות בתוך בתי הספר.
ב. מהלכים להמשך הפיתוח הפרודוקטיבי של שותפות ה-
PDS : הגדרת תפקידים ותפקודים (של החונכות, המד"פים, הסטודנטים), תאום ותקשורת, ארגון ומסגרות
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?