תפקידם של מורים מצטיינים בקהיליות למידה מקצועיות: לחשוף את המעשה ולאפשר מנהיגות

מקור:
The role of 'accomplished teachers' in professional learning communities: uncovering practice and enabling leadership, Teachers and Teaching: Theory and Practice, 15(4), pp. 459-470.
 
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
רקע
המאמר מתמודד עם שני רעיונות מרכזיים שיש להם חשיבות בפיתוח קהיליות למידה מקצועיות: א. כיצד אנשים, ולענייננו מורים, לומדים מתוך בחינת הפרקטיקה האישית שלהם? , ב. כיצד לומדים המורים לתרום לרפורמות חינוכיות, וליוזמות מקומיות וארציות מתוך השתלבות בקהיליות למידה מקצועיות? בעשורים האחרונים הרבו לעסוק ברעיון זה של קהיליות למידה מקצועיות למורים, ובהשפעתן על למידה שיתופית וארוכת טווח של מורים (Lieberman & Miller,2007, Vescio,Ross & Adams,2008, Wenger,1998).
 
המאמר מתייחס לתפקידם של מורים מצטיינים בתהליכים אלה. הכוונה במונח 'מורים מצטיינים' היא למורים המגלים יכולת וניסיון ברפלקציה על המעשה ההוראתי ובהסבר מורכבותו. אלה מורים המסוגלים לפרק/לנתח את ההוראה, להסביר אותה לאחרים ובתהליך זה ללמוד על עצמם וגם כיצד לקדם בקרב עמיתיהם למידה יעילה. השיחות עם העמיתים עשויות ליצור הזדמנויות ללמידה טרנספורמטיבית שבה המורים המצטיינים מזמינים את עמיתיהם לדיאלוג סביב מה שהם עושים כמורים.
 
המאמר בוחן חמש דוגמאות שונות של קהיליות למידה מקצועיות ומתמקד בהיבט של ה- "איך". זאת על בסיס האמונה שבאמצעות בחינה כזאת ניתן להבין מדוע, כיצד ובמה מורים מצטיינים עוזרים בהפעלת קהיליות אלה. הדוגמאות נבדקו ונותחו בשני היבטים: א. כיצד לומדים מורים מתהליכי הגילוי והחשיפה של פרקטיקות ההוראה שלהם?ב. כיצד לומדים מורים להנהיג קהיליות מקצועיות ולתרום לרפורמות חינוכיות?
יש במאמר פירוט של הדוגמאות הנזכרות (עמ' 460 -468 במאמר)
 
דיון
החוקרים מצאו כי לכל חמש הדוגמאות המתוארות יש השלכות קונצפטואליות ומעשיות להבנת הלמידה של מורים בקהיליות מקצועיות ולהבנת התפתחות יכולות המנהיגות שלהם. ניתן ללמוד כי מורים מצטיינים הם אלה המוכנים להעמיד את העשייה שלהם לחקר, ומקבלים זאת כחלק מתהליך ההוראה וכהזדמנות ללמוד על עצמם ועל אחרים. הדוגמאות מראות כי ניתן להשיג את המטרות המדוברות בשלבים שונים של הוראה. ניתן לראות כי לא הגיל או הוותק הם שמקנים למורה "דרגה" כמורה וכמנהיג, אלא דווקא היכולת להעמיק ולחקור את העשייה ההוראתית, להבין את מורכבותה ואת משמעות החשיפה של תוצרי למידתם לאחרים. יש בחשיפה זו אפשרויות למידה בצד הזדמנויות לגיוס עמיתים לפעילויות משותפות של חקר ולמידה.
העבודה בקהיליות למידה כמתואר כאן מאפשרת למורה לצאת מבידודו המסורתי מאחורי דלת הכיתה ולהפוך לחלק מקהילייה אינטלקטואלית, דהיינו, להכיר בכך שהוא יכול ללמוד מעמיתים ובכך להפוך לחבר בקבוצה העובדת ולומדת בשיתוף פעולה.
בפועל, ניתן לקיים את צורות הלמידה המופיעות בדוגמאות במסגרות שונות" במסגרת פעילויות בית הספר, כחלק מהשתלמויות מחוזיות או במסגרת רשת של התפתחות מקצועית העומדת בפני עצמה. גם אופי הפעילויות יכול להיות מגוון מפרויקט מחקר אישי ועד מחקרי פעולה קבוצתיים בבעיות ייחודיות. הדבר החשוב הוא שחקר הפרקטיקה ההוראתית מתחילה במה שהמורים יודעים.
התחלה כזר מבטיחה שמורים יסכימו ללמוד גם מה שאחרים יודעים וכיצד ניתן להיעזר בהם. יש בכך כיבוד "חכמת המעשה" של כל מורה והנעה לפתיחת הכיתות לחקר, שבירת הבידוד של מורה הכיתה ועידוד עמיתות ושיתוף פעולה לקראת התפתחות מקצועית. בצורה זו עמיתים הופכים להיות מקורות לתמיכה, שותפים לידע ולחקר, פועלים לעשייה נוספת ולהפנמת הרעיות שהוראה היא "פרופסיית למידה".
 
ביבליוגרפיה
Lieberman, A., & Miller, L. (2007). Transforming professional development: understanding and organizing learning communities, In: W.D.Hawley (Ed.), The keys to effective schools: Educational reform as continuous improvement, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.
Vescio, V., Ross, & Adams, (2008). A review of research on the impact of professional learning communities on teaching practice and student learning, Teaching and Teacher Education, 24(1), pp. 80-91.
Wenger, E. (1998). Communities of practice: Learning, meaning and identity, Cambridge: Cambridge University Press.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי של מכון מופ"ת
מה דעתך?

    למרות ממצאים של מחקרים רבים בתחום נושא קהילות הלמידה של מורים המעידים על יעילותם וחשיבותם לפיתוח מורים, הנושא מפותח בארץ באיטיות רבה. Prof. Stoll מה Institute of Education בלונדון, פיתחה יחד עם שותף סימולציה לתרגול יצירתה והפעלתה של קהילת למידה בית ספרית, או בין בתי ספר, חומר מעניין שמומלץ מאוד להכירו.

    פורסמה ב 04/10/2009 ע״י עירית דיאמנט
    מה דעתך?