דף פריט
17-09-2018

תפיסת סטודנטים-מורים את ההוראה: בין תפיסה ראויה לתפיסה בפועל

מילות מפתח:

מקור: סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת
 
ההרצאה הציגה מחקר איכותני שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט. קצין חקרה את המחזור הראשון בתכנית 'רביבים' להכשרת מצטיינים להוראה באונ' העברית.
מדובר בתכנית הכשרה למקצועות היהדות בבתי ספר תיכוניים ממלכתיים, תכנית מצטיינים שהיא עתירת משאבים והסטודנטים שמשתתפים בה בעלי נתוני קבלה גבוהים ומקבלים מלגות גבוהות מאוד ומחויבים ל-5 שנים בתכנית.
הסטודנטים למדו לימודים אקדמאיים רגילים במחזור הראשון, מקרא ומחשבת ישראל.
הגישה להכשרה – מתמחים בכיתות משלהם מהשנה השנייה, ובשנה השלישית והרביעית כבר התנסו ב- 5 שעות הוראה בשבוע.
 
בתכנית השתתפו 24 סטודנטים – 14 בוגרי החינוך הממלכתי, 10 בוגרי ממלכתי דתי. רובם היו פעילים מאוד בחינוך הבלתי פורמלי (כ-20 היו בתנועות נוער, קצינים ומדריכים וכו')
 
פעמיים בשנה נערכו ראיונות עומק עם הסטודנטים שגם צולמו בוידיאו ואז רואיינו שוב (140 ראיונות סה"כ). המחקר נעשה על 13סטודנטים במשך 6 שנים אינטנסיביות בהן למדו לתואר ראשון ושני ועוד שנתיים של תפקיד לתעודת הוראה.
 
שאלות המחקר היו:
1. מהן תפיסות הסטודנטים-מורים את מקום המורה בתהליך ההוראה-למידה? (תפיסת תפקיד)
2. האם ואלו תמורות מתרחשות בתפיסות אלו בתקופה שבין ההכשרה להוראה בתפקיד? (האם היו שינויים בסעיף 1)
3. מה בין תפיסת ההוראה הראויה להוראה בפועל? – השוואה בין מצוי לרצוי.
 
ממצאים
נמצאו 3 תפיסות של הוראה:
חצי מהסטודנטים הגיעו עם תפיסת הוראה שמעודדת הבנייה, עוד לפני שהכירו את המושג. התכנים הם האמצעי ולא מהטרה. התלמיד במרכז וצריך לעודד אותו לדבר. מורים כאלה מעבירים שיעור עם שאלו מאוד פתוחות.
חצי מהסטודנטים (7) הגיעו עם תפיסה של הוראה במסירה – המורה מביא את עצמו והתלמיד נדרש לקלוט ממנו ולזכור.
מתוכם, ארבעה היו בעלי תפיסה של הוראה מטפחת, דגם של "הגנה", ששם את היחיד במרכז, במטרה להצמיח את הלומד ולהעצים את האינדיבידואל.
 
לאורך השנים מתברר שמי שבא עם תפיסה מוקדמת של מסירה, לא השתנה הרבה. ההוראה של סטודנטים אלה נראית מאוד אקדמאית.
בעלי תפיסה מוקדמת של הוראה מטפחת גם נשארו לאורך השנים עם תפיסה יציבה, חלקם לימדו בבתי ספר קשים בפריפריות ונשארו עם מודעות גדולה לצרכי הלמידה. (7 סטודנטים היו מגובשים וקיבלו החלטה לעבור לגור בבית שמש כדי ללמד שם)
לעומתם, מי שהיה בעל תפיסה מוקדמת של הבנייה עברו מהפך. סטודנטית אחת נשארה עם אותה תפיסה אך יש לציין שלימדה בבי"ס ניסויי בירושלים שאפשר לה זאת.
5 סטודנטים האחרים מהר מאוד שינו דעתם ועברו להוראה במסירה. בין הסיבות שציינו: אילוצי המערכת לא מאפשרים הוראה בהבנייה, התלמידים לא מעריכים זאת, ישנן בעיות משמעת.
 
המשמעות שעולה לאור הממצאים:
אם לסטודנטים יש תפיסה מוקדמת שמרנית לגבי הוראה וכל אחד יוצר דגם הוראה אישי משלו במהלך הזמן – מה הטעם בתכנית הכשרה כל כך עשירה ומושקעת? דווקא בתהליך ההכשרה שכולל התנסות רבה מאוד בהוראה, חלה נסיגה בתפיסותיהם של המבקשים לחדש ולשפר. בסופו של דבר סטודנטים מצטיינים הלומדים בתכנית יוקרתית שנועדה 'להביא בשורה' לתחום הוראת מקצועות היהדות, בעלי חזון של הוראה חדשנית, מתאימים עצמם לתפיסות מקובלות במערכת.
למידע נוסף, ראו אתר הכנס

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?