תלמידי העתיד: שש תכונות שבכוחן להכין תלמידים לעולם המחר
Borba, M. (2022). Future-proofing students: These six traits can help students thrive in an uncertain world. Educational Leadership, 79, 8, 18-24
תלמידי המחר יזדקקו ליותר ממבחנים וציונים כדי להצליח בעולם העתידי האוטומטי, הדיגיטלי, הטכנולוגי, המואץ והבלתי-צפוי. כדי להכינם בצורה מיטבית, גננות, מורים ומחנכים צריכים להקדיש את מירב המאמצים להעצמת החוסן המנטלי, הכישורים החברתיים, היצירתיות והמוטיבציה הגלומים בכל ילד. על רקע זה, מישל בורבה, פסיכולוגית חינוכית, מרצה ולשעבר מורה, בחנה ואיתרה את התכונות החשובות ביותר לטיפוח בקרב ילדי גן ותלמידי יסודי וגורסת כי אפשר, ואף הכרחי, ללמד אותן.
1) ביטחון עצמי יכול להעניק דבקות במטרה ולהגביר מודעות-עצמית. הביטחון העצמי נובע מהיכולת להעריך את "העצמי", להאמין בכוחך ולהכיר בחוזקותיך ובתחביביך, כמו גם בנקודות טעונות שיפור. לתלמידים הניחנים בביטחון עצמי סיכויים גבוהים לקבל החלטות נבונות, להתחבב על ידי הסביבה ולהתגבר על קשיים.
כדי לבנות ביטחון עצמי בשלב מוקדם בחיים, באחריותם של גני הילדים לפתוח תיק אישי דיגיטלי לכל ילד בו יתויק מידע אומנותי ופדגוגי (כמו ציורים, יצירות ושיעורי בית) ונתונים התפתחותיים, חברתיים ומוטוריים. כלי דיגיטלי זה יסייע בזיהוי חוזקותיו של הילד, בלמידה מהעבר, בהדרכה בהמשך הדרך, במעבר ובקליטה למוסד לימודי חדש ובהצבת מטרות. במקביל, בתי הספר יכולים להנהיג "שעת אני" שבועית שבה לתלמידים ניתן החופש לבחור נושא או פרויקט אישי רלוונטי לחייהם, לחקור אותו ולהפיק תובנות, ממצאים או פתרונות.
2) אמפתיה מעניקה לילד אינטליגנציה רגשית ודאגה לזולת. בכוחה של האמפתיה לפתח תכונות פרו-חברתיות, כגון: אמון, חוסן, חמלה, יצירתיות ותקשורתיות. כדי ללמד אמפתיה, בתי הספר יכולים להקדיש זמן ללמידה חברתית-רגשית. למשל, באמצעות סיפור מחדש של נובלות או נרטיבים היסטוריים ממספר נקודות מבט: האזרחים, החיילים הפשוטים, המנהיגים והאויבים. לחילופין, גם שיתופי פעולה פנים-כיתתיים ובין כיתתיים יכולים לסייע בפיתוח אמפתיה, בהבנת נקודות-מבטו של האחר ובריבוי דעות.
3) שליטה עצמית מסייעת בפיתוח של חלוקת קשב וויסות רגשי ובביסוס של מנגנון קבלת החלטות מושכלות. כידוע, העתיד טומן בחובו שינויים בלתי-צפויים אשר עלולים להוליד ולהסלים חרדות, עצבות, ייאוש ודפוסי התנהגות שליליים נוספים בקרב ילדים, כמו התמכרות לאינטרנט. בהקשר זה, בתי הספר יכולים לשים יתר-דגש על בריאות הנפש והתודעה העצמית ולאפשר לתלמידים לתרגל ויפאסנה, יוגה ומיינדפולנס. הנה כי כן, פרקטיקות אלו נוסו בשכבת ג' בארבעה בתי ספר יסודיים בסן פרנסיסקו ושיפרו את המוטיבציה, את מנגנון הוויסות העצמי, את ממוצע הציונים ואת שיעור הנוכחות של התלמידים.
4) סקרנות מהווה מנוע של למידה וצמיחה, נחשבת לתכונה הכרחית עבור דור שיצמח אל עולם התעסוקה המשתנה ואף קשורה לאינטליגנציה גבוהה, הישגיות אקדמית ותפוקתיות. כדי לעורר את סקרנות התלמידים, מומלץ להכין מערכי שיעור מאתגרים, להרבות בשאלות פתוחות ולהניע תלמידים להרהר בסוגיות מפליאות ומורכבות. לשם כך, המורים יכולים להקדיש כמה דקות ביום להצגת שאלות פתוחות בפני הכיתה, לסיעור מוחות בנושא בעיות אמיתיות, כמו בריונות-רשת, התחממות גלובלית ויוקר המחייה, או להשקת מרכז חדשנות כיתתי.
5) התמדה עוזרת לתלמידים להרחיב אופקים, לסמן יעדים, לדבוק במטרה, להסתגל למציאות המשתנה, לעמוד בזמנים, להתגבר על קשיים ולהתמודד עם כישלונות. כיום, הורים רבים מגוננים על ילדיהם יתר-על-המידה, מסלקים עבורם מכשולים ומעניקים להם, בתום-לב, "חיבוק-דוב". בדומה לכך, לחלק מן הגננות והמורים נטייה לוותר לתלמידים ולהקל עליהם.
על רקע זה, מומלץ לגננות ולמורים להימנע מחלוקת פרסים המונית, כמו מדבקות וגביעים, ולשדר כי הדרך היא חשובה, ולא התוצאה. מה גם שהפרסים האלו גורמים לילדים לחוש שהמטרה כבר הושגה ולזנוח חתירה לפתרונות נוספים. כמו כן, אפשר לשקול לאסור על הורי תלמידי יסודי להפתיע ולהיכנס לכיתה באמצע היום כדי למסור ציוד שנשכח או ללוות תלמידים אל תוך בית הספר.
6) אופטימיות יכולה לטפח אסרטיביות, פסיכולוגיה חיובית ותקווה. ילדים אופטימיים רואים באתגרים ובמכשולים כזמניים וכניתנים לשינוי, בעוד שהפסימיים רואים אותם כקבועים וכבלתי-אפשריים לצליחה. כאשר מלמדים תלמידים להסתכל על החיים בצורה אופטימית, אפשר להגן עליהם מדיכאון, להגביר את שביעות הרצון הכללית שלהם ולחזק את רצונם ללמוד. לכן, כדי לשדר אופטימיות בסביבה הבית ספרית, אפשר להזמין תלמידים לשמוע סיפור מעורר-השראה של אחד התלמידים, או של אליל-נוער, או להקרין במסדרון כתבות טלוויזיוניות של ערוץ המשדר רק חדשות טובות. למשל דה פוזיטיב או מבזקי חדשות טובות.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים